סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

וּמַאי אַרְבַּע אוֹ חָמֵשׁ לְרַבָּנַן דְּאָמְרִי נִכְנָס נוֹטֵל שֵׁשׁ וְיוֹצֵא נוֹטֵל שֵׁשׁ וּשְׂכַר הַגָּפַת דְּלָתוֹת לָא מִשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה בָּעֵי מִיפְלַג בַּצֵּיר חֲדָא מִפַּלְגָא חָמֵשׁ שָׁקֵיל
לְרַבִּי יְהוּדָה דְּאָמַר נִכְנָס נוֹטֵל שֶׁבַע שְׁתַּיִם בִּשְׂכַר הַגָּפַת דְּלָתוֹת וְיוֹצֵא נוֹטֵל חָמֵשׁ מֵעֶשֶׂר בָּעֵי מִיפְלַג בַּצֵּיר חֲדָא מִפַּלְגָא וְשָׁקֵיל אַרְבַּע
רָבָא אָמַר כּוּלָּהּ רַבִּי הִיא וְסָבַר לַהּ כְּרַבִּי יְהוּדָה וְאֶלָּא מַאי אַרְבַּע הָא חָמֵשׁ בָּעֵי לְמִשְׁקַל
לָא קַשְׁיָא הָא דְּאִיכָּא מִשְׁמָר הַמִּתְעַכֵּב הָא דְּלֵיכָּא מִשְׁמָר הַמִּתְעַכֵּב
אִי אִיכָּא מִשְׁמָר הַמִּתְעַכֵּב מִשְּׁמֹנֶה בָּעֵי לְמִפְלַג וְשָׁקֵיל אַרְבַּע אִי לֵיכָּא מִשְׁמָר הַמִּתְעַכֵּב מֵעֶשֶׂר בָּעֵי לְמִפְלַג וְשָׁקֵיל חָמֵשׁ
אִי הָכִי מַאי רַבִּי אוֹמֵר לְעוֹלָם חָמֵשׁ קַשְׁיָא
מַתְנִי' מָסְרוּ לוֹ זְקֵנִים מִזִּקְנֵי בֵּית דִּין וְקוֹרִין לְפָנָיו בְּסֵדֶר הַיּוֹם וְאוֹמְרִים לוֹ אִישִׁי כֹּהֵן גָּדוֹל קְרָא אַתָּה בְּפִיךְ שֶׁמָּא שָׁכַחְתָּ אוֹ שֶׁמָּא לֹא לָמַדְתָּ עֶרֶב יוֹם כִּפּוּרִים שַׁחֲרִית מַעֲמִידִין אוֹתוֹ בְּשַׁעַר מִזְרָח וּמַעֲבִירִין לְפָנָיו פָּרִים וְאֵילִים וּכְבָשִׂים כְּדֵי שֶׁיְּהֵא מַכִּיר וְרָגִיל בַּעֲבוֹדָה כׇּל שִׁבְעַת הַיָּמִים לֹא הָיוּ מוֹנְעִין מִמֶּנּוּ מַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה עֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים עִם חֲשֵׁיכָה לֹא הָיוּ מַנִּיחִין אוֹתוֹ לֶאֱכוֹל הַרְבֵּה מִפְּנֵי שֶׁהַמַּאֲכָל מֵבִיא אֶת הַשֵּׁינָה
גְּמָ' בִּשְׁלָמָא שֶׁמָּא שָׁכַח לְחַיֵּי אֶלָּא שֶׁמָּא לֹא לָמַד מִי מוֹקְמִינַן כִּי הַאי גַוְונָא
וְהָתַנְיָא וְהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל מֵאֶחָיו שֶׁיְּהֵא גָּדוֹל מֵאֶחָיו בְּכֹחַ בְּנוֹי בְּחָכְמָה וּבְעוֹשֶׁר אֲחֵרִים אוֹמְרִים מִנַּיִן שֶׁאִם אֵין לוֹ שֶׁאֶחָיו הַכֹּהֲנִים מְגַדְּלִין אוֹתוֹ תַּלְמוּד לוֹמַר וְהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל מֵאֶחָיו גַּדְּלֵהוּ מִשֶּׁל אֶחָיו
אָמַר רַב יוֹסֵף לָא קַשְׁיָא כָּאן בְּמִקְדָּשׁ רִאשׁוֹן כָּאן בְּמִקְדָּשׁ שֵׁנִי דְּאָמַר רַב אַסִּי תַּרְקַבָּא דְּדִינָרֵי עַיִּילָא לֵיהּ מָרְתָּא בַּת בַּיְיתּוֹס לְיַנַּאי מַלְכָּא עַל דְּאוֹקְמֵיהּ לִיהוֹשֻׁעַ בֶּן גַּמְלָא בְּכָהֲנֵי רַבְרְבֵי
עֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים שַׁחֲרִית וְכוּ' תָּנָא אַף הַשְּׂעִירִים וְתַנָּא דִּידַן מַאי טַעְמָא לָא תְּנָא שְׂעִירִים כֵּיוָן דְּעַל חֵטְא קָא אָתוּ חָלְשָׁא דַּעְתֵּיהּ
אִי הָכִי פַּר נָמֵי עַל חֵטְא הוּא דְּאָתֵי פַּר כֵּיוָן דְּעָלָיו וְעַל אֶחָיו הַכֹּהֲנִים הוּא דְּאָתֵי בְּאֶחָיו הַכֹּהֲנִים אִי אִיכָּא אִינִישׁ דְּאִית בֵּיהּ מִילְּתָא מִידָּע יָדַע לֵיהּ וּמַהְדַּר לֵיהּ בִּתְשׁוּבָה בְּכוּלְּהוּ יִשְׂרָאֵל לָא יָדַע
אָמַר רָבִינָא הַיְינוּ דְּאָמְרִי אִינָשֵׁי אִי בַּר אֲחָתָיךְ דַּיָּילָא הָוֵי חֲזִי בְּשׁוּקָא קַמֵּיהּ לָא תַּחְלֵיף
כׇּל שִׁבְעַת הַיָּמִים לָא הָיוּ מוֹנְעִין וְכוּ' תַּנְיָא רַבִּי יְהוּדָה בֶּן נָקוֹסָא אוֹמֵר מַאֲכִילִין אוֹתוֹ סְלָתוֹת וּבֵיצִים כְּדֵי לְמַסְמְסוֹ אָמְרוּ לוֹ כׇּל שֶׁכֵּן שֶׁאַתָּה מְבִיאוֹ לִידֵי חִימּוּם
תַּנְיָא סוֹמְכוֹס אָמַר מִשּׁוּם רַבִּי מֵאִיר אֵין מַאֲכִילִין אוֹתוֹ לֹא אב"י וְאָמְרִי לַהּ לֹא אבב"י וְיֵשׁ אוֹמְרִים אַף לֹא יַיִן לָבָן לֹא אב"י לֹא אֶתְרוֹג וְלֹא בֵּיצִים וְלֹא יַיִן יָשָׁן וְאָמְרִי לַהּ לֹא אבב"י לֹא אֶתְרוֹג וְלֹא בֵּיצִים וְלֹא בָּשָׂר שָׁמֵן וְלֹא יַיִן יָשָׁן וְיֵשׁ אוֹמְרִים אַף לֹא יַיִן לָבָן מִפְּנֵי שֶׁהַיַּיִן לָבָן מֵבִיא אֶת הָאָדָם לִידֵי טוּמְאָה
תָּנוּ רַבָּנַן זָב תּוֹלִין לוֹ בְּמַאֲכָל וְכׇל מִינֵי מַאֲכָל אֶלְעָזָר בֶּן פִּנְחָס אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא אֵין מַאֲכִילִין אוֹתוֹ לֹא חגב"י וְלֹא גב"ם וְלֹא כׇּל דְּבָרִים הַמְּבִיאִין לִידֵי טוּמְאָה לֹא חגב"י לֹא חָלָב וְלֹא גְּבִינָה וְלֹא בֵּיצָה וְלֹא יַיִן וְלֹא גב"ם מֵי גְרִיסִין שֶׁל פּוֹל וּבָשָׂר שָׁמֵן וּמֻרְיָיס
וְלֹא כׇּל דְּבָרִים הַמְּבִיאִין לִידֵי טוּמְאָה לְאֵתוֹיֵי מַאי לְאֵתוֹיֵי הָא דְּתָנוּ רַבָּנַן חֲמִשָּׁה דְּבָרִים מְבִיאִים אֶת הָאָדָם לִידֵי טוּמְאָה וְאֵלּוּ הֵן הַשּׁוּם

רש"י

ומאי ארבע או חמש. מתי ארבע ומתי חמש: לרבנן. דפליגי עליה דר' יהודה בפרק החליל (סוכה דף נו.) ואמרי משמר היוצא נוטל שש ומשמר הנכנס נוטל שש חלות ושכר הגפת דלתות לא שקיל משמר הנכנס נמצאו כולן באות ומחלקות וכהן גדול חולק עם שתיהן ומשנים עשר בעי מיפלג ומחצה שלם אינו נוטל בציר חדא מפלגא חמש שקיל: לר' יהודה דאמר נכנס נוטל שתים. בלא מחלוקת בשכר שהוא מקיף למוצאי שבת דלתות העזרה וחיל והיכל ולשכות שפתחו שחרית משמר שיצא לו מעשר בעי מיפלג שאין השתים באות במחלוקת כי שכרם הם: בציר חדא מפלגא. דעשר ושקיל ארבע: כולה רבי היא. דאמר פלגא שקיל: וסבר לה כרבי יהודה. דאין השתים מתחלקות לעולם: אלא מאי ארבע הא חמש בעי למישקל לא קשיא הא דאיכא משמר המתעכב וכו'. פעמים שיום טוב חל בשני בשבת ויש משמר מקדים ובא מערב שבת ומתעכב עד הרגל שכל המשמרות באות ברגל או פעמים שמוצאי יום טוב ערב שבת והמשמרות הולכות למקומם בערב שבת ויש משמר שמתעכב שם עד מוצאי שבת ותנן במסכת סוכה (דף נה:) שבת שבתוך הרגל היו כל המשמרות שוות בחילוק לחם הפנים וכן י''ט הסמוך לשבת בין מלפניה שאין יכולין לשוב בשבת למקומן בין מלאחריה שעל כרחן הן מקדימין לבא מע''ש היו כל המשמרות שוות בחילוק לחם הפנים שהרי על כרחן שוהין שם והרי היא כשבת שבתוך הרגל חל יום אחד להפסיק בינתים או מלפניה כגון שכלה המועד בחמישי בשבת או מאחריה שהתחיל המועד בשני בשבת לא היה להם להקדים לבא מלפני השבת אינן שוות אלא משמר המתעכב בשבת בין שהוא משמר אחד בין שהוא משמרות הרבה נוטל שתי חלות והשאר מתחלקות למשמר היוצא ונכנס שזמנו קבוע לאותה שבת: אי הכי. דמציעתא רבי היא מאי לעולם חמש: מתני' אישי. אדוני: קורין לפניו בסדר היום. פרשת אחרי מות וכן כל שבעת הימים: שיהא מכיר. מתבונן בבהמות העוברות לפניו לתת אל לבו בהלכות סדר היום: גמ' במקדש ראשון. לא העמידו אלא על פי התורה כהנים מהוגנין: מרתא בת בייתוס. אלמנה עשירה היתה וקידשה יהושע בן גמלא ונתנה ממון לינאי המלך ומינהו להיות כהן גדול: תרקבא. חצי סאה תרי קב: דינרי. זהובים: דיילא. שוטר המלך: בשוקא קמיה לא תחליף. מתוך שהיה מכירך מתחילה בקי הוא בעושרך ובמעשיך למצוא עלילה לגבות ממך ממון: מאכילין אותו. ערב יום הכפורים שחרית סלתות וביצים כדי למסמס אכילה שבמעיו לשלשלו שלא יצטרך לנקביו למחרת: לידי חימום. של קרי שהסלתות וביצים מרבים את הזרע: אב''י ואבב''י. סימנים הן ומפרש להו ואזיל: זב תולין לו במאכל. אם אכל מאכל הרבה מכל מין שהוא תולין לומר שמחמת רוב מאכל ראה ואינו זב לטומאת שבעה ולקרבן דכתיב (ויקרא טו) בשרו ולא מחמת אונסו אבל בעל קרי טמא באונס דאין קרי וזוב באים ממקום אחד ואין מראיהם שוה שהזוב דומה למי בצק של שעורין ואינו קשור אלא כלובן ביצה המוזרת ושכבת זרע קשור כלובן ביצה שאינה מוזרת: אין מאכילין אותו. בימי בדיקתו:

תוספות

עיילא ליה מרתא בת בייתוס לינאי מלכא. אין זה ינאי המלך (שבריש פ') האומר (קדושין דף סו.) שהרג חכמי ישראל דההוא דהתם כהן גדול הוה דקאמר הקם להם בציץ שבין עיניך ולא היה ממנה אחר במקומו:

הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר