[זוכען שפיר האלץ שינדלען דער גלידער. דיא שינדלען שטאסען שלאגען ווערפען בעשפטיגען]. (שבת קכה) ר' יוחנן אמר גשוש של ספינה פי' עץ ארוך שבו מגשש לפני הספינה (שם ק) אמר רב ספרא גשושאי אזלי קמה פי' מרגלין שגוששין את המקום ברגליהן או בעץ ארוך כמו שאמרינן לראות אם עמוק לילך שם הספינה שלא תכשל. (מציעא מב) והאידנא דשכיחי גשושאי אין להן שמירה אלא בשמי קורה פי' בני אדם שמגששין בקרקע ומגנלין המטמוניות (גיטין ז ופ"ב דחל') עפר חוצה לארץ שבא בספינה לארץ חייב במעשרות ובשביעית אמר רב יהודה אימתי בזמן שהספינה גוששת פי' קרקעית הספינה נוגעת בקרקע הים. (ובפרק ג' דמקואות) ועל הגשיש של מטה אית דאמרי קשיש וטועין בכך פי' כל מטה שאינה של טרסיים יש לה גשיש ומהו גשיש כל מטה שהוא לפרקי' ומתפרקת זו מזו יש לה כמין עצים ארוכ' שהן מדבקין אותה ונגששת זו עם זו ושם אותן העצים המדבקים ומגישין אותה נקראין גשישין ומניין שהיא כך דאמרינן לענין מי שנשברה זרועו או שוקו ובאין הרופאין ומביאין כמין דפין ולוחות ומניחין על תשבר ושמן גשישין כדאמרי' בתוספת' דמקואו' והאגד שעל גבי המכה וגשישין שעל גבי השבר והשירים והטבעות והקטלאות אינן חוצצין ויש אומרים שהיא בסיס למטה ויש לו רגלים כדתניא ישב על הגשיש של מטה ד' עליות שתחת רגלי גשיש טמאות ארבעתן ויש אומרים גשיש הן ארוכו' של מטה. (ובפוסק') דילמא לגבור שמתגושש באבן של מסית פי' מתעסק באבן בוחן (א"ב פי' הגשיש בלשון רומי נסרים חתוכים ושוים או עצים עגולים ואות ה"א עיקרית):