מתנתו של חולה שתשש כח כל גופו עד שאינו יכול להלך על רגליו והריהו מוטל על מיטתו.
מתנת שכיב מרע - אינה צריכה קניין, והרי היא ככתובה בשטר - אם היא מתנת קרקע, וכמסורה ליד המקבל - אם היא מתנת מטלטלים ("דברי שכיב מרע ככתובין וכמסורין").
הסיבה שתיקנו חכמים דין מיוחד זה היא, כדי שלא תיטרף דעתו של החולה עליו, אם ידע שאין תוקף לדבריו.
(מתוך: אנציקלופדיה תורנית מרוכזת, מכון יסודות 03-5707894)