דרכה של תורה
כריתות ו ע"א
"אקילקי דמתא מחסיא ולא אפדני דפומבדיתא;
טב גילדנא סריא למיכל מכותחא דרמי כיפי".
רש"י פירש שהיה פגם בפומבדיתא דוקא, שלסטין היו. עוד על כך בקישור זה.
וכן החסרון בכותחא דוקא שמטמטם את הלב, ומסמא את העינים, ומכחיש את הגוף.
עוד יש לפרש שעניין שתי הדוגמות אחד, וזהו המשך הדרכותיו של רב משרשיא לבניו כיצד ללמוד תורה היטב, וממש כדברי הברייתא באבות פרק ו משנה ד:
"כך היא דרכה של תורה פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה ועל הארץ תישן וחיי צער תחיה ובתורה אתה עמל".
וכן אמר רבי אושעיא במסכת תענית דף ז ע"א:
"למה נמשלו דברי תורה לשלשה משקין הללו: במים, וביין, ובחלב. דכתיב הוי כל צמא לכו למים, וכתיב (ישעיהו נ"ה) לכו שברו ואכלו ולכו שברו בלוא כסף ובלוא מחיר יין וחלב?
לומר לך: מה שלשה משקין הללו אין מתקיימין אלא בפחות שבכלים, אף דברי תורה אין מתקיימין אלא במי שדעתו שפלה".
ובמדרש זוטא שיר השירים פרשה א סימן ב:
"מה היין אין כונסין אותו אלא בכלי חרס ואין כונסין אותו לא בכלי כסף ולא בכלי זהב, למה שאינו מתקיים בהן, כך דברי תורה אין מתקיימין אלא במי שרוחו דכא".
וכך אמר הנצי"ב לרש"ש שמשום כך זכה לכוין לתירוצם של דברי תורה מה שלא זכה הרש"ש, משום שהוא הנצי"ב - לומד תורה מתוך הדחק, ואילו הרש"ש שהיה אדם אמיד, למד כל ימיו מתוך נחת והרחבה.
הקשר הרציף נמשך גם בהמשך דברי הגמרא:
"ותתפלל חנה ותאמר עלץ לבי בה' רמה קרני – רמה קרני ולא רמה פכי.
דוד ושלמה שנמשחו בקרן - נמשכה מלכותם, שאול ויהוא שנמשחו מן הפך - לא נמשכה מלכותם".
לכאורה זו סוגיא חדשה השבה לעסוק בענין המלכת המלך.
אלא שסוגיה זו ממשיכה את הסוגיה הקודמת בלשון נופל על לשון:
"מכותחא דרמי כיפי" – "רמה קרני".
