var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=23562;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מכיר סיפור לחיזוק לומדי הדף היומי?","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=19605")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","68"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","61"),new MostViewed("107084","מי שמלווה כסף בריבית לא יקום בתחיית המתי","לינקוש","28/04/24 18:14","58","55")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("23562","0","מדוע המסכת מפתחת במלאכת הוצאה?","04/10/12 20:45","יח תשרי","תשע&quot;ג","20:45","מחכים","יש שאלה מפורסמת מדוע המסכת מתחילה בהלכות הוצאה דווקא שזו המלאכה האחרונה ברשימת המלאכות בפרק כלל גדול<br />כל מי שיש לו הסבר של עצמו או של אחרים מוזמן לכתוב כאן (כדי שנגיע לאוסף הסברים כמנין שב''ת)<br /><br />א. בשם דעת סופר ובדומה כתב הפנ''י על התוס' - יציאת השבת ר''ת שם י''ה לומר שגם הקב''ה התחיל בדיני הוצאה גבי המן - אל יצא איש ממקומו.<br />ב. ר''ת בתוס' - המשנה נוקטת דבר הרגיל להכשל קודם שזה הוצאה.<br />ג. ריב''א בתוס' - הוצאה חביבא ליה.<br />ד. שבת של מי - רצה רבינו [הקדוש] לרמוז שמו הטוב ושם אביו ובחר בשתי תיבות יציאות השבת הללו כי כן עולה בגימטריא <span class='bordeaux'><b>אני יהודא הנשיא בן רבן שמעון </b></span>עם הכולל דוק ותשכח. (ועוד נראה לי להוסיף ש'יציאות השבת' בגימטריה &quot;<span class='bordeaux'><b>אני בן שמעון מחבר משנה</b></span><span class='bordeaux'><b></b></span>&quot; במדוייק, וכן 'יציאות השבת' עם הכולל עולה &quot;אנכי רבי יהודה נשיא ישראל&quot; , אגב גם בתחילת סדר נשים שמתחיל במילים 'חמש עשרה' נשים וכו' אפשר לרמוז את שמו של רבינו ש&quot;<span class='bordeaux'><b>אני רבי מחבר המשנה</b></span><span class='bordeaux'><b></b></span>&quot; עולה כמנין 'חמש עשרה' , וכן תחילת סדר נזיקין שמתחיל במילים 'ארבע אבות נזיקין' עולה כמנין &quot;<span class='bordeaux'><b>יהודה בן שמעון נשיא</b></span>&quot; , וכן תחילת סדר קודשים שמתחיל במילים 'כל הזבחים שנזבחו שלא לשמן' עולה כמנין &quot;<span class='bordeaux'><b>אני בן רבן שמעון הקדוש</b></span>&quot; , וכן תחילת סדר טהרות המתחיל במילים 'אבות הטומאות' עם הכולל עולה כמנין &quot;אני יהודה בן רבינו שמעון &quot;נמצא שבראש כל הסדרים רבינו הקדוש רמז שמו ושם אביו.)","337","","4228","True","True","False","","1171","109.64.166.174","0","0","שבת|ב ע&quot;א",""),new Message("23568","23562","רעיון","04/10/12 22:14","יח תשרי","תשע&quot;ג","22:14","אדמון","מלאכת הוצאה היא המלאכה היחידה שיש לה סימוכין בתורה שבכתב -'אל יצא איש ממקומו' יותר משאר מלאכות שהוקשו למלאכות המשכן בלבד.","308","","4228","True","True","False","","140","31.44.143.254","0","23562","שבת|ב ע&quot;א",""),new Message("23592","23562","לגבי רמזי הגימטריה בסוף","05/10/12 13:28","יט תשרי","תשע&quot;ג","13:28","Almuaddib","ראשית, לא רבינו הקדוש הוא שקבע את נוסח פתיחת משנה זו, שהרי מדובר במשניות קודמות וקדומות, שרבי הוא שסידר וערך אותן. <br /><br />שנית, לא מצינו ברבי קרא לעצמו &quot;יהודא&quot; באות א' בסוף.<br /><br />ושלישית, שעד שאתה מתאמץ לעשות גימטריה עם הכולל, נוכל למצוא עשרות גימטריאות אחרות, עם הכולל ובלעדיו, מתאימות יותר או פחות. שכך הוא בחוקי ההסתברות, שככל שהגימטריא של ביטוי גדולה יותר, נוכל למצוא יותר התאמות.<br /><br />למשל:<br /><br /><b>יציאות השבת = 1,224</b><br /><br />למה עוד שווה זה בגימטריה, בדקדוק נמרץ:<br /><br /><b>בחדש תשרי</b> = 1224, רמז לנו המחבר כי בשנת התשע&quot;ג נתחיל את המסכת בחודש תשרי.<br /><br /><b>תוכנית הגרעין</b> = 1224, לידע שעל זה ידבר ראש הממשלה כשנפתח בלימוד המסכת.<br /><br /><br /><b>ככלות נפץ יד עם קדש</b> = 1224, לידע ש... לא משנה.<br /><br />וכמובן, גם <b>אוהד ביתר ירושלים</b> = 1224<br /><br /><br /><br />כמובן, עם הכולל, כפי שחישב כבודו, זה 1223, שעולה בגימטריא ל<b>שלשה רועי בקר</b>, ואכמ&quot;ל.","107","","4227","True","True","False","","444","84.228.166.108","0","23562","שבת|ב ע&quot;א",""),new Message("23609","23562","ייתכן לומר","06/10/12 21:52","כ תשרי","תשע&quot;ג","21:52","ינון","בס&quot;ד<br /><br />למדנו בסוף ברכות - וגם שגור בפי כל - שבת הוא מעין עולם הבא.<br /><br />באזכורים רבים לגבי העוה&quot;ב מדובר על &quot;מחיצות&quot; (למשל, מה ששמואל אומר לשאול - גם משהו שלמדנו לעיל בברכות - &quot;מחר אתה ובניך עמי&quot; ודורשת הגמרא: עמי- במחיצתי) ו&quot;מקומות שמורים&quot; (למשל, &quot;במקום שבעלי תשובה עומדים שם צדיקים אינם עומדים&quot;) והגדרות ברורת ומדוייקות למקום (כל אחד נכווה מחופתו של חברו).<br /><br />העוה&quot;ז הוא &quot;עולם הפוך&quot; והכל משמשים בו בערבוביא, ובששת ימי המעשה אין לאדם פניות להבחין בהבדלי רשויות, כולם עוברים ושבים, יוצאים ובאים ו&quot;ליוצא ולבא אין שלום&quot;.<br /><br />ומכיוון ששבת הוא מעין עולם הבא, יש להקפיד בו על &quot;הפרדת רשויות&quot;, והוא מהווה תזכורת לאדם שהעולם הזה הוא בסה&quot;כ הפרוזדור (בפרוזדור עוברים אורחים חשובים יחד עם עוזריהם ויחד עם משרתים ועובדים ופועלים ואין הבדלי מעמדות ניכרים), לכן פותחת מסכת שבת בדיני הוצאה - לזכור שמצד האמת יש רשויות נפרדות ואין לבלבל ביניהן.<br /><br />========<br />ההקפדה על הסדר והמידור &quot;הולידה&quot; את הביטוי &quot;בלבל את היוצרות&quot; שמקורו בחזן שהחליף בין ה&quot;יוצר&quot; ליו&quot;ט ראשון וה&quot;יוצר&quot; של יו&quot;ט שני. לפני כמה שנים ביקרתי בישיבת ר&quot;ג ושמעתי את ראש הישיבה, הרב יהושע שפירא, מתבטא ביחס לכמה תלמידים -  שערבבו רעיונות שונים בחסידות וב&quot;ליטווקיות&quot; מזמנים שונים - במשפט הבא: &quot;חבר'ה, אתם מערבבים את הצינורות, עוד תהיה לכם בעיה באינסטלציה&quot;... <img src='/icon/4.gif'>","301","","4226","True","True","False","","246","85.64.234.131","0","23562","שבת|ב ע&quot;א",""),new Message("23682","23562","המלאכה הראשונה שנעשתה במשכן היתה","09/10/12 17:33","כג תשרי","תשע&quot;ג","17:33","קותי","הוצאה שהרי הביאו את תרומת המשכן וזה היה בשבת(?)<br />ולכן פתח במלאכה זו<br /><br />חוששני שבזמנם המלאכה השכיחה היתה באמת הוצאה כי היו הרבה עניים שגם בשבת באו לבקש פרוסת לחם וזו היה הוראה למעשה כיצד לא לעבור על איסור הוצאה <br /><br />ברור שמלאכות אחרות לא היו שכיחות מי חרש בשבת? מי קצר בשבת? ולכן התחיל ביציאות השבת","217","","4223","True","True","False","","211","85.250.152.181","0","23562","שבת|ב ע&quot;א",""),new Message("23701","23562","עוד על כך","10/10/12 03:08","כד תשרי","תשע&quot;ג","03:08","דוד כוכב","<a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=19164'>פה</a>.","125","","4222","True","True","False","","158","37.60.42.246","0","23562","שבת|ב ע&quot;א",""),new Message("23734","23562","עוד שני תרוצים מדוע פתחה המסכת ב'הוצאה'","10/10/12 10:56","כד תשרי","תשע&quot;ג","10:56","מחכים","אני מביא אותם כאן למען סדר הדברים אף שהם כבר נאמרו במפוזר:<br /><br /><br />א: משום שהמלאכות נלמדות מהמשכן והמלאכה הראשונה שעשו עבור בניית המשכן זו היתה הוצאה שהרי הביאו את כל הנדבות מביתם שהיה רה''י למשכן דרך רה''ר.<br /><br />ב: שגמ' בדף ו: אומרת שהוצאה זו מלאכה שללא ספק חייבים עליה מיתה מה שאין כן בתוך שאר המלאכות קיימת מלאכה אחת שלא חייבים עליה סקילה , א''כ י''ל שלכך פתחה המסכת במלאכה שהיא לא מסופקת אלא מבוררת ביותר בעונשה.","337","","4222","True","True","False","","136","79.182.154.183","0","23562","שבת|ב ע&quot;א",""),new Message("23743","23562","אדם הולך לו ברחוב ושבת נכנסה..","10/10/12 13:31","כד תשרי","תשע&quot;ג","13:31","amdavid","הדבר הראשון שהוא צריך להימנע ממנו זוהי מלאכת הוצאה וטלטול ברה&quot;ר, שלא ימשיך לטלטל את חפציו ושלא יכניסם לביתו. (או הפוך, נמצא בביתו ורוצה לצאת, צריך לחשוב ולדעת מה מותר להוציא)<br /><br />מלאכת הוצאה גם מכניסה למודעות ותודעה של שבת, גם לטלטל חפץ בעלמא צריך לחשוב אם ואיך מותר, ואם בטלטול בלבד (מלאכה גרועה) כך, כ&quot;ש שיש להיזהר במלאכות ממש.<br />התחלת הלכות שבת ממלאכה זו נותנת יחס מקפיד יותר לשבת.","175","","4222","True","True","False","","201","65.49.14.83","0","23562","שבת|ב ע&quot;א",""),new Message("23785","23562","יישר כח על הגימטריות - יפה מאד","11/10/12 12:28","כה תשרי","תשע&quot;ג","12:28","בתר ממוצע","","138","","4221","False","True","False","","127","193.27.93.1","0","23562","שבת|ב ע&quot;א",""),new Message("23956","23562","בעקבות שאלתך","18/10/12 09:24","ב חשון","תשע&quot;ג","09:24","מנהל האתר","עלה כעת <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/Search.aspx?term=%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%91&category=5&massechet=284&medaf=2&addaf=2&publisher='>מאמר</a> שקיבלנו בנושא זה.","1","","4214","True","True","False","","256","77.126.76.185","0","23562","שבת|ב ע&quot;א",""),new Message("23960","23562","תשובה יפה נוספת","18/10/12 11:16","ב חשון","תשע&quot;ג","11:16","לינקוש","מתוך:<br />מרכז העניינים, עניין מרכזי, גליון 425, כ&quot;ט תשרי תשע&quot;ג.","58","pdf","4214","True","True","False","","196","77.126.76.185","0","23562","שבת|ב ע&quot;א","0-pdf"),new Message("23973","23562","דבר ששמעתי מפי אחי","18/10/12 16:26","ב חשון","תשע&quot;ג","16:26","אש מבית יוסף","אם רואים, לאורך כל הפרק, עוברים על הרבה כללים בסיסיים במלאכות שבת בכללי שמלאכת הוצאה זה דוגמא טובה שעל ידה אפשר ללמוד הרבה כללים של מלאכות שבת ואפשר גם לשאול לאורך כל הפרק (חוץ ממתי שהגמרא לוקח הפסקה בשביל לדון על י&quot;ח דברים וכהנה) אפשר לשאול למה שאלו את השאלה ששאלו שלפעמים יש שאלות מאוד פשוטות אבל רוצים להבהיר את כל הכללים כמו מתכוון וכולה ועוד, <br />זה רק רעיון, אם מישהו מוצא טעות, בבקשה להגיד לי!<br />תודה.","344","","4214","True","True","False","","91","94.159.153.122","0","23562","שבת|ב ע&quot;א",""),new Message("23572","23568","קושיה ממלאכת הבערה","04/10/12 22:50","יח תשרי","תשע&quot;ג","22:50","מחכים","גם מלאכת הבערה מפורשת בפסוק<br />שמות פרק לה, ג <br />לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת","337","","4228","True","True","False","","128","109.64.166.174","0","23562","שבת|ב ע&quot;א",""),new Message("23585","23568","מחילה, לכל המלאכות יש בתורה סימוכין.","05/10/12 10:15","יט תשרי","תשע&quot;ג","10:15","יהודי_קדום","מלאכת הוצאה <b>האסורה מן התורה </b>היא מרשות היחיד לרשות הרבים וההיפך <b>בלבד</b>.<br /><br />דוקא מהפסוק שהביא &quot;אל יצא...&quot;  וכו' אין משמעות &quot;יצא&quot; במובן &quot;הוצאה&quot; מרשות לרשות, באמת המשמעות של &quot;יצא&quot; היא האדם עצמו ולא החפץ !.<br /><br />בעירובין יז: &quot; אמר רב אשי מי כתיב אל יוציא {שמות טז-כט} אל יצא כתיב: &quot;<br /><br />ושם רש&quot;י הק': &quot;<b>אל יצא כתיב</b>. ואין כאן לשון הוצאת משוי: &quot;<br /><br />ובעיקר שם: שלמדו חכמים שאל יצא איש מאהלו - היא רשות היחיד, לרשות הרבים עם הסל כדי ללקט את המן. יעויין שם.","233","","4227","True","True","False","","196","79.179.176.195","0","23562","שבת|ב ע&quot;א",""),new Message("23575","23572","זה נצטרך לחלק או ללאו","05/10/12 01:13","יט תשרי","תשע&quot;ג","01:13","אדמון","","308","","4227","False","True","False","","120","31.44.143.254","0","23562","שבת|ב ע&quot;א",""),new Message("23584","23572","מחילה, לא &quot;גם&quot; - אלא רק איסור הבערה בשבת","05/10/12 10:01","יט תשרי","תשע&quot;ג","10:01","יהודי_קדום","<span class='lightYellow'><b>מפורש</b></span> בתורה מכל ל&quot;ט המלאכות שנעשו <b>ל</b>משכן (ולא כמו שיש האומרים בטעות של&quot;ט מלאכות נאסרו בגלל שעשו אותן <b>ב</b>משכן!) .<br /><br />פסוק ג' בספר שמות אומר: <span class='lightYellow'><b>לֹא-תְבַעֲר֣וּ אֵ֔שׁ בְּכֹ֖ל מֹשְׁבֹֽתֵיכֶ֑ם בְּי֖וֹם הַשַּׁבָּֽת</b></span>","233","","4227","True","True","False","","202","79.179.176.195","0","23562","שבת|ב ע&quot;א",""),new Message("23579","23575","אין מקרא יוצא מידי פשוטו","05/10/12 07:08","יט תשרי","תשע&quot;ג","07:08","מחכים","ויש כאן איסור מלאכה מפורש והשאר אלו דרשות חז''ל שלא גורעות מהיות האיסור מפורש בתורה ולא פחות ממלאכת הוצאה.","337","","4227","True","True","False","","117","109.64.166.174","0","23562","שבת|ב ע&quot;א",""),new Message("23586","23584","ומה עם...","05/10/12 10:16","יט תשרי","תשע&quot;ג","10:16","מחכים","{שמות טז כט} רְא֗וּ כִּֽי-יְהוָה֮ נָתַ֣ן לָכֶ֣ם הַשַּׁבָּת֒ עַל-כֵּ֠ן ה֣וּא נֹתֵ֥ן לָכֶ֛ם בַּיּ֥וֹם הַשִּׁשִּׁ֖י לֶ֣חֶם יוֹמָ֑יִם שְׁב֣וּ אִ֣ישׁ תַּחְתָּ֗יו <span class='bordeaux'><b>אַל-יֵ֥צֵא אִ֛ישׁ מִמְּקֹמ֖וֹ </b></span>בַּיּ֥וֹם הַשְּׁבִיעִֽי:","337","","4227","True","True","False","","97","109.64.166.174","0","23562","שבת|ב ע&quot;א",""),new Message("23589","23586","על פסוק זה אומרת הגמרא בעירובין יז:","05/10/12 10:51","יט תשרי","תשע&quot;ג","10:51","יהודי_קדום","&quot; אמר רב אשי מי כתיב אל יוציא {שמות טז-כט} אל יצא כתיב: &quot;<br /><br />ושם רש&quot;י הק': &quot;אל יצא כתיב. <span class='bordeaux'><b>ואין כאן לשון הוצאת משוי</b></span>: &quot;<br /><br />ובעיקר שם: שלמדו חכמים שאל יצא איש מאהלו - היא רשות היחיד, לרשות הרבים עם הסל כדי ללקט את המן. יעויין שם.<br /><br />הנ&quot;ל ממה שכתבתי להלן","233","","4227","True","True","False","","184","79.179.176.195","0","23562","שבת|ב ע&quot;א",""),new Message("23594","23592","Almuaddib - הגולשים החדשים לא מכירים","05/10/12 13:46","יט תשרי","תשע&quot;ג","13:46","שאינו יודע לשאול","אותך ואת גישתך לכל דבר רמז, סוד, מיסטיקה וכדומה - אז אל תבהיל אותם כל כך בחריפות ובחדות.<br /><br />וחוץ מזה - מה רע בפרפראות מעין אלו?<br />ברור שזו לא הסיבה המקורית, אך מה רע בכך?<br />ומדוע אתה מאז ומתמיד כל כך מתנגד לדבר שאיננו רציונאלי צרוף?","48","","4227","True","True","False","","329","77.127.126.91","0","23562","שבת|ב ע&quot;א",""),new Message("23595","23594","אין כאן לא רמז, לא סוד ולא קבלה.","05/10/12 13:57","יט תשרי","תשע&quot;ג","13:57","Almuaddib","המכביר דברים מסוג זה, מקרב את קוראיו עוד צעד לקראת דרשות הפוכות שנית לקיים, ומכאן ועד דרשות מהסוג שעשו הנוצרים - הדרך קצרה.<br /><br />אין כאן שום קשר לרציונאליות. כפי שציינתי, רבי יהודה הנשיא לא ניסח את רוב המשניות, ולא קרא לעצמו יהודא - ב-א' בסוף. שער לעצמך שמישהו יתן לקוראיו מסקנה שגויה המגובה בגימטריה - דבר שאין קל מלעשותו - כיצד יגיבו חובבי הגימטריאות?<br /><br />הנה, קח עוד דוגמא, והפעם מפסוק:<br /><br />יציאות השבת = מוליך יועצים שולל ושפטים יהולל (איוב)","107","","4227","True","True","False","","235","84.228.166.108","0","23562","שבת|ב ע&quot;א",""),new Message("23600","23595","והנה עוד 'יציאות':","05/10/12 14:54","יט תשרי","תשע&quot;ג","14:54","יהודי_קדום","[ מלכים ב פרק-א-ב ]: <b>לכו דרשו בבעל זבוב אלהי עקרון אם אחיה </b>= 1224<br /><br />[ מלכים ב פרק-א-טז ]: <b>אין אלהים בישראל לדרש </b>= 1224<br /><br />[ ישעיה פרק-א-יב ]:   כי תבאו לראות פני מי <b>בקש זאת מידכם רמס =  1224</b>חצרי:<br /><br /><span class='bordeaux'><b>ולמה תאמרו על החכם אלמואדיבּ </b></span>&quot;<b>איה קנאתך וגבורתך</b> =1224&quot;<br /><br />והלוא אין הוא יושב &quot;<b>תחתיות </b>=1224&quot;  [ ישעיה פרק-מד-כג ]:<br /><br />אלא הוא &quot;<b>ישית חומות וחל</b>&quot; = 1224[ ישעיה פרק-כו-א ]:   <br /><br />ומקיים &quot; <b>והוכיח בדברים אשר שמע</b> = 1224 ה' אלוהיך [ מלכים ב פרק-יט-ד ]:<br /><br />ופניה אישית לחכם אלמואדיבּ:<br />וַאֲנִי זֹאת בְּרִיתִי אוֹתָם אָמַר יְהוָה רוּחִי אֲשֶׁר עָלֶיךָ וּדְבָרַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי <b>בְּפִיךָ לֹא יָמוּשׁוּ מִפִּיךָ וּמִפִּי </b>   <span class='bordeaux'><b>=1224  </b></span>  זַרְעֲךָ וּמִפִּי זֶרַע זַרְעֲךָ אָמַר יְהוָה מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם (ישעיה נט,כא)<br /><br /><br />עתה אמשיך ללמוד תורה.","233","","4227","True","True","False","","335","79.179.176.195","0","23562","שבת|ב ע&quot;א",""),new Message("23603","23600","תשובות לכל המחאות והקושיות והעקיצות","06/10/12 20:23","כ תשרי","תשע&quot;ג","20:23","מחכים","1. קודם כל אציין שמוסכם בפוסקים (עיין בשו&quot;ת יביע אומר חלק ו - אורח חיים דברי פתיחה בשם הרוקח) שיש למחבר לרמוז את שמו בשם ספרו ו/או שראש ספרו וזה בכל דרך אם זה גימטריא או ראשי תיבות וכל שיטה של רמז אחרת. ולזה נועדו כל הגימטריות שרומזות את שמו של רבי בתחילת כל סדר וסדר במשנה.<br /><br />2. בספר סדר הדורות כבר מובא בשם המגלה עמוקות שרבינו הקדוש רמז את שמו בתחילת הש''ס במילה 'מאימתי' קורין את שמע בערבית ע''ש.[ ומה ששאלו שרבי רק סידר את המשניות אין זה מדוייק משום שהרבה פעמים שינה מהנוסח המקובל כיון שהיה צריך לסדר הכל מחדש להשמיט דעות מסויימות ולהוסיף דעות אחרות וכדומה.]<br /><br />3. המטרה של הגמטריה שהבאתי היא רק כדי למצוא רמז לשמו של רבי (ולא גימטריות אחרות שלא קשורות לשם מחבר המשניות) בכל תחילת סדר במשנה ועל פי דרכם של המגלה עמקות הנ''ל וספר 'שבת של מי' וספר מגדים חדשים כאן על המקום עיין שם.<br /><br />4. אין גימטריות קשור כלל להלכה אלא אם כן הן מובאות בחז''ל וכמו שמצאנו בהרבה מקומות , כך שמכאן עד הנצרות אין שום קשר.<br /><br />5. מה שרמזנו יהודא עם א' במקום ה' כך כתב בספר שבת של מי כאן במקום וזה לא ממני.","337","","4226","True","True","False","","147","109.64.166.174","0","23562","שבת|ב ע&quot;א",""),new Message("23604","23603","תשובות על כל טעויותיך שבכאן:","06/10/12 21:09","כ תשרי","תשע&quot;ג","21:09","Almuaddib","<b>1.</b><br />כתבת כי &quot;מוסכם בפוסקים...שיש למחבר לרמוז את שמו... &quot;.<br /><br />והנה, לא מצאנו כי כך עשו רבינא ורב אשי בגמרא, ולא רוב המחברים של הספרים המאוחרים יותר; רב אחאי, רס&quot;ג, הרמב&quot;ם ועוד.<br /><br /><b>2.</b><br />כבר תמהו על דבריו אלו שהובאו בשם המגלה עמוקות, וראה, למשל, את דברי <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48173&pgnum=25'>דף על הדף על הש&quot;ס</a>:<br /><br />&quot;...בשם בעל מגלה עמוקות כי רבינו יהודה הנשיא שנקרא רבינו הקדוש, חתם שמו בפתיחת המשניות, כי תיבת &quot;מאימתי&quot; בגימטריה &quot;אני יהודה קדוש&quot; ע&quot;כ. ותמה בסדר הדורות, אך תמוה: איך עניו כמותו יקרא עצמו יהודה קדוש, ע&quot;כ. &quot;<br /><br />ועיין שם עוד במקור, ותרווה נחת.<br /><br /><b>3.</b><br />המטרה שלך ברורה. אני יכול למצוא לך גימטריאות שירמזו את שמו של רבינו הקדוש גם בפתיחת כל אחד מספרי התנ&quot;ך, ואם תתעקש - גם בפתיחת ספרות חול. <br /><br />אתה יודע מה, למה להגיד סתם. הנה, המשפט הפותח בספרו של טולסטוי, אנה קארנינה, הוא המשפט הבא:<br /><br />&quot;כל המשפחות המאושרות דומות זו לזו. אך המשפחות האומללות - אומללות הן כל אחת על פי דרכה&quot;.<br /><br />&quot;<b>כל המשפחות</b>&quot; עולה כדי 889 בגימטריה. בדיוק כמו &quot;ויחי יעקב בארץ מצרים&quot;, או כמו &quot;בעת גילוי משיח&quot;. אבל לענייננו - <b>&quot;אדוני יהודה הנשיא כתב&quot; = 889</b>.<br /><br /><b><br />4.</b><br />חוששני שאתה מיתמם. שים לב, בגימטריה, יהודה הנשיא = 396 = נוצרים. בדוק, אל תאמין לי בלי לחשב בעצמך.<br /><br /><br /><b><br />5.</b><br />מעולם לא תליתי את השטות דוקא בך. מהעיקר - אתה מתעלם. האם יכול להיות שרבי יהודה הנשיא כתב את שמו שלו עם האות א' בסוף?","107","","4226","True","True","False","","367","87.68.26.232","0","23562","שבת|ב ע&quot;א",""),new Message("23683","23682","כיונת לדברי התוס'","09/10/12 17:40","כג תשרי","תשע&quot;ג","17:40","מחכים","במה שכתבת שבזמנם המלאכה השכיחא היתה הוצאה.<br /><br />ובאמת נראה לי שאתה צודק שהמלאכה הראשונה שנעשתה לצורך המשכן היתה הוצאה, שהביאו את התרומות למשכן, אם כי נראה לי שזה לא היה בשבת שהרי בשבת אסור לבנות את המשכן, ובגלל זה גופא לומדים את כל מלאכות שבת מהמשכן.<br />אבל בכל מקרה זה סיבה טובה להתחיל מסכת שבת ממלאכה ראשונה שנעשתה לצורך המשכן.","337","","4223","True","True","False","","80","109.64.166.174","0","23562","שבת|ב ע&quot;א",""),new Message("23958","23956","מצורף המאמר כקובץ WORD לציטוט וכו'","18/10/12 10:57","ב חשון","תשע&quot;ג","10:57","יהודי_קדום","יש צורך במעט מאוד הגהת ההמרה.","233","doc","4214","True","True","False","","134","79.177.144.51","0","23562","שבת|ב ע&quot;א","0-doc")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82625);