א משנה ערב פסחים סמוך לזמן מנחה — לא יאכל אדם עד שתחשך, כדי שיוכל לאכול בלילה את המצה לתיאבון. אפילו עני שבישראל לא יאכל סעודת ליל פסח עד שיסב מוטה על צידו כדרך שמסובין העשירים ובני החורין, ולא יפחתו לו גבאי צדקה לצורך סעודה זו מארבע כוסות של יין ואפילו הוא עני שבעניים המקבל מן התמחוי (כלי שהיו אוספים בו מזונות לעניים), צריך לתת לו ארבע כוסות יין בלילה זה.

ב גמרא על ההלכה שאין לאכול בערב הפסח סמוך למנחה תוהים: מאי איריא [מה שייך, מדוע דווקא] נאמר הדבר בערבי פסחים? אפילו בערבי שבתות ושאר ערבי ימים טובים נמי [גם כן] אסור מזמן המנחה והלאה. דתניא [שכן שנינו בברייתא]: לא יאכל אדם בערבי שבתות וימים טובים מן המנחה ולמעלה (והלאה) כדי שיכנס לשבת כשהוא מלא תאוה לאכול, כדי שתהא סעודת השבת ערבה לו, אלו דברי ר' יהודה. ר' יוסי אומר: אוכל והולך עד שתחשך ואינו מקפיד.

אמר רב הונא: לא צריכא [נצרכה] משנתנו לחדש אלא לשיטת ר' יוסי, שאמר: אוכל והולך עד שתחשך ולשיטתו יש להדגיש הני מילי [דברים אלו] שאוכל והולך עד שתחשך, אמורים בערבי שבתות וימים טובים, אבל בערב הפסח, משום חיובא דמצה [חובת אכילת המצה] מודה ר' יוסי שראוי לאכלה ברצון ולתיאבון ולכן אין לאכול כבר מן המנחה ולמעלה.

רב פפא אמר: אפילו תימא [תאמר] שמשנתנו כשיטת ר' יהודה ובכל זאת יש הבדל, התם [שם] בערבי שבתות וימים טובים מן המנחה ולמעלה הוא דאסיר [שאסור], אבל סמוך למנחה שרי [מותר]. אבל בערב הפסח, אפילו סמוך למנחה נמי [גם כן] אסור. ודין זה הוא שחידשה משנתנו להבדיל מערב שבתות וימים טובים.

ושואלים: והאם בערב שבת סמוך למנחה שרי [מותר] לאכול? והתניא [והרי שנינו בברייתא]: לא יאכל אדם בערב שבת וימים טובים מתשע שעות ולמעלה, כדי שיכנס לשבת כשהוא מלא תאוה לאכול, אלו דברי ר' יהודה, ר' יוסי אומר: אוכל והולך עד שתחשך. אם כן ר' יהודה אומר שגם בערב שבת אסור לאכול עוד לפני זמן מנחה קטנה (שהוא בתשע ומחצה)!

אמר מר זוטרא: מאן לימא לן דמתרצתא [מי יאמר לנו שברייתא זו מיושבת ונכונה] היא בגרסתה?