סקר
האם אתה לומד עם גמרא מפורשת/מבוארת?






 

פירוש שטיינזלץ

ולא מורידין, אבל המינין (הכופרים) והמסורות (המלשינים) והמשומדים שעוברים עבירות באופן קבוע — מורידין לבור, גורמים להם למות, ולא מעלין.

אמר ליה [לו]: אני שונה על הכתוב "לכל אבדת אחיך" (דברים כב, ג) שבא הכתוב לרבות את המשומד שמצוה להשיב אף לו את אבידתו, ואת אמרת [ואתה אומר] מורידין את המשומד? סמי [מחק] מכאן משומד!

ושואלים: ולישני ליה [ושיתרץ לו]: כאן שמצווים להשיב לו את אבידתו, מדובר במשומד אוכל נבילות לתיאבון, כלומר, במי שעושה איסורים להנאתו, שכאשר מזדמן לו דבר איסור שיש לו הנאה ממנו הריהו אינו פורש ממנו, כאן שאמרו שמורידים, מדובר במשומד אוכל נבילות להכעיס שאוכל דווקא איסור ולא היתר. ומשיבים: קסבר [סבור הוא ר' יוחנן]: מי שאוכל נבילות להכעיס אינו נקרא רק משומד, אלא מין הוא, שהרי הוא מראה בכך ענין של כפירה ומרידה במלכות שמים.

ובענין זה איתמר [נאמר]: משומד פליגי [חלוקים] בכך רב אחא ורבינא, חד [אחד] מהם אמר: מי שהוא משומד לתיאבון — הוא הנקרא משומד, מי שעושה עבירות להכעיסמין הוי [הוא]. וחד [ואחד] מהם אמר: אפילו כשעובר להכעיס נמי [גם כן] משומד הוא נקרא, אלא איזהו הנקרא מין? זה העובד עבודה זרה.

מיתיבי [מקשים על כך] ממה ששנינו בברייתא: אכל פרעוש אחד או יתוש אחדהרי זה משומד; והא הכא [והרי כאן] שלהכעיס הוא, שודאי אינו עושה זאת משום טעמם הטוב, אלא דווקא כדי להכעיס, וקתני [ושנה] שהוא משומד! ומשיבים: התם [שם] לא מחמת כפירה הוא, אלא הוא בעי למיטעם טעמא דאיסורא [רוצה לטעום טעם של דבר אסור] ולכן הוא אוכל את אלה, ועבירה זו היא משום תיאבון ולא כדי להכעיס.

א אמר מר [החכם] בברייתא שהובאה לעיל: מורידין אבל לא מעלין. ושואלים: השתא אחותי מחתינן, אסוקי מיבעי [עכשיו אומר אתה שמורידים אותו, להעלות אתה צריך לומר שאין מעלים]? אמר רב יוסף בר חמא אמר רב ששת: לא נצרכא [נצרכה] הלכה זו אלא לענין שאם היתה מעלה (מדרגה) בבורמגררה (מושך אותה) אל מחוץ לבור, דנקיט ליה עילא [שמוצא לו עלילה עליו] ואמר [ואומר] שעושה זאת כדי שלא תיחות חיותא עלויה [ירדו החיות עליו] בהיותו בבור.

רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו [שאמרו שניהם]: לא נצרכא [נצרכה] הלכה זו שאין מעלים, אלא למקרה שאם היתה אבן על פי הבאר שנפל אותו אדם לתוכה מכסה בה את הבור, והוא אמר [אומר] כתירוץ: הוא עושה זאת לעבורי חיותא עילויה [להעביר בהמות שלו עליו] דרך אותו מקום, ואינו רוצה שבהמותיו יפלו בבור. רבינא אמר: נצרכה הלכה זו שאין מעלין, למקרה שאם היה בבור סולם מסלקו, אמר [שהוא אומר]: בעינא לאחותי ברי מאיגרא [צריך אני להוריד את בני מהגג].

ב תנו רבנן [שנו חכמים]: ישראל מל את הגוי לשום (לשם) גר, ומעירים: דבריו נאמרו לאפוקי [להוציא מקרה אחד], שמל אותו לשום מורנא הסרה של תולעת, שלא יעשה זאת, לפי שאסור לרפאותו. וגוי לא ימול ישראל, מפני שחשודין על שפיכות דמים, דברי ר' מאיר.

וחכמים אומרים: גוי מל את ישראל בזמן שאחרים עומדין על גבו ומשגיחים שלא יזיקנו, אבל כשהוא בינו לבינולא. ור' מאיר אומר: אפילו אחרים עומדים על גבו נמי [גם כן] לא, ומסבירים: דזימנין דמצלי ליה סכינא [שפעמים שמטה את הסכין] תוך כדי המילה ומשוי ליה [ועושה אותו] על ידי כך כרות שפכה, שאינו יכול להוליד.

ושואלים: וסבר [והאם סבור] ר' מאיר שגוי לא ימול? ורמינהו [ומשליכים, מביאים סתירה לכך מברייתא]: עיר שאין בה רופא ישראל ויש בה רופא כותי ורופא ארמאי (גוי) — ימול הארמאי ואל ימול כותי, אלו דברי ר' מאיר. ר' יהודה אומר: ימול כותי ואל ימול ארמאי!

ומשיבים: איפוך [הפוך] את הדעות שם, ר' מאיר אומר: ימול כותי ולא ארמאי, שהוא חושש בגוים לשפיכות דמים, ור' יהודה אומר: ארמאי ולא כותי.

ומקשים על כך: וסבר האם סבור] ר' יהודה: ארמאי שפיר דמי [יפה, ראוי הדבר] שהוא מל? והתניא [והרי שנויה ברייתא], ר' יהודה אומר: מנין למילה בגוי שהיא פסולה? שנאמר: "ואתה את בריתי תשמר" (בראשית יז, ט), ולמד מכאן שרק מי שהוא בעצמו בן ברית מצווה לשמור את הברית ולמול!

אלא, לעולם לא תיפוך [אל תהפוך] את השיטות, והכא במאי עסקינן [וכאן במה אנו עוסקים]? במקרה מיוחד,

Talmud - Bavli - The William Davidson digital edition of the Koren No=C3=A9 Talmud
with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0)
אדם סלומון
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר