בשני בתים נפרדים, ולכן אין שתי החצרות החיצונות מתערבות יחד.

ושואלים: כמאן [כשיטת מי] אומר רב יהודה שעירוב שהונח בשני בתים אפילו באותה חצר אינו מתערב יחד? כשיטת בית שמאי, דתניא [שכן שנינו בברייתא]: חמשה אנשים שגבו את עירובן ונתנוהו בשני כלים אפילו בבית אחד, בית שמאי אומרים: אין עירובן עירוב כיון שאין שתי יחידות העירוב ממש יחד. ובית הלל אומרים: עירובן עירוב כל עוד הוא ברשות אחת.

ודוחים: אפילו תימא [יכול אתה לומר] שהדבר הוא אף כשיטת בית הלל; כי עד כאן לא קאמרי [שמענו שאמרו] בית הלל התם [שם] — אלא בשני כלים שהיו בבית אחד ולכן לדעתם מתערבים הם, אבל אם היו בשני בתים נפרדים, אפילו הם מודים שלא, שאין העירוב חל בשני בתים.

א אמר ליה [לו] רב אחא בריה [בנו] של רב אויא לרב אשי: בעצם דיוקם של הדברים גם לרב יהודה קשיא [קשה] וגם לרב ששת קשיא [קשה]. לרב יהודה קשיא [קשה] שאמר: כגון שנתנה אמצעית עירובה בזו ועירובה בזו, וכיון שעירבה אמצעית בהדי [עם] החיצונה — הויא ליה חדא [נעשתה אחת עימה], וכי הדרה [וכאשר חזרה] וערבה בהדי אידך [עם האחרת] — את שליחותה של החצר החיצונה הראשונה עבדה [עשתה], שהרי נעשו שתיהן כחצר אחת.

ואף לרב ששת קשיא [קשה] הדבר: שמכיון ששתי החיצוניות הניחו עירוביהן באמצעית, נעשה הדבר כאילו דרות כולן באמצעית ומכיון שכל אחת הניחה עירובה בבית אחר תיהוי [שיהא הדבר] כחמשה ששרויין בחצר אחת, ושכח אחד מהם ולא עירב — דאסרי אהדדי [שאוסרים הם זה על זה], ואם כן לפי שיטה זו צריך שתהיה אף האמצעית אסורה ולא רק שתי החיצונות!

אמר ליה [לו] רב אשי: לא לרב יהודה קשיא [קשה] ולא לרב ששת קשיא [קשה]. לרב יהודה לא קשיא [קשה] כיון שעירבה לה האמצעית בהדי [עם] החיצונה, ושתים החיצונות בהדי הדדי [זו עם זו] לא עירבו — גליא דעתיה דבהא ניחא ליה, ובהא לא ניחא ליה [גילתה החיצונה דעתה שבזו האמצעית נוח לה, ובזו החיצונה האחרת לא נוח לה]. וכיון שגילו החיצונות דעתם שאינם רוצים להיות מעורבים אי אפשר להכריחם.

ואף לרב ששת לא קשיא [קשה] הדבר: אם אמרו שהמערבים בחצר נעשו כאילו דיורין בחצר להקל, ולהתיר להם לטלטל, יאמרו שנעשו דיורין אף להחמיר, ולאסור בגללם את החצר כאילו היו גרים בה?!

ב אמר רב יהודה אמר רב: זו ששנינו כאן במשנתנו היא כדברי ר' שמעון. אבל חכמים אומרים: רשות אחת משמשת לשתי רשויות שמותר לטלטל חפצים מן החצרות החיצוניות אל החצר הפנימית, שעל החצרות החיצוניות לא חל איסור בגלל העירוב המשותף. אבל לא שתי רשויות משמשות לרשות אחת, ואין לטלטל חפצים מן החצר האמצעית לשתי החצרות האחרות. שכלי החצר האמצעית נמשכים לשתי האחרות, ואם מכניס אותם לאחת מהן נמצא שהוציאם מרשות האחרת.

וסיפר רב יהודה: כי אמריתה קמיה [כאשר אמרתי הלכה זו לפני] שמואל אמר לי: