תהא מכילה הקופה: נלמד סתום מן המפורש. דבמתניתן תנן בקופות של ג' ג' סאין היו תורמין ה''ה קופות דמפנין בשל ג' סאין איירי: תני בג' קופות וכו'. על אותן קופות שתרמו בהן בראשונה מן הלשכה קאי וכדפרישית במתניתין וקאמר שהן היו של ט' סאין כל אחת ומהן היו תורמין ג' פעמים ג' קופות של ג' ג' סאין כפירוש הרמב''ם: לומר ליסתפק וכו'. כדפרישית במתניתן: תמן תנינן. בשבת פרק המוציא יין כמה הוא שיעורן של כוסות. כוס הנזכר במתניתין כמה שיעורו: ישנן רביעית של יין האיטלקי. דלכל כוס סגי ברובע רביעית יין כדי שימזגנו ויעמוד על רביעית דכל חמרא דלא דרי על תלת מיא לאו תמרא ה''ה כוס דמתניתין בכוס של רובע רביעית איירי: מזוג בכמה. יהא חייב מי בעינן רביעית שלם אי סגי בכדי גמיעה (בפחות מזה): מים רי''א כדי מזיגת הכוס. והי. נו ג' חלקי רביעית ה''נ במזוג שיעורו בכדי גמיעה: (אמר המגיה ובמסכת שבת כתב הבעל קרבן העדה וז''ל הדא אמרם מזוג כדי מזיגת הכוס. וה''פ כדרך בני אדם למזוג והיינו רביעית שלם דאי ס''ד בפחות מרביעית א''כ ביין סגי בפחות מרובע רביעית שהרי אם ימזגנו עם מים יהיה לו שיעור חשוב אלא ודאי דרביעית שלם בעינן): כמה הוא שיעורן של כוסות. אנו שאין ידוע לנו שיעורו של רביעית האיטלקי במה נשער כוס של פסח: טיטרטון ורביע. מדה ששמה טיטרטון כולה ועוד רביעית המדה הזאת תוסיף עליה ותמצא רביעית של תורה שלם: מהו לשתותן. כל הארבע כוסות בכרך אחד בזה אתר זה בלי הפסק בינתים: בהלל. של לילי פסחיה אם שמעה בבית הכנסת שכך היה מנהגם לומר הלל בלילי פסחים בבהכ''נ זכר למקדש שאמרו הלל בשעת עשיית הפסח בבה''מ וקאר''י אם כוון לבו לצאת בקריאה זו יצא וא''צ לאומרו עוד בביתו: הדא אמרה זאת אומרת שאם שתאן בבת אחת יצא שהרי אין דבר מפסיק בין שלישי לרביעי: מהו לשתותן מפוסקין. פירוש מהו שיהא מותר להפסיק בשתיית כוס אחד כמה פעמים: ה''ג כלום אמרו שישתה לא שישתכר: אם שותה הוא מפוסקין אף הוא אינו משתכר אבל אם ישתה בפעם אתת דוקא הוא משתכר דיין מגרונו שבע: מהו לצאת ביין של שביעית. כיון דלא קרינן ביה לכם וקס''ד דארבע כוסות בעינן לכם כמו מצה וכי היכי דאין יוצאין במצה כן אין יוצאין בארבע כוסות או לא: בקונדיטין. יין שיש בו בשמים: מהו לצאת מזוגין יותר מג' חלקים: והוא שיהא בהן טעם יין. משמע דאפילו עד ששה חלקים מים יוצאין בי: ה''ג מבושל כדיי תבל. צריך שיהא מבושל שיתן בו הבישול טעם כתבלין אבל מבושל יותר מדאי לא: ותזיק רישיה. וכאיב ליה ראשו עד עצרת לכך הכשיר במבושל שאינו מזיק כל כך: חמתיה וכו' ראתה אותו אשה אחת משרי ארמיים שפניו מאירין: חדא מן תלת וכו'. א' מג' דברים אלו בך: או מלוה ברבית. שאין לו דאגת פרנסתו: או מגדל חזירין. שמרויח הרבה: אלא אולפני שכיח לי. תלמודי מצוי בידי. ל''א שמצוי לו לחדש דברים בתורה והן מאירין פניו: חמוניה. ראו אותו: אשכח רבי אבהו. מציאה לכך פניו צהובין: תוספתא עתיקתא. תוספתא ישנה שלא ראה אותה מימיו מצא וראה בה דברים חדשים ושמח בה: לוג דאורייתא. לוג הכתוב בתורה: תמונתא וכו'. מדה הישנה שמודדין בה המורייס בצפורי: חכים אנא לה. מכיר אני המדה הזאת ודבית רבי ינאי מודדין בה דבש ה''ג ודבית רבי ינאי: חצי שמינית. מדת טבריה הישנה היא רביעית של תורה:

לא בפרגוד חפות לשון חפת חלוקו מלבוש שיש לו שפה שמא יחשדוהו שמצניע שם מכסף הלשכה: מעון הלשכה. שנהנה מן ההקדש העני: תניא בתוספתא בפ''ב הנכנס לתרום את הלשכה מפשפשין בו בכניסה וביציאה ומדברין עמו משעה שנכנס ועד שעה שיוצא ופריך בירושלמי וימלא פומיה מוי פי' שלא יוכל להניח כסף בפיו אמר ר' תנחומא מפני הברכה שצריך לברך בשעה שמפריש תרומה בקופות להפריש תרומה ואם היה בפיו מוי לא היה יכול לברך משום שנאמר ימלא פי תהלתך: תני הגזברין היו מפספסין בקלקין פי' היו בודקין בשער ראשו שמא הצניע שם כסף. תני ר''ש אומר קווץ לא יתרום מפני החשד פי' קווץ מל' קווצותיו תלתלים: