var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=17856;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("המלצה לגולשים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=1505")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","64"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","47"),new MostViewed("107082","תנורו של עכנאי: שאלת שני ימי ר"ח בגמרא","שי ואלטר","28/04/24 14:41","948","36")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("17856","0","קושיא יפה מאד","28/02/12 09:49","ה אדר","תשע"ב","09:49","מתפעל",""בעא מיניה אביי מרבא הקדיש עורה מהו בעבודה". הגמרא בסופו של דבר לא פשטה את האיבעיא.
והקשה העילוי ר' יעקלי הי"ד בנו של הרב מטשעבין זצ"ל,
הרי למדנו לעיל שאם אדם מקדיש אבר שהנשמה תלויה בו, פשטה קדושה בכולה.
והרי משנה ערוכה בחולין נ"ד ע"א דהגלודה טריפה לשיטת חכמים והלכה כמותם, וגלודה היא בהמה שהופשט עורה, ולפי זה אם הקדיש את עורה, הרי זהו אבר שהנשמה תלויה בו וממילא פשטה קדושה בכולה וודאי שאסור בגיזה ועבודה.

בשיעורו של הרבי מטאלנא שליט"א שמעתי תירוץ יפה ואביאנו בהמשך היום בלנ"ד.","148","","4446","True","True","False","","1381","94.188.248.70","0","0","תמורה|יא ע"ב",""),new Message("17859","17856","לענ"ד נראה לומר","28/02/12 10:25","ה אדר","תשע"ב","10:25","כדי","דנהי דאילולא העור לא הייתה חיה, מ"מ לא הוי מגוף הבהמה ולא חשיב כגופה, ועי' בחולין (קכב.) דמנו שם רק דברים מסויימים שעורותיהם כבשרם.
הא למה הדבר דומה? נניח שהבהמה הייתה מחוברת למכונת הנשמה ועל ידה הייתה חיה (וסליחה על הציור הרחוק. זה מה שעלה לי כרגע), היעלה על הדעת שאם הקדיש את מכשיר ההנשמה תוקדש אף הבהמה?
אלא דבעינן תרתי - אבר שהוא מגוף הבהמה, וגם - שהנשמה תלויה בו.","249","","4446","True","True","False","","172","46.116.90.107","0","17856","תמורה|יא ע"ב",""),new Message("17864","17856","העור אינו חלק מהקורבן שהרי","28/02/12 10:41","ה אדר","תשע"ב","10:41","קותי","כוהנים זוכים בו ולכן הוא לא הקדיש אבר של קורבן ממילא לא פושטת קדושה בכולה
למרות שחייה תלויים בו
מה הדין אם הקדיש את דמה? אולי אותו דין כמו הקדיש את עורה","217","","4446","True","True","False","","155","85.250.178.29","0","17856","תמורה|יא ע"ב",""),new Message("17875","17856","י"ל","28/02/12 14:41","ה אדר","תשע"ב","14:41","דוד כוכב","שבעייתו של אביי היא רק לדעת רבי מאיר שאפשר להקדיש אבר.
ובזה מתורצת תמיהתו של השפת אמת במסכת תמורה דף יא ע"ב:

"שם הקדיש עורה כו' צ"ע למה השמיט הרמב"ם דין זה ובהקדיש העובר הביא דאסור בעבודה מדרבנן ולכאורה הו"ל למימר דהוי ספק שמא אסור מדאורייתא כיון דלא איפשיט הבעיא בהקדיש עורה ונראה דדייק הרמב"ם מלשון הגמ' כי קתני מדרבנן דהו"ל למימר דילמא כי קתני מדרבנן כיון דלאביי ספוקי מספקא לי' לכן פי' הרמב"ם דאביי השיב לו דבעובר פשיטא לי' דליכא איסור דאורייתא בעבודה וכי קתני אסורה בעבודה מדרבנן רק בעורה מספקא לי' כנ"ל".

א"נ אולי אפשר להעמיד בקדושת דמים דלכו"ע מקדישים אבר, ואולי שייכא רק בבעלת מום.","125","","4446","True","True","False","","123","31.44.139.72","0","17856","תמורה|יא ע"ב",""),new Message("17892","17856","עוד תירוצים*","28/02/12 20:37","ה אדר","תשע"ב","20:37","amdavid","א. גם אי נימא שהגלודה טריפה, ואפילו תימא שאין טריפה חיה, אבל עדיין כן חיה עד 12 חודש וזה לא מקרי דבר שהנשמה תלויה בו כלומר שגורם מיתה מיידית כעת.

ב. העור אכן אינו איבר מטעם שאינו נמנה ברמ"ח איברי האדם אלא הוא מעטפת חיצונית לכל איבר ואיבר דהיינו חלק ממנו ובטל אליו. וכן לדוגמא הדם, אינו איבר למרות שהוא תמצית הנפש והחיים.

ג. הסברה של 'פשטה' היא שדיבורו מתפשט, כלומר ברי לנו שכוונתו של המקדיש לא רק לאיבר אלא לכולה, וזה דווקא באיבר חיוני כגון הלב או הכבד. אז אומרים פשטה כי אי אפשר להוציא רק הלב ותישאר חיה (פסיק רישיה ולא תמות?). אך עור שאינו איבר חיוני ואין הוא מהות חיות הבהמה, אף אם אכן תמות בלעדיו (ולכן נקראת טריפה) מ"מ אצל לשון בני אדם ידוע ומוסכם שהעור אינו עיקר הבהמה ואינו מייצג את מהותה ולכן לא אומרים פשט דיבורו כלומר ודאי לא התכוון לכל הבהמה אלא כיוון בדווקא לעורה וממילא לא פשטה קדושה בכוליה. כלומר לא מספיק שהאיבר יהיה חיוני לחיים, אלא צריך שבלשון ודעת בני אדם ייחשב ככזה ורק אז ברי לנו שכוונתו להקיש כולה אך לענין טרפות ודאי נחשב איבר חיוני לחיים ובלעדיו נקראת טריפה.

*מפי הרבנית...","175","","4446","True","True","False","","231","79.181.192.197","0","17856","תמורה|יא ע"ב",""),new Message("17863","17859","למה עור זה לא איבר?","28/02/12 10:40","ה אדר","תשע"ב","10:40","amdavid","ובחולין "דמנו רק דברים מסויימים שעורותיהם כבשרם" זה רק לענין טומאה.

ולעצם הקושיה, אולי אפ"ל שהרי ראינו מחלוקת משולשת בדף יא: מה ההגדרה דבר שהנשמה תלויה בו. ושיטת רבא שם היא דבר שעושה אותה נבילה ולא טריפה, ושם איתא שלרבא טריפה חיה, ולכן אף אם עור נקרא טריפה מ"מ נבילה לא מקרי, ולכן לא הוי עור דבר שהנשמה תלויה בו.","175","","4446","True","True","False","","239","80.178.239.20","0","17856","תמורה|יא ע"ב",""),new Message("17865","17859","יישר כח, די כיוונת לתירוצו של האדמו"ר","28/02/12 10:46","ה אדר","תשע"ב","10:46","מתפעל","פחות או יותר, אתה מדגיש את ענין שיהיה האבר מגוף הבהמה, הוא לא אמר כך אלא שרק אבר כזה שאם הוא חסר, בין אם חסר מלידה ובין אם חסר מחמת חולי או שנחתך, הבהמה לא תחיה, זהו אבר שהנשמה תלויה בו.
והוא הביא פרי מגדים מעניין מאד (בהלכות טריפות בדין של גלודה) שכותב דנראה לו שאם בהמה נולדה בלי עור, אזי איננה טריפה. רק אם היה לה עור ונקלף, אז היא טריפה. ומזה נלמד שחיסרון העור אינו כחיסרון הלב שהחיים תלויים במציאות של הלב, כי יש לנו בהמה בלי עור והיא כן חיה.
יישר כח","148","","4446","True","True","False","","231","94.188.248.70","0","17856","תמורה|יא ע"ב",""),new Message("17868","17864","לא נראה נכון","28/02/12 10:47","ה אדר","תשע"ב","10:47","מתפעל","הרי כהנים זוכים בחלקים של הבהמה, אז זה לא חלק מהקרבן?
הישראל זוכה בכל הבשר בשלמים, אז זה לא חלק מהקרבן?","148","","4446","True","True","False","","183","94.188.248.70","0","17856","תמורה|יא ע"ב",""),new Message("17871","17865","התירוץ של האדמו"ר אינו מספיק לענ"ד","28/02/12 12:34","ה אדר","תשע"ב","12:34","כדי","דהנה לכאורה דין זה של הפמ"ג צ"ע, דהרי מבואר ברש"י חולין (מג.) דגלודה בכלל נטולה היא, ואיך תהיה כשרה אם נולדה כך. אע"כ דס"ל כדעת הרמב"ם דמייתי ליה השו"ע (יו"ד סי' נ ס"ב) שבנטולה, אם נבראה כך כשירה.
והנה לפ"ד הרמב"ם גם נבראה בלא כבד, כשירה. ומעתה יקשה, דהרי מבואר בערכין (כ.) וברש"י ערכין (ד.) וברש"י חולין (מו.) דכבד הוי דבר שהנשמה תלוייה בו, ולפי דברי האדמו"ר מטאלנא אמאי, הא אם תיוולד בלא כבד תהיה כשירה. אע"כ דלא כחילוקו.","249","","4446","True","True","False","","165","46.116.90.107","0","17856","תמורה|יא ע"ב",""),new Message("17882","17868","מה שזוכים זה משולחן גבוה","28/02/12 15:16","ה אדר","תשע"ב","15:16","קותי","בעוד שעור הבהמה אינו נחשב משולחן גבוה
ויכול לקדש בו אשה (?)","217","","4446","True","True","False","","151","85.250.178.29","0","17856","תמורה|יא ע"ב",""),new Message("17876","17871","יישר כח, היכן הרמב"ם","28/02/12 14:44","ה אדר","תשע"ב","14:44","מתפעל","אם נבראה בלא כבד, כשרה?

זו באמת פירכא חזקה.

אשמח להעביר לאדמו"ר ולשמוע מה יענה.","148","","4446","True","True","False","","184","94.188.248.70","0","17856","תמורה|יא ע"ב",""),new Message("17917","17871","אולי יש לחלק","29/02/12 15:52","ו אדר","תשע"ב","15:52","מתפעל","מה שהבאת מערכין לגבי הכבד, זה באדם. ואולי באדם שונה מבהמה.

אמנם הרש"י בחולין מדבר על בהמה, אבל שם מה שכתב שהנשמה תלויה בו הוא לא לענין נפקא מינא הלכתית כמו פשטה וכדומה, אלא לענין בריאותי שאם אוכלים ממשהו חשוב מתרפאים, וזה יכול להיות נכון גם באבר שחותכים אותו וגורם לטריפה, זה מספיק לקרותו אבר שהנשמה תלויה בו לענין אכילה ממנה לצורך בריאות.

ובכל זאת, ההערה שלך חזקה ואשתדל בלנ"ד להעביר הדברים.


ובאמת מעניין לשאול ווטרינרים אם בהמה נולדת בלי כבד אם יכולה לחיות.

ועיין שם במעשה רוקח מה שהקשה על הרמב"ם בענין הכבד.","148","","4445","True","True","False","","170","94.188.248.70","0","17856","תמורה|יא ע"ב",""),new Message("17887","17875","יישוב א' לא מובן לי","28/02/12 16:15","ה אדר","תשע"ב","16:15","מתפעל","מה הקשר? לו יהי כדבריך ומדובר לדעת ר"מ שאפשר להקדיש, ובכן? עדיין נשאלת השאלה למה לא פשטה קדושה בכולה.

לגבי יישוב ב', האם זה פשוט דבקדושת דמים אין את הדין של פשטה קדושה בכולה?
הרי הגמרא לעיל הסתפקה בהקדיש אבר לדמיו אם חילם ב' דינים, שפשטה קדושב בכולה לדמים ואחר כך יהפוך גם לקדושת הגוף.
משמע שהבעיה רק האם ניתן לומר שב' הדברים יחולו זה אחר זה אבל שתפשוט קדושה בכולה לכאורה אין ספק.","148","","4446","True","True","False","","169","94.188.248.70","0","17856","תמורה|יא ע"ב",""),new Message("17880","17876","הרמב"ם הוא","28/02/12 15:04","ה אדר","תשע"ב","15:04","כדי","בפ"ח מהלכות שחיטה הי"א: בהמה שהיתה חסרה רגל בתחלת ברייתה טרפה.
ועי' ביד אברהם (סי' נ ס"ב) שכתב להדיא את הדוגמא של ניטל הכבד.","249","","4446","True","True","False","","125","46.116.90.107","0","17856","תמורה|יא ע"ב",""),new Message("17883","17880","יד אברהם?","28/02/12 15:43","ה אדר","תשע"ב","15:43","מתפעל","חשבתי שהבאת רמב"ם. מי זה היד אברהם ואיפה אמצא אותו?
הוא טוען שכך סבור הרמב"ם בכבד?
על סמך מה? ולמה לא כתב הרמב"ם את הדין המחודש הזה בכבד?
ולמה שהכבד יהיה שונה מהרגל?","148","","4446","True","True","False","","203","94.188.248.70","0","17856","תמורה|יא ע"ב",""),new Message("17886","17882","אתה אומר חילוק מעניין","28/02/12 16:07","ה אדר","תשע"ב","16:07","מתפעל","בין עור לבשר, אבל האם כך הדין? בעור מותר לקדש?

נדמה לי שגם העור נקרא משולחן גבוה קא זכו.

רק בגלל שלא מקריבים את העור, אין זה אומר שזה לא חלק מהקרבן.","148","","4446","True","True","False","","186","94.188.248.70","0","17856","תמורה|יא ע"ב",""),new Message("17893","17883","סליחה הייתה טעות. הרמב"ם הוא","28/02/12 21:23","ה אדר","תשע"ב","21:23","כדי","באותו פרק הכ"ד: כל אבר שנאמר בו שאם היה חסר טרפה כך אם ניטל טריפה. אבל אבר שנאמר בו אם ניטל טרפה אינה נאסרת אלא אם נחתו אותו אבר. אבל אם נבראת חסירה אותו אבר, הרי זו מותרת. שאם לא תאמר כן, נמצאת החסירה והנטולה אחת. וכל אבר שנאמר בו שאם ניטל מותרת, קל וחומר אם חסר מתחלת ברייתה ולא נברא שהיא מותרת.
היד אברהם פשוט פרט את המקרים עליהם התכווין הרמב"ם, ובזה לא חידש בדבריו כלום מעבר לפשט דברי הרמב"ם, ועשה כן משום שאח"כ הוציא מקרה אחד שלדעתו אליו לא התכווין הרמב"ם.","249","","4446","True","True","False","","177","46.116.90.107","0","17856","תמורה|יא ע"ב",""),new Message("17888","17886","ראה מה מצאתי","28/02/12 16:51","ה אדר","תשע"ב","16:51","קותי","רש"י מסכת זבחים דף קג עמוד א

אין המזבח מוכיח - כלומר ואין לך לומר מזבח יוכיח שזכה בבשר העולה ולא זכה בעורה ואף אתה אל תתמה בקדשי קדשים שאע"פ שזכו כהנים בבשרן לא יזכו בעורן אין זו הוכחה שאין למזבח עור בכל מקום אבל לכהנים מצינו שזכו בעור העולה וקל וחומר שיזכו בעורות קדשי קדשים.

אולי מזה רואים שהעור אינו חלק מהקורבן
ולכן המקדיש עור הקדיש רק שווי למקדש ולא יותר מזה ולכן אין זה אבר שהנשמה תלויה בו שהקדשתו גורמת שההקדש פושט בכל הקורבן

לפי זה עולה סדרה שלמה של שאלות מה הדין אם הקדיש עצמותיה
הרי אין בעצמות דין אכילה ממילא אין דין אכילת מזבח
ממילא לא הקדיש את כולה רק את שווי עצמותיה ומימילא אין זה אבר שהנשמה תלויה בו

מכאן נובע שההגדרה שלנו לגבי אבר שהנשמה תלויה שונה מההגדרה ההלכתית
כי בהלכה נדרש גם האבר שהנשמה תלויה בו צריך להיות אבר "קורבני" ולא סתם אבר

עור של הקרבנות אין בו איסור הנאה או הגבלת שימוש ולכן יכול לקדש בו
לא מצאתי כרגע מקור מפורש","217","","4446","True","True","False","","159","85.250.178.29","0","17856","תמורה|יא ע"ב",""),new Message("17904","17887","הסבר","29/02/12 01:59","ו אדר","תשע"ב","01:59","דוד כוכב","רבי מאיר הרי סובר שאין הקדושה מתפשטת בכולה.

אם קדושת הדמים הופכת לקדושת הגוף בודאי שהקדושה תפשוט בכולה לדעת הסוברים שקדושה מתפשטת. לכן העמדתי בבעלת מום שבה שייך רק קדושת דמים. וקדושת דמים היא ככל מתנה, ויכול אדם להקנות כל חלק שירצה.","125","","4445","True","True","False","","116","31.44.139.72","0","17856","תמורה|יא ע"ב",""),new Message("17895","17892","דחיות (ולא רציתי להזכיר ההיא דיומא)","28/02/12 22:04","ה אדר","תשע"ב","22:04","כדי","א. כמדומה שהוא דחוי מעיקרו וא"צ לדחותו. רק אומר שמנ"ל שמן הארכובה ולמעלה מיית מיד.

ב. מה בכך שלא נמנה? גם כבד לא נמנה בספ"א דאהלות וחשיב אבר. ויעיין בחולין (קכח:) בגדר אבר מן החי.

ג. זה כלל לא תלוי בדעתו, עי' בקובץ שיעורים ח"ב (חולין אות ל). תדע, דא"כ למ"ל לכל תנא למידרש מקראי סברתו, לימא דפליגי בדיעות בנ"א אי כוונתם להקדיש הכל או לא. וזה פשוט.","249","","4446","True","True","False","","165","46.116.90.107","0","17856","תמורה|יא ע"ב",""),new Message("17898","17895","אף דאידחי תורה היא וללמוד אני צריך*","28/02/12 23:11","ה אדר","תשע"ב","23:11","amdavid","א. אה"נ, ולכן אף זו תיקרי טריפה ולא נבילה וחותך מארכובה ולמעלה אינו בכלל דבר שהנשמה תלויה בו . (אלא שצריך להוסיף שזה יהיה רק לרבא דאית ליה שטריפה חיה כמו שכתבתי בתגובתי הראשונה באשכול זה)

ב. עדיין שונה כבד שהוא איבר מוגדר עם גבולות ותחום מוגדרים, משא"כ עור שאין לו התחלה ולא סוף. אין שם מיוחד לעור היד ושם אחר לעור הרגל, ואין דומה עור כף היד לעור הקרקפת למרות שונותם, ולכן אין פה איבר מוגדר בפני עצמו אלא רק שם כולל 'עור' אבל לא איבר נפרד, מוגדר ומובחן.
(ומה שהבאת ממנין רמח מספ"א דאהלות התם מיירי לענין טומאה איזה מקרי איבר ולא לענין דבר שהנשמה תלויה בו ואין לדון מזה על זה)

ג. וודאי שלא פליגי תנאי בסברא, ומה הייתה כוונת הנודר, אלא כוונתי שדין פשטה הוא מדין נדרים ובנדרים הלך אחרי לשון בני אדם, וודאי לולא דילפינן מקרא "מכל אשר יתן ממנו לה'" לא היינו אומרים כלל דין פשטה, אלא שילפינן מקרא שאם נדר חלק מבהמה פשט דיבורו דהיינו נדר הקדשו בכולה, ויש פה שני דינים שחידשה התורה, א'- חידוש התורה שקדושה פושטת, וב'- שדיבורו ונדרו מתפשט וכאילו אמר כולה. ועל זה פליגי תנאי בעצם הדין אי אמרינן כלל דין פשטה או לא. וע"ז הוספתי שמכיוון שבנדרים כן יש מקום ללשון בני אדם לכן אם בלשון בנ"א עור אינו איבר שנשמה תלויה בו א"כ כולי עלמא מודו שאין כלל שייכות לדין פשטה שחידשה תורה.
(מעין הא דבעינן ידיים מוכיחות בנדרים ובנזירות)

(*ומאי ההיא דיומא?)","175","","4446","True","True","False","","304","79.181.192.197","0","17856","תמורה|יא ע"ב",""),new Message("17899","17898","אענה לא כרב או מלמד אלא כחברותא","29/02/12 00:11","ו אדר","תשע"ב","00:11","כדי","א. עי' בערכין (כ.) זה הכלל דבר שהנשמה תלויה בו כו' - לאתויי מן הארכובה ולמעלה. וכן ברש"י כאן בכמה מקומות. ואם כוונתך דאזלינן לרבא דבעי שיעשאה נבילה, א"כ היינו תשובתך הראשונה, ולא כך הבנתי מתגובתך.

ב. מה לנו ולהגדרת איברים? אטו איבר כתיב בקרא? הלא ריבינו מסברא דבר שהנשמה תלויה בו, ומ"ל אבר ומ"ל דבר אחר. ומה שכתבתי להוכיח מאהלות הוא לדרכך (וממילא אין דחייתך דחייה. עיין), אבל נראה שזה לא הכיוון, וכאמור.
ומכאן תשובה מוצאת גם למ"ש בג', דאין אנו דנין בגדר 'אבר' שנאמר דאזלינן בתר לשון בנ"א, אלא אנו דנין האם הנשמה תלוייה בו או לא.
עדיין לא התעמקתי מספיק בצווי דיני שכתבת. ובל"נ אשנה פרק זה.


חלק","249","","4445","True","True","False","","162","46.116.90.107","0","17856","תמורה|יא ע"ב",""),new Message("17912","17899","עוד מילה בנושא","29/02/12 13:59","ו אדר","תשע"ב","13:59","amdavid","בשם מגיד השיעור דף יומי שלנו ר' משה מתתיהו וסרמן:

את הקושיה של העילוי כבר הקשה השיטה מקובצת על אתר (בלי להזכיר הענין של הגלודה וכו'). ועי"ש שתירץ כדרכו של קותי .

והגרי"ז בסטנסיל (לא ראיתי בפנים, כך מסר) כתב להדיא שהאיבעיא אתיא דוקא לרבא שנשמה תלויה אמרינן דוקא בעושה נבילה ולא בטרפה כמו שהצעתי .","175","","4445","True","True","False","","265","80.178.239.20","0","17856","תמורה|יא ע"ב",""),new Message("17915","17912","יישר כחך שכיוונת! עי' ב"ב יב.","29/02/12 15:06","ו אדר","תשע"ב","15:06","כדי","","249","","4445","False","True","False","","149","46.116.90.107","0","17856","תמורה|יא ע"ב",""),new Message("17922","17915","ברוך תהיה","29/02/12 18:12","ו אדר","תשע"ב","18:12","amdavid","","175","","4445","False","True","False","","143","79.181.192.197","0","17856","תמורה|יא ע"ב",""),new Message("17920","17917","ידעתי שיש מקום בראש לדחות כך,","29/02/12 16:04","ו אדר","תשע"ב","16:04","כדי","לחלק בין אדם ובהמה, והתלבטתי האם להיכנס לזה. ועכשיו ששאלת, אשיב - לענ"ד ק"ו הוא, דהרי ידוע שיטת ר"ת בכולי ש"ס (ולדוגמא בתוס' חולין מב: ותוס' גיטין נו: ועי' במצויין שם) דטריפה דבהמה חמירא מטריפה דאדם (כלומר שבבהמה יש יותר לפסול בטריפוּת), משום דאדם אית ליה מזלא. ואם באדם מצאנו דחשיב נשמה תלויה בו בניטל הכבד, כ"ש בבהמה. ואף להחולקים על ר"ת, מ"מ שקולים הם ויבואו שניהם.

ומה שדחית הראיה מרש"י בחולין, לענ"ד מדנקט האי לישנא ממש כדלעניין פשטה בכולה, משמע דלא שאני ליה ואינו מחלק ביניהם, אלא מה שעושה אותה טריפה הרי הוא בכלל נשמה תלויה בו אף לעניין פשטה (ודלא כרבא).","249","","4445","True","True","False","","150","46.116.90.107","0","17856","תמורה|יא ע"ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82611);