var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=18273;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("המלצה לגולשים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=1505")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","53"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","33"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר&quot;ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","22")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("18273","0","דרכה של תורה","25/03/12 10:00","ב ניסן","תשע&quot;ב","10:00","דוד כוכב","<a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=16087'>בקישור זה</a>.","125","","4418","True","True","False","","895","213.151.35.111","0","0","כריתות|ו ע&quot;א",""),new Message("18281","18273","אם יכול ללמוד מתוך רווחה ולומד מתוך","25/03/12 20:45","ב ניסן","תשע&quot;ב","20:45","קותי","צמצום האם אינו עובר על בל תשחית?<br />כמדומני שברמב&quot;ם זה מופיע &quot;אפילו פת במלח תאכל...&quot;","217","","4418","True","True","False","","167","109.186.243.186","0","18273","כריתות|ו ע&quot;א",""),new Message("18282","18273","נו נו. וכי תורתו של אביי היתה עדיפה על","25/03/12 23:15","ב ניסן","תשע&quot;ב","23:15","Almuaddib","זו של רבא?<br /><br />וכי תורתו של רבי לא נשתמרה?<br /><br />וכי תורת הרמב&quot;ם כשאחיו פרנסו היתה נחותה מזו שלאחר שמת אחיו?<br /><br />וכי רבי יהושע היה עדיף על רבן גמליאל, או על רשב&quot;ג?<br /><br />תורתו של רבי עקיבא הורעה לאחר שהעשיר?<br /><br /><br />ועוד רבות ורבות כהנה וכהנה.<br /><br /><br />דומני שמעוותים את כוונת המאמר &quot;כך היא דרכה של תורה&quot;.  אין שום מצווה להיות עני.","107","","4418","True","True","False","","159","77.127.74.122","0","18273","כריתות|ו ע&quot;א",""),new Message("18284","18281","פת במלח הוא צמצום?!","26/03/12 00:52","ג ניסן","תשע&quot;ב","00:52","דוד כוכב","אִם יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי...  וְנָתַן לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל! (בראשית כח, כ).<br /><br />יש אכן שפירשו את המשנה שאפילו אין לו כי אם פת במלח לא יבטל מן התורה לחפש יותר.<br />אך יש בהחלט מעלה רבה בחיי הצניעות עצמם.<br /><br />ועיקר הביאור הוא כך:<br />&quot;שמעתא בעא צילותא כיומא דאסתנא&quot; (מסכת מגילה דף כח ע&quot;ב).<br />השקט הנפשי נחוץ ללימוד פורה. ככתוב: (ירמיהו מח, יא)<br />שֹׁקֵט הוּא אֶל שְׁמָרָיו, וְלֹא הוּרַק מִכְּלִי אֶל כֶּלִי, וּבַגּוֹלָה לֹא הָלָךְ<br /> - עַל כֵּן עָמַד טַעְמוֹ בּוֹ, וְרֵיחוֹ לֹא נָמָר.<br />מה גורם לאי שקט?<br />כשחסר לו דבר מה.<br />אימתי חסר לו?<br />קיימים שני אופנים:<br />פֶּן אֶשְׂבַּע וְכִחַשְׁתִּי וְאָמַרְתִּי מִי ה'<br />וּפֶן אִוָּרֵשׁ וְגָנַבְתִּי וְתָפַשְׂתִּי שֵׁם אֱלֹהָי (משלי ל, ט).<br />א. אם חסר לו דבר הנצרך באמת, כגון שאפילו פת במלח ומים במשורה אין לו. ובכלל זה דברים נוספים נצרכים לבריאות, וכדומה.<br />ב. אם מתאוה ליותר מהנצרך באמת. כי אז, ככל שיקבל את מבוקשו, תמיד יתאווה לעוד דבר מה שניתן יהיה להגדירו כ&quot;לא מותרות&quot;, ולעולם לא ינוח ולא ישקוט.<br /><br />לכן עיקר העצה - להסתפק במינימום הקיים, להסתדר עם זה, ולא להלחץ כלל להתאוות ליותר.<br />אֵיזֶהוּ עָשִׁיר הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קכח), יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ.<br /><br />מידת השמח בחלקו היא מידת שביל הזהב.<br /> - מעט למטה ממנו, אינו עשיר אלא עני. כי אינו יכול לשמוח בחלקו כאשר חסר לו דבר הנצרך באמת.<br />- מעט למעלה ממנו, שוב אינו עשיר אלא עני. כי חסר הוא ומשתוקק הוא לדבר מה.","125","","4417","True","True","False","","141","212.76.116.179","0","18273","כריתות|ו ע&quot;א",""),new Message("18287","18282","פשוט מיהא חדא","26/03/12 01:26","ג ניסן","תשע&quot;ב","01:26","דוד כוכב","<span class='darkYellow'><b>וכי רבי יהושע היה עדיף על רבן גמליאל, או על רשב&quot;ג?</b></span><br /><br />את זה שואלת הגמרא עצמה, במסכת תענית דף ז ע&quot;א:<br /><br />כדאמרה ליה ברתיה דקיסר לרבי יהושע בן חנניה: אי, חכמה מפוארה בכלי מכוער! - אמר לה: אביך רמי חמרא במני דפחרא. - אמרה ליה: אלא במאי נירמי? - אמר לה: אתון דחשביתו - רמו במאני דהבא וכספא. - אזלה ואמרה ליה לאבוה. רמייא לחמרא במני דהבא וכספא, ותקיף. אתו ואמרו ליה. אמר לה לברתיה: מאן אמר לך הכי? אמרה ליה: רבי יהושע בן חנניה. קריוהו, אמר ליה: אמאי אמרת לה הכי? - אמר ליה: כי היכי דאמרה לי - אמרי לה.<br /> - והא איכא שפירי דגמירי!<br /><b>אי הוו סנו - טפי הוו גמירי</b>&quot;. <br /><br />הגמרא עומדת על הקביעה שדוקא עצם הכיעור מסייע ללומד. כך אינו טרוד ביצרו ובשאר מרעין בישין.<br /><br /><br />גם לגבי הרמב&quot;ם.<br />לאחר מות אחיו הוא נקלע אמנם למצוקה עצומה והרסנית, מכמה סיבות.<br />אולם במידת מה, גם במצבו שלפני כן היה חסרון (לשיטתו!), קטן ככל שיהיה. ואינו דומה לאילו היתה &quot;תורה דיליה&quot; בכל המובנים כולם.<br />אפשר גם לומר, שדוקא התלות דברישא היא שבמידת מה הביאה לשבר שבסיפא.<br />ומי יודע לאלו עוד עצומות ותעצומות היינו זוכים אילו היה הרמב&quot;ם ממשיך ומתמיד ככוחו בנעוריו.<br /><br /><br />לגבי רבי יהודה הנשיא,<br />אדרבה ואדרבה,<br />למרות שלא חסר מעל שולחנו לא צנון בימות החמה, ולא קישות בימות הגשמים,<br />הוא הרי זה שהדגיש שלא היו אלו אלא לכבוד בית נשיאות ישראל.<br />ואילו הוא עצמו -  <br /><span class='lightYellow'><b>בשעת פטירתו של רבי, זקף עשר אצבעותיו כלפי מעלה, אמר: רבש&quot;ע, גלוי וידוע לפניך שיגעתי בעשר אצבעותי בתורה ולא נהניתי אפילו באצבע קטנה</b></span> (מסכת כתובות דף קד ע&quot;א).","125","","4417","True","True","False","","166","212.76.116.179","0","18273","כריתות|ו ע&quot;א",""),new Message("18285","18284","וראה עוד כעין זה","26/03/12 01:03","ג ניסן","תשע&quot;ב","01:03","דוד כוכב","בשו&quot;ת עטרת פז חלק א כרך ג - חושן משפט סימן טז:<br /><br />&quot;וראה נמי בשו&quot;ת שלמת חיים (יו&quot;ד סי' תקג) דשאלו התם להגרי&quot;ח זוננפלד על הא דאמרינן במתניתין פ&quot;ו דאבות כך היא דרכה של תורה פת במלח תאכל וכו', מהא דאמרינן בגמ' עירובין (נה ע&quot;ב) כל עיר שאין בה ירק אין תלמיד חכים רשאי לדור בתוכה, וא&quot;כ משמע שצריך לדאוג לדברים גשמיים.<br />ותירץ וז&quot;ל: צריך להתרגל שאפילו אם לא יהיה לו כי אם לחם צר לא יבטל מן התורה, אבל אין ראוי לדור כי אם במקום שימצא יותר בהרוחה, כי אולי לא יוכל לעמוד בנסיון. ע&quot;ש.<br /><br />והיינו נמי כעין הא דאמרן לעיל, דאמנם שראוי הוא שיכין אדם עצמו ונפשו ללמוד אף בדחק היינו כל היכא דלא אפשר, ועל הא הפליגו חז&quot;ל בשבח הלומד תורה בדחק, אבל אה&quot;נ עצם הדחק אינו הכרח ולעולם כל היכא דאפשר ללמוד ללא טירדא אדרבה שפיר ללמוד באופן כזה, וכהא דאמרינן בערובין (סה ע&quot;א) אמר רב נחמן בר יצחק הלכתא בעיא צילותא כיומא דאסתנא. אמר אביי אי אמרה לי אם קריב כותחא לא תנאי. אמר רבא אי קרצתן כינה לא תנאי. ע&quot;ש. ובמגילה (כח ע&quot;ב) אמרינן נמי שמעתא בעי צילותא, ופירש רש&quot;י: דעת צלולה ומיושבת שאינו טרוד בכלום ומחשבה. ע&quot;ש.<br /><br />וע&quot;ע בשו&quot;ת שלמת חיים שם (סי' תקד) דעמד השואל ושאל, דהא באיוב (כח יג) כתיב &quot;ולא תמצא בארץ החיים&quot; ופרש&quot;י דאינו נקנה כי אם ביגיעה וברעבון, וקשה מפ&quot;ו דאבות דתנן כך היא דרכה של תורה פת במלח וכו', ופירשו דהיינו שאפילו אין לו כי אם פת במלח לא יבטל מן התורה לחפש יותר, וא&quot;כ אם אין לו אפילו פת במלח לא יבטל ולא יסבול רעבון.<br />והשיב הרב וז&quot;ל: אינו מחוייב אבל לא תמצא כי אם במי שאינו חושש לרעבון. עכ&quot;ד. ע&quot;ש. וק&quot;ל.<br />והרי הוא שוב כמבואר לעיל, דאינו מחוייב ללמוד כך בדוחק אבל <b>צריך להכין נפשו לכך שאפילו בכזה אופן מוכן למסור נפשו על התורה וללמוד ללא מורא</b>&quot;.","125","","4417","True","True","False","","147","212.76.116.179","0","18273","כריתות|ו ע&quot;א",""),new Message("18293","18287","אני מבין שיש לך &quot;גדולומטר&quot;","26/03/12 09:03","ג ניסן","תשע&quot;ב","09:03","Almuaddib","ואתה יודע למדוד מי גדול ממי, ומתי.<br /><br />שמתי לב שהתעלמת מרבי עקיבא, או מרבא, וכי לקחת את דברי הפולמוס של רבי יהושע, והפכתם לתורה שאין בלתה.<br /><br />אבל מילא שהפכת את דברי ההתנצחות של רבי יהושע לתורה, בלבלת גם בין יופי חיצוני לבין עושר. רבי יהושע עונה לקיסר כי אם היו מכוערים היו לומדים יותר, ואתה מסיק מכך שאם עשיר היה עני - היה גדול יותר.<br /><br />אתה באמת רוצה לקבוע כי רבי יהושע, שפחמי היה, היה גדול מרבן גמליאל, שעשיר מופלג היה?<br />או שמא תרצה לטעון כי רבי יהושע, בשל מראהו החיצוני, היה גדול מרבי ישמעאל, שיפה תואר היה?","107","","4417","True","True","False","","192","81.218.141.168","0","18273","כריתות|ו ע&quot;א",""),new Message("18311","18293","מי גדול ממי","26/03/12 17:18","ג ניסן","תשע&quot;ב","17:18","דוד כוכב","יכולת ההבחנה מי גדול ממי היא ממידות היַשרוּת של א&quot;י, בה - סַנְהֶדְרִין הָיְתָה כַּחֲצִי גֹרֶן עֲגֻלָּה. וְשָׁלשׁ שׁוּרוֹת שֶׁל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים יוֹשְׁבִין לִפְנֵיהֶם, כָּל אֶחָד וְאֶחָד מַכִּיר אֶת מְקוֹמוֹ (מסכת סנהדרין פרק ד משניות ג-ד).<br />ואילו בלבול הגלות גרם לכך ש&quot;אמר עולא: תלמידי חכמים שבבבל עומדין זה מפני זה, וקורעין זה על זה&quot; (מסכת בבא מציעא דף לג ע&quot;א).<br /><br /><br />הסוגיה הנ&quot;ל בתענית היא זו שקישרה בין כל אלו שדעתם שפלה.<br />מסוגיה זו העתקתי בהודעה הראשונה: &quot;דברי תורה אין מתקיימין אלא במי שדעתו שפלה&quot;. וכן כתוב: תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטֹף וְלִפְנֵי ה' יִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ (תהלים קב, א), ופירשו בזוהר פרשת וישלח דף קסח ע&quot;ב: &quot;דא הוא צלותא דבעי מסכנא קמי קודשא בריך הוא, ודא צלותא <span class='bordeaux'>דאקדימת </span>לכל צלותהון דעלמא&quot;.<br />ואותה סוגיה בתענית ממשיכה לבאר את ענין מי שדעתו שפלה במעשה בבתו של קיסר ורבי יהושע.<br /><br /><br />מסקנת הסוגיה בתענית היא בפירוש, שלא ניתן לקבוע שהעני והמכוער גדולים מהעשיר והיפה. אלא שהעניות והכיעור מסייעים בקניית החכמה.<br />ה&quot;גדולומטר&quot; משכלל עוד נתונים רבים לפני שהוא קובע מי גדול ממי.<br /><br />לגבי רבי יהושע ורבן גמליאל, כבר פסק רבן גמליאל במסכת ראש השנה דף כה ע&quot;א: &quot;בוא בשלום רבי ותלמידי! רבי - בחכמה, ותלמידי - שקבלת את דברי&quot;.<br /><br />כיון שביקשת גם התייחסות לרבי עקיבא, מצאתי במסכת אבות דרבי נתן נוסחא ב פרק יב:<br />&quot;אומרים לו לאדם מפני מה לא למדת תורה בעולם הזה. אומר שהייתי עני. אף ר' עקיבא עני היה. שהייתי עשיר. אף ר' עקיבא עשיר היה&quot;.<br />גם העוני הפריע לו, כיון שהיו חסרים לו דברים בסיסיים, וגם העושר הפריעו&quot;.<br /><br />אביי היה סמוך ביתמותו על שולחן רבה דודו (ר&quot;ן מסכת נדרים דף נד ע&quot;ב). שולחן זה דל היה: &quot;בי רבה - נהמא דשערי לאינשי, ולא משתכח&quot; (מסכת מועד קטן דף כח ע&quot;א), הרי שלא הגיע אפילו למידת &quot;פת במלח תאכל&quot; בנחת, אפילו לא פת שעורים.<br />מכאן מבואר למה גם תורתו היתה נראית כך.<br />כדברי רב דימי מנהרדעא במסכת בבא בתרא דף כב ע&quot;א:<br />&quot;אדמגרמיתו גרמי בי אביי, תו אכלו בישרא [שמינא] בי רבא&quot;.<br />פירש רש&quot;י: &quot;שהיה רגיל לומר לתלמידים עד שאתם הולכים אצל אביי לגרם עצמות כלומר ללמוד שלא לשובע. תו אכלו כו' - בואו ולמדו הלכות צהובות מרווחות אצל רבא&quot;.","125","","4417","True","True","False","","148","31.44.135.65","0","18273","כריתות|ו ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);