א בדומה קצת לבעיה שעסקנו בה לגבי סדר הברכות מובאת שאלה דומה: ר' שמלאי איקלע [הזדמן] לפדיון הבן, בעו מיניה [שאלו ממנו] בדבר הברכות, ותחילה הקדימו כי פשיטא [פשוט לנו] כי הברכה על פדיון הבן שהיא: "אשר קדשנו במצותיו וצונו על פדיון הבן" — ברכה זו ודאי אבי הבן מברך, שהרי עליו המצוה לפדות את בנו. אולם הברכה השניה שמברכים "ברוך... שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה", האם כהן מברך, או אבי הבן מברך?

וצדדי השאלה: כהן מברך — דקמטי [שמגיעה] ההנאה לידיה [לידיו] חמשת הסלעים שבפדיון הבן, וככל שאר הנהנים הריהו מברך "שהחיינו", או שמא אבי הבן מברך "שהחיינו" משום דקא עביד [שהוא עושה] מצוה חדשה ולכך מברך עליה. לא הוה בידיה [היתה בידו] תשובה, אתא שאיל ביה מדרשא [בא ושאל בבית המדרש]. אמרו ליה [לו]: אבי הבן מברך שתים, "על פדיון הבן" ו"שהחינו". ומסכמים: והלכתא [והלכה] היא: אבי הבן מברך שתים.