|
דבק [אנקלעבען] ג' דבקי מיתה כבר פירשנו בערך בדק (יומא מח מנחות יא) דבקיה לקומץ בדפנא דמנא. אמר ליה רב יוסף האי דובקא דידך הוא (עירובין סז מעילה טו) כלומר אתה הוא שדבקת זו בזו אבל לא עלה על לבי. דבק כדי ליתן על הכתית (שבת עו חולין נא) דבוקא אמימר אמר רב אשי שרי בלעז וישקי"יו לוקחין בדין דקין וטחין אותן דבק ומשימין אותן במקום שיש מאכל ובאין העופות אגב מאכל ונתפשין בדבק ואם נתפש בכנפו אחד ונפל ממקום גבוה כיון שכנפו אחר לא נתפש פורח באויר ונשען עליו ואינו נחבט ומותר ואם נתפשו שני כנפיו אין לו במה יפרח ולא להשען ונחבט בקרק' ואסו' וזהו בחד גפא שרי בתרי גפי אסירי: ערכים סמוכים
באדיבות אתר ספריא
|