שמקצת עלין של הלפת או הצנון מגולין — אינו חושש, לא משום כלאים, שאין כאן איסור של זריעת כלאים, ירקות בתוך הכרם, שהרי לא לשם זריעה נתכוון. ולא משום מעשר, שאינו צריך לחשוש שמא צמחו והוסיפו הלפת או הצנון ויש להפריש מעשר על התוספת. ולא משום שביעית, שאין בכך משום עבודת האדמה בשנת השמיטה, וכן אין לחשוש שמא צמחו והוסיפו והרי תוספת זו אסורה כגידולי שביעית. וניטלין בשבת מן האדמה, אף שחלקו הגדול של הצנון בעפר, ובכל זאת מותר להוציאו. ואם כן אף בספל אין מקום לאיסור!

ומשיבים: לא צריכא [נצרכה] אלא במקרה מיוחד שחיבר את הספל חיבור מוצק כל כך דבעי מרא וחצינא [שיש צורך במעדר ואיזמל] כדי לעוקרו, וזו מלאכת חפירה ממש האסורה בשבת, וכיון שאי אפשר לעוקרו בשבת הרי ספל זה נחשב כקבוע וממעט.

א נאמר כי סולם המצרי שהוא קטן אינו ממעט וסולם הצורי שהוא גדול ממעט. ושואלים: היכי דמי [כיצד הוא בדיוק] סולם המצרי? אמרי דבי [אמרו חכמי בית מדרשו של] ר' ינאי: כל שאין לו ארבעה חווקים [שלבים].

אמר ליה [לו] רב אחא בריה [בנו] של רבא לרב אשי: מאי טעמא [מה הטעם] שסולם המצרי לא ממעט? אמר ליה [לו]: האם לא שמיע לך הא [שמעת דבר זה] שאמר רב אחא בר אדא, אמר רב המנונא אמר רב: משום דהוה ליה [שהריהו] דבר שניטל בשבת שאינו מוקצה, וכל דבר שניטל בשבת — אינו ממעט, שהרי איננו נעשה חלק מהכותל.

והקשה: אי הכי [אם כך] אפילו צורי נמי [גם כן] שהרי גם סולם גדול אינו מוקצה, ומותר לטלטלו בשבת! ותרצו: התם [שם] בסולם צורי כובדו קובעו, שאף שהוא מותר בטלטול, הרי משום כובדו אינו קל לטלטול, ועל כן הוא מיעוט של ממש.

ב אמר אביי: כותל שבין שתי חצירות שהיה גבוה עשרה טפחים, והניח סמוך לכותל סולם רחב ארבעה טפחים מכאן מצד חצר זו וסולם רחב ארבעה מכאן מצד החצר האחרת. ואין בין זה לזה שלשה טפחים, ששני הסולמות משני עברי הכותל סמוכים זה לזה במרחק שלושה טפחים, אפילו אינם מכוונים — ממעט. נחשב כאילו היה שם פתח, שהסולם דינו כפתח לענין זה. אם היה המרחק שלשה טפחים או יותר — אינו ממעט.

ולא אמרן [אמרנו] הגבלה זו אלא שלא הוי [היה] רוחב הכותל ארבעה טפחים, אבל הוי [היה] הכותל ארבעה טפחים — אפילו היה סולם מופלג (מרוחק) טובא [הרבה] מחבירו, נמי [גם כן] מתיר, שמתוך שהוא רחב ארבעה טפחים הריהו משמש כמעבר בין שני הסולמות, ושני הסולמות משמשים איפוא למעשה כפתח.

אמר רב ביבי בר אביי: בנה איצטבא מעץ על גב איצטבא סמוך לכותל, אם יש באיצטבא התחתונה אורך ארבעה טפחים — ממעט את גובהו של הכותל מעשרה טפחים. אי נמי [או גם כן] אם אין בתחתונה אורך ארבעה טפחים, ואולם יש בעליונה ארבעה טפחים, ואין בין זה לזה שלשה טפחים — ממעט, שנחשבות שתי האצטבאות כאחת וכמיעוט לכותל.

ואמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: סולם ששליבותיו פורחות, שהשלבים שבו אינם מחוברים ביניהם כדרך מדרגות אלא מנותקים זה מזה, אם יש בשליבה התחתונה ארבעה טפחים — ממעט בכותל. אי נמי [או גם כן] אם אין בשליבה התחתונה ארבעה טפחים ויש בשליבה העליונה ארבעה טפחים, ואין בין זה לזה שלשה טפחים — ממעט, שעל ידי דין לבוד נעשים שני השלבים כאחד.

ואמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: