|
טקסט הדף מנוקד
וְהָתַנְיָא כְּסִימָנֵי בֵיצִים כָּךְ סִימָנֵי עוּבְּרֵי דָגִים לָאו תָּרוֹצֵי מְתָרְצַתְּ לַהּ כָּךְ סִימָנֵי קִירְבֵי דָגִים
וְהֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ בְּסִימָנֵי קִירְבֵי דָגִים שֶׁיְּהֵא כַּד וְחַד מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ בְּשִׁילְפּוּחָא אִם אֵין שָׁם מוּמְחֶה מַאי אָמַר רַב יְהוּדָה כֵּיוָן דְּאָמַר אֲנִי מְלַחְתִּים מוּתָּרִין רַב נַחְמָן אָמַר עַד שֶׁיֹּאמַר אֵלּוּ דָגִים וְאֵלּוּ קִירְבֵיהֶן אוֹרִי לֵיהּ רַב יְהוּדָה לַאֲדָא דַּיָּילָא כֵּיוָן דְּאָמַר אֲנִי מְלַחְתִּים מוּתָּרִין וְעָלֶה שֶׁל חִילְתִּית פְּשִׁיטָא לֹא נִצְרְכָה אֶלָּא לִקְרָטִין שֶׁבּוֹ מַהוּ דְּתֵימָא נֵיחוּשׁ דִּלְמָא מַיְיתֵי וּמְעָרֵב בֵּיהּ קָא מַשְׁמַע לַן דְּהָא אִישְׁתְּרוֹקֵי הִיא דְּאִישְׁתְּרוּק וַאֲתָא בַּהֲדַהּ וְזֵיתֵי גְלוּסְקָאוֹת הַמְגוּלְגָּלִין פְּשִׁיטָא לֹא נִצְרְכָא אַף עַל גַּב דְּרָפֵי טוּבָא מַהוּ דְּתֵימָא חַמְרָא רְמָא בְּהוּ קָא מַשְׁמַע לַן הָנֵי מֵחֲמַת מִישְׁחָא הוּא דִּרְפוּ וְרַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר שְׁלָחִין אֲסוּרִין הֵיכִי דָּמֵי שְׁלָחִין אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא כֹּל שֶׁאוֹחֲזוֹ בְּיָדוֹ וְגַרְעִינָתוֹ נִשְׁמֶטֶת הַחֲגָבִין הַבָּאִין כּוּ' תָּנוּ רַבָּנַן הַחֲגָבִין וְהַקַּפְרֵיסִין וְהַקַּפְלוֹטוֹת הַבָּאִין מִן הָאוֹצָר וּמִן הַהֶפְתֵּק וּמִן הַסְּפִינָה מוּתָּרִין הַנִּמְכָּרִין בְּקַטְלוּזָא לִפְנֵי חֶנְוָנִי אֲסוּרִין מִפְּנֵי שֶׁמְּזַלֵּף יַיִן עֲלֵיהֶן וְכֵן יֵין תַּפּוּחִים שֶׁל גּוֹיִם הַבָּאִין מִן הָאוֹצָר וּמִן הַהֶפְתֵּק וּמִן הַסְּלוּלָה מוּתָּרִין הַנִּמְכָּר בְּקַטְלוּזָא אָסוּר מִפְּנֵי שֶׁמְּעָרְבִין בּוֹ יַיִן תָּנוּ רַבָּנַן פַּעַם אַחַת חָשׁ רַבִּי בְּמֵעָיו אָמַר כְּלוּם יֵשׁ אָדָם שֶׁיּוֹדֵעַ יֵין תַּפּוּחִים שֶׁל גּוֹיִם אָסוּר אוֹ מוּתָּר אָמַר לְפָנָיו רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בֶּן רַבִּי יוֹסֵי פַּעַם אַחַת חָשׁ אַבָּא בְּמֵעָיו וְהֵבִיאוּ לוֹ יֵין תַּפּוּחִים שֶׁל גּוֹיִם שֶׁל שִׁבְעִים שָׁנָה וְשָׁתָה וְנִתְרַפֵּא אָמַר לוֹ כׇּל כָּךְ הָיָה בְּיָדְךָ וְאַתָּה מְצַעֲרֵנִי בָּדְקוּ וּמָצְאוּ גּוֹי אֶחָד שֶׁהָיָה לוֹ שְׁלֹשׁ מֵאוֹת גַּרְבֵי יַיִן שֶׁל תַּפּוּחִים שֶׁל שִׁבְעִים שָׁנָה וְשָׁתָה וְנִתְרַפֵּא אָמַר בָּרוּךְ הַמָּקוֹם שֶׁמָּסַר עוֹלָמוֹ לְשׁוֹמְרִים וְכֵן לִתְרוּמָה מַאי וְכֵן לִתְרוּמָה אָמַר רַב שֵׁשֶׁת וְכֵן לְכֹהֵן הֶחָשׁוּד לִמְכּוֹר תְּרוּמָה לְשֵׁם חוּלִּין לְפָנָיו הוּא דְּאָסוּר אֲבָל הַבָּא מִן הָאוֹצָר וּמִן הַהֶפְתֵּק וּמִן הַסְּלוּלָה מוּתָּר אִירְתוֹתֵי מִירְתַת סָבַר שָׁמְעִי בִּי רַבָּנַן (וּמַפְסְדוּ) [וּמַפְסְדִי] לֵיהּ מִינַּאי הֲדַרַן עֲלָךְ אֵין מַעֲמִידִין מַתְנִי' כׇּל הַצְּלָמִים אֲסוּרִין מִפְּנֵי שֶׁהֵן נֶעֱבָדִין פַּעַם אַחַת בְּשָׁנָה דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא כֹּל שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ מַקֵּל אוֹ צִפּוֹר אוֹ כַדּוּר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר אַף כֹּל שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ כׇּל דָּבָר גְּמָ' אִי דְּנֶעֱבָדִין פַּעַם אַחַת בַּשָּׁנָה מַאי טַעְמָא דְּרַבָּנַן אָמַר רַבִּי יִצְחָק בַּר יוֹסֵף אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בִּמְקוֹמוֹ שֶׁל רַבִּי מֵאִיר הָיוּ עוֹבְדִין אוֹתָהּ פַּעַם אַחַת בַּשָּׁנָה וְרַבִּי מֵאִיר דְּחָיֵישׁ לְמִיעוּטָא גָּזַר שְׁאָר מְקוֹמוֹת אַטּוּ אוֹתוֹ מָקוֹם וְרַבָּנַן דְּלָא חָיְישִׁי לְמִיעוּטָא לָא גָּזְרוּ שְׁאָר מְקוֹמוֹת אַטּוּ אוֹתוֹ מָקוֹם אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל בְּאִנְדְּרָטִי שֶׁל מְלָכִים שָׁנִינוּ אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן וּבְעוֹמְדִין עַל פֶּתַח מְדִינָה שָׁנִינוּ רש"יוהתניא כסימני ביצים וכו'. אלמא יש לדגים עוברין: והיכא משכחת לה בסימני קירבי דגים כד וחד. ובבני מעיים עשוין כזה ענין: בשילפוחא. משיא''ה של דג שמליאה רוח: אין שם מומחה מאי. כשנימוחו העוברין קבעי לה: אני מלחתים. הדגים וראיתי שדגים טהורין הן ומהן הוצאתי קרביים הללו: אלו דגים. שיראה לו הדגים עצמן אבל באני מלחתים לא מהימן דשמא לא בקי בהן: דיילא. שמש רגיל להיות שכיר לעושה סעודה לתקן תבשילין: לקרטין שבו. הדבוקין בעליו או שנשרו בכלי דלמא אייתי קרטין אחריני דאיפסיק בסכינא ועריב בהני: אישתרוקי אישתריקו. ומן העלין לכלי עצמן אישתרוקי נשמטו: דרפי טובא. מגולגלין ביותר ובלע''ז מול''ש וגרעינתם נשמטת דכיון דרפי כולי האי חמרא רמא בהו: שלחין. שמשתלחין גרעינין מעצמו: קפריסין. קפלוטות מבושלין וכבושין במכבש ומתקיימין ואין בהן משום בשולי עובדי כוכבים דנאכלים חיין ולא משום גיעול דטעם הגיעול פוגמו ולא משביחו: מן ההפתק. מקום כינוסן שהן עצורין שם זה על זה ובלע''ז פיל''ח: קטלוזא. שוק: תרומה. אין דמיה יקרים שאינה ראויה אלא לכהנים: ומפסדו מינאי. יפקירו את כל האוצר: מתני' כל הצלמים אסורין. בהנאה: כדור. פילוט''א ובגמרא מפרש דהני ודאי נעבדין דמשום חשיבותא אשקלוה להנך חפצי בידייהו: גמ' מ''ט דרבנן. מדלא קתני וחכמים אומרים אינו נעבד אלא מי שיש בידו וכו' מכלל דסבירא להו דנעבדים: אנדרטי. כשהמלך מת עושין צורתו בפתח השער לזכרון והתם קאסר רבי מאיר דאגב חביבותא פלחי ליה: בעומדין על פתח המדינה שנינו. בהנהו קאסר רבי מאיר דחשיבי להו: תוספותה''ג אוצר הפתק ספינה. וזו אף זו קתני שאוצר מתקיים יותר מהפתק והפתק יותר מספינה: מתני' כל הצלמים. רשב''ג אומר אף כל שיש בידו כל דבר. בגמ' מפרש טעמא דר''מ משום דחייש למיעוטא וגזר שאר מקומות אטו אותו מקום ורבנן דלא חיישי למיעוטא לא גזרי ומשמע מהכא דרשב''ג נמי לא חייש למיעוטא ופליג אדר''מ ותימה דא''כ קשיא דרשב''ג ארשב''ג וקשיא הלכתא אהלכתא דרשב''ג דהכא לא חייש למעוטא ובפרק אם לא הביא (שבת דף קלה: ושם) תנן רשב''ג אומר כל ששהה ל' יום באדם אינו נפל הא לא שהה כגון (שנשרף) או שאכלו ארי הוי נפל אע''ג דרוב נשים אינן מפילות אלמא חייש למיעוט נפלין ותנן נמי פ''ג דבכורות (דף כג:) רשב''ג אומר הלוקח בהמה מניקה מן העובד כוכבים פטורה מן הבכורה דלא מרחמא אלא אם כן ילדה משמע אבל מטעם חולבת לא דחלב אינו פוטר דחיישינן למיעוט חולבות אע''פ שאינן יולדות והלכתא קיימא לן כרבנן דלא חיישי למיעוט דאמרינן פ''ק דחולין (דף יא:) ור''מ דחייש למיעוטא היכי אכל בישרא ומדלא קאמר היכי אכלינן משמע דקי''ל דלא חיישינן למיעוטא ואילו בבכורות ובנפל פסקינן כרשב''ג דחייש למיעוטא וי''ל דודאי רשב''ג לא חייש למיעוטא כדמשמע הכא וההיא דנפל שאני דהוא מיעוט המצוי דנפלים שכיחי ושם ודאי יש לחוש כדאמרינן (יבמות דף קכא.) גבי ראוהו נופל למים שאין להם סוף או ראוהו גוסס דאשתו אסורה אע''פ שרוב גוססין למיתה וחיישינן למיעוטא מפני שהוא מיעוט המצוי וההיא דבכורות מיירי שראינוה חולבת קודם לידה דודאי הוחזקה מן המיעוט אבל ודאי בשאר בהמות חלב פוטר וכן הלכה: אי דנעבדין פעם אחת בשנה מאי טעמייהו דרבנן. וא''ת דלמא בהא פליגי מר סבר דנעבדין ומר סבר אין נעבדין וי''ל דמשמע ליה דאפילו רבנן אית להו דנעבדין מדלא קתני וחכ''א אין נעבדין אלא מי שיש בידו וכו' וכן פ''ה: ר''מ גזר שאר מקומות אטו אותו מקום. וא''ת בפירקין דלעיל (דף לד:) גבי גבינת בית אונייקי לא גזר נמי ר''מ שאר מקומות ויש לומר דשאני התם דבאותו מקום נמי לא היו נשחטין לעבודת כוכבים כי אם המיעוט ואי הוה גזרינן שאר מקומות אטו אותו מקום הוי מיעוטא דמיעוטא אבל כאן במקומו של ר''מ היו כולם עובדין כל הצלמים וה''נ גזר ר''מ על הכותים מפני דמות יונה שמצאו בהר גרזים והיו כל בני המקום עובדין לה (חולין ו.): אנדרטי של מלכים. פ''ה צורת שלטון המת עושין לזכרון ור''ת פי' צורת שלטון החי עושין לכבודו וראיה לדבר מאנדרטי של נבוכדנצר. ועוד דאמר במדרש אדריינוס קיסר הלך את ר' יהושע לטייל במדינה הראהו צורת צלמים שהיו עושין לכבודו: ובאנדרטי של מלכים שנינו. פ''ה ובההוא קאסר רבי מאיר דאגב חביבותייהו פלחי להו ומפרש נמי בעומדין על פתח מדינה דחשיבי טפי משמע אבל בשאר צלמים לא אסר רבי מאיר וקשה דהא תנן (לקמן דף מא.) מצא תבנית יד או תבנית רגל הרי אלו אסורין ולשון מצא משמע בשוק או בשדה ואפילו למאי דמוקי לה שמואל לקמן בעומדים על בסיסן ופ''ה על בימוס שלהן ששם עובדין אותם לא נהירא דלשון מצא לא משמע כן אלא שיש להם בית מושב רחב ויכולין לעמוד לבדן וניכרים שלא נשתברו מצלם שלם ועוד קשה דהכא משמע דסתם אנדרטי של מלכים פלחי להו טפי ואדרבה בפרק כלל גדול (שבת דף עב:) משמע שאין סתמן לעבוד דקאמר אי דחזא אנדרטי וסגיד ליה אי דקבליה עליה וכו' לכך פי' רבינו תם דהכא קאי אהיתרא דרבנן וה''ק הא דשרו רבנן במתני' היינו דוקא באנדרטי של מלכים ובעומדין על פתח מדינה דבהנהו שרו רבנן דודאי לנוי עביד להו ורבי אלחנן מיישב פ''ה דודאי קאי ארבי מאיר ובשאר צלמים לא אסר וההיא דלקמן דתבנית יד ותבנית רגל מיירי בשל כפרים והנהו ודאי אסורים אפילו לרבנן דודאי למיפלחינהו עבדי להו ובכך ניחא דכי דייק לה במילתיה. דרבי יוחנן הא צלמים עצמן אסורין וסתמא כרבי מאיר לא מצי למימר דסתמא כרבי מאיר מסיפא דתבנית יד ורגל דההיא אתיא אפילו כרבנן כדפרישית והא דמשמע בפרק כלל גדול (שם דף עב:) דאנדרטי אין סתמן נעבד לא איירי בשל מלכים אלא בשל שולטנות והכא מיירי בשל מלכים הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי
דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג
CC BY-NC
|