תא שמע [בא ושמע] הוכחה למחלוקת רב ושמואל ממשנה אחרת: שתי גזוזטראות זו למעלה מזו שהיו מצויות מעל לים. ועשו תיקון לעליונה על ידי מחיצות סביב לה, שיהא מותר לשאוב מן הים לתוכה דרך נקב שעשו במרכזה שממנו שלשלו את הדלי לים. ולא עשו לתחתונה — שתיהן אסורות עד שיערבו ביניהן. ולכאורה מדובר כאן שבני העליונה שואבים מים על ידי שלשול דלי לתוכה, ובני התחתונה זורקים את דלים לעליונה ושואבים באופן זה. ונמצא כי השימוש הוא לזו בשלשול ולזו בזריקה, ונאמר כי שתיהן אסורות, וכדברי רב, וקשה לשמואל!

אמר רב אדא בר אהבה: מדובר כאן בבאין בני הגזוזטרא התחתונה ועולים בסולם דרך העליונה למלאות להם מים, שהם עצמם מצויים בשעת השאיבה בגזוזטרא העליונה, ושניהם בשלשול.

אביי אמר: כגון דקיימין [שעומדות, שמצויות] שתי הגזוזטראות בתוך עשרה טפחים דהדדי [זו לזו], ובסגנון לא מיבעיא קאמר [נצרכה אמר]. ולפי סגנון זה נבין: לא מיבעיא [נצרכה] לומר שאם עשו לתחתונה תיקון זה ולא עשו לעליונה, דאסירי [שאסורות] שכיון דבגו [שבתוך] עשרה דהדדי קיימין [זו מזו הן עומדות] — אסרן אהדדי [אוסרות זו על זו]

אלא אפילו עשו תיקון לגזוזטרא עליונה ולא עשו לתחתונה, סלקא דעתך אמינא [יעלה על דעתך לומר]: כיון שלזה העליונה שימוש השאיבה בנחת, ולזה בקשה שהרי התחתונה צריכה להשליך דלי כלפי מעלה, ורק בדרך זו יכולה היא לשאוב — ליתביה [שיתן] לזה שתשמישו בנחת ותהא העליונה מותרת והתחתונה אסורה, קא משמע לן [משמיע לנו]: כיון דבגו [שבתוך] עשרה טפחים קיימין [הם מצויים] — אסרן אהדדי [אוסרים הם זה על זה],

כי הא [כמו זו] שאמר רב נחמן אמר שמואל: גג נמוך שהיה סמוך לרשות הרבים והיתה מרפסת סמוכה לו — צריך שיהא סולם קבוע המוליך מן הקומה השניה אליו כדי להתירו לבן המרפסת להשתמש בגג. שנעשה הסולם גשר קבוע בין המרפסת והגג, ומפקיע את השימוש מן הגג לרשות הרבים. ונדקדק: סולם קבוע — אין [כן], סולם עראי — לא, מאי טעמא [מה טעם הדבר] לאו [האם לא] משום שכיון שבתוך עשרה טפחים דהדדי קיימי [של זה מזה הם מצויים] — אסרן אהדדי [אוסרים הם זה על זה]. שכיון שבני המרפסת מצויים בתוך עשרה לרשות הרבים, הרי הם אוסרים את השימוש בה לבני הקומה השניה. ואין אפשרות לעלות ממנה לגג, ואין תקנה אלא בסולם קבע שדינו כפתח ממש.

מתקיף לה [מקשה על כך] רב פפא: הרי אפשר לדחות את הראיה, ודילמא [ושמא] מדובר כאן בגג כזה שרבים מכתפין עליו (מניחים עליו את משאם), כגון בכומתא וסודרא [כובע וסודר] שמניחים לפי שעה כשרוצים לנוח מעט. וכיון שנעשה גג זה גם שימוש לרבים, הרי אם לא יהיה לו תיקון בסולם קבוע, לא יותר לבני הקומה העליונה להשתמש בו, שהרי הוא משמש גם לבני רשות הרבים. אבל אין לכך כל קשר עם היות בני המרפסת סמוכים בתוך עשרה טפחים. ואם כן אין להוכיח מכאן. ולא מצאנו ראיה מכרעת לא לשיטת רב ולא לשיטת שמואל.

א אמר רב יהודה אמר שמואל: