|
טקסט הדף מנוקד
אַלִּיבָּא דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְלִיגִי כִּי פְּלִיגִי אַלִּיבָּא דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ מַאן דְּאָמַר מֵתָה כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וּמַאן דְּאָמַר בָּטְלָה עַד כָּאן לָא קָאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ הָתָם דִּכְתִיב בָּרֵךְ ה' חֵילוֹ וּפֹעַל יָדָיו תִּרְצֶה אֲפִילּוּ חֲלָלִין שֶׁבּוֹ אֲבָל הָכָא אֲפִילּוּ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ מוֹדֶה
נִגְמַר דִּינוֹ וְכוּ' אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב שְׁתֵּי טָעִיּוֹת טָעָה יוֹאָב בְּאוֹתָהּ שָׁעָה דִּכְתִיב וַיָּנׇס יוֹאָב אֶל אֹהֶל ה' וַיַּחֲזֵק בְּקַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ טָעָה שֶׁאֵינוֹ קוֹלֵט אֶלָּא גַּגּוֹ וְהוּא תָּפַס בְּקַרְנוֹתָיו טָעָה שֶׁאֵינוֹ קוֹלֵט אֶלָּא מִזְבַּח בֵּית עוֹלָמִים וְהוּא תָּפַס מִזְבֵּחַ שֶׁל שִׁילֹה אַבָּיֵי אוֹמֵר בְּהָא נָמֵי מִיטְעָא טְעָה טָעָה שֶׁאֵינוֹ קוֹלֵט אֶלָּא כֹּהֵן וַעֲבוֹדָה בְּיָדוֹ וְהוּא זָר הָיָה אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ שָׁלֹשׁ טָעִיּוֹת עָתִיד שָׂרוֹ שֶׁל רוֹמִי לִטְעוֹת דִּכְתִיב מִי זֶה בָּא מֵאֱדוֹם חֲמוּץ בְּגָדִים מִבׇּצְרָה טוֹעֶה שֶׁאֵינָהּ קוֹלֶטֶת אֶלָּא בֶּצֶר וְהוּא גּוֹלֶה לְבׇצְרָה טוֹעֶה שֶׁאֵינָהּ קוֹלֶטֶת אֶלָּא שׁוֹגֵג וְהוּא מֵזִיד הָיָה טוֹעֶה שֶׁאֵינָהּ קוֹלֶטֶת אֶלָּא אָדָם וְהוּא מַלְאָךְ הוּא אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ עָרֵי מִקְלָט לֹא נִתְּנוּ לִקְבוּרָה דִּכְתִיב וּמִגְרְשֵׁיהֶם יִהְיוּ לִבְהֶמְתָּם וְלִרְכֻשָׁם וּלְכֹל חַיָּתָם לְחַיִּים נִתְּנוּ וְלֹא לִקְבוּרָה מֵיתִיבִי שָׁמָּה שָׁם תְּהֵא דִּירָתוֹ שָׁם תְּהֵא מִיתָתוֹ שָׁם תְּהֵא קְבוּרָתוֹ רוֹצֵחַ שָׁאנֵי דְּגַלִּי בֵּיהּ רַחֲמָנָא כְּשֵׁם שֶׁהָעִיר קוֹלֶטֶת וְכוּ' וּרְמִינְהוּ וְיָשַׁב בָּהּ בָּהּ וְלֹא בִּתְחוּמָהּ אָמַר אַבָּיֵי לָא קַשְׁיָא כָּאן לִקְלוֹט כָּאן לָדוּר לָדוּר תִּיפּוֹק לֵיהּ דְּאֵין עוֹשִׂין שָׂדֶה מִגְרָשׁ וְלֹא מִגְרָשׁ שָׂדֶה לֹא מִגְרָשׁ עִיר וְלֹא עִיר מִגְרָשׁ אָמַר רַב שֵׁשֶׁת לֹא נִצְרְכָה אֶלָּא לִמְחִילּוֹת רוֹצֵחַ שֶׁיָּצָא חוּץ לַתְּחוּם וְכוּ' תָּנוּ רַבָּנַן וְרָצַח גֹּאֵל הַדָּם אֶת הָרֹצֵחַ מִצְוָה בְּיַד גּוֹאֵל הַדָּם אֵין גּוֹאֵל הַדָּם רְשׁוּת בְּיַד כׇּל אָדָם דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר רְשׁוּת בְּיַד גּוֹאֵל הַדָּם וְכׇל אָדָם חַיָּיבִין עָלָיו מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי מִי כְּתִיב אִם רֹצֵחַ וְרַבִּי עֲקִיבָא מִי כְּתִיב יִרְצַח אָמַר מָר זוּטְרָא בַּר טוֹבִיָּה אָמַר רַב רוֹצֵחַ שֶׁיֵּצֵא חוּץ לַתְּחוּם וּמְצָאוֹ גּוֹאֵל הַדָּם וַהֲרָגוֹ נֶהֱרָג עָלָיו כְּמַאן לָא כְּרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי וְלָא כְּרַבִּי עֲקִיבָא הוּא דְּאָמַר כִּי הַאי תַּנָּא דְּתַנְיָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר עַד עׇמְדוֹ לִפְנֵי הָעֵדָה לַמִּשְׁפָּט מָה תַּלְמוּד לוֹמַר לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר וְרָצַח גֹּאֵל הַדָּם אֶת הָרֹצֵחַ יָכוֹל מִיָּד תַּלְמוּד לוֹמַר עַד עׇמְדוֹ לִפְנֵי הָעֵדָה לַמִּשְׁפָּט וְרַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי עֲקִיבָא הַאי עַד עׇמְדוֹ לִפְנֵי הָעֵדָה לַמִּשְׁפָּט מַאי דָּרְשִׁי בֵּיהּ הָהוּא מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר מִנַּיִן לְסַנְהֶדְרִין שֶׁרָאוּ אֶחָד שֶׁהָרַג אֶת הַנֶּפֶשׁ שֶׁאֵין מְמִיתִין אוֹתוֹ עַד שֶׁיַּעֲמוֹד בְּבֵית דִּין אַחֵר תַּלְמוּד לוֹמַר עַד עׇמְדוֹ לִפְנֵי הָעֵדָה לַמִּשְׁפָּט עַד שֶׁיַּעֲמוֹד בְּבֵית דִּין אַחֵר תָּנוּ רַבָּנַן אִם יָצֹא יֵצֵא הָרֹצֵחַ אֵין לִי אֶלָּא בְּמֵזִיד בְּשׁוֹגֵג מִנַּיִן תַּלְמוּד לוֹמַר אִם יָצֹא יֵצֵא מִכׇּל מָקוֹם וְהָתַנְיָא וְהַהוֹרְגוֹ בְּמֵזִיד נֶהֱרָג בְּשׁוֹגֵג גּוֹלֶה לָא קַשְׁיָא הָא כְּמַאן דְּאָמַר אָמְרִינַן דִּבְּרָה תּוֹרָה כִלְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם הָא כְּמַאן דְּאָמַר לָא אָמְרִינַן דִּבְּרָה תּוֹרָה כִלְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם אָמַר אַבָּיֵי מִסְתַּבְּרָא כְּמַאן דְּאָמַר דִּבְּרָה תּוֹרָה כִּלְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם שֶׁלֹּא יְהֵא סוֹפוֹ חָמוּר מִתְּחִלָּתוֹ מָה תְּחִלָּתוֹ בְּמֵזִיד נֶהֱרָג בְּשׁוֹגֵג גּוֹלֶה אַף סוֹפוֹ בְּמֵזִיד נֶהֱרָג בְּשׁוֹגֵג גּוֹלֶה תָּנֵי חֲדָא אָב שֶׁהָרַג בְּנוֹ נַעֲשָׂה לוֹ גּוֹאֵל הַדָּם וְתַנְיָא אִידַּךְ אֵין בְּנוֹ נַעֲשָׂה לוֹ גּוֹאֵל הַדָּם לֵימָא הָא רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי וְהָא רַבִּי עֲקִיבָא וְתִסְבְּרַאּ בֵּין לְמַאן דְּאָמַר מִצְוָה בֵּין לְמַאן דְּאָמַר רְשׁוּת מִי שְׁרֵי וְהָאָמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא וְכֵן תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל לַכֹּל אֵין הַבֵּן נַעֲשֶׂה שָׁלִיחַ לְאָבִיו לְהַכּוֹתוֹ וּלְקִלְלָתוֹ חוּץ מִמֵּסִית שֶׁהֲרֵי אָמְרָה תּוֹרָה לֹא תַחְמֹל וְלֹא תְכַסֶּה עָלָיו אֶלָּא לָא קַשְׁיָא הָא בִּבְנוֹ וְהָא בְּבֶן בְּנוֹ מַתְנִי' אִילָן שֶׁהוּא עוֹמֵד בְּתוֹךְ הַתְּחוּם וְנוֹפוֹ נוֹטֶה חוּץ לַתְּחוּם אוֹ עוֹמֵד חוּץ לַתְּחוּם וְנוֹפוֹ נוֹטֶה בְּתוֹךְ הַתְּחוּם הַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר הַנּוֹף גְּמָ' וּרְמִינְהִי אִילָן שֶׁהוּא עוֹמֵד בְּתוֹךְ הַפָּנִים וְנוֹטֶה לַחוּץ אוֹ עוֹמֵד בַּחוּץ וְנוֹטֶה לִפְנִים מִכְּנֶגֶד הַחוֹמָה וְלִפְנִים כְּלִפְנִים מִכְּנֶגֶד הַחוֹמָה וְלַחוּץ כְּלַחוּץ מַעֲשֵׂר אַעָרֵי מִקְלָט קָא רָמֵית מַעֲשֵׂר בְּחוֹמָה תְּלָה רַחֲמָנָא עָרֵי מִקְלָט בְּדִירָה תְּלָה רַחֲמָנָא בְּנוֹפוֹ מִתְּדַר לֵיהּ בְּעִיקָּרוֹ לָא מִתְּדַר לֵיהּ וּרְמִי מַעֲשֵׂר אַמַּעֲשֵׂר דְּתַנְיָא בִּירוּשָׁלַיִם הַלֵּךְ אַחַר הַנּוֹף בְּעָרֵי מִקְלָט הַלֵּךְ אַחַר הַנּוֹף אָמַר רַב כָּהֲנָא לָא קַשְׁיָא הָא רַבִּי יְהוּדָה וְהָא רַבָּנַן דְּתַנְיָא רש"י
אליבא דרבי אליעזר כ''ע לא פליגי. כלומר מאן דאמר מתה ודאי כרבי יהושע אמר ולא כרבי אליעזר דאליבא דרבי אליעזר ליכא למ''ד מתה כיון דלגבי עבודותיו אמר פסולות למפרע ודאי אין זה כהן: כי פליגי אליבא דרבי יהושע. כלומר אין אנו צריכין לומר מ''ד בטלה כרבי אליעזר ולא כרבי יהושע דאליבא דרבי יהושע איכא למימר דפליגי: פועל ידיו תרצה. עבודותיו כשירות אבל לענין שאר דבריו אינו כהן: טעה יואב. בדרשא דמעם מזבחי תקחנו ולא מעל מזבחי וכסבור דהיינו מעל מזבחי: מזבח בית עולמים. דכתיב מזבחי המיוחד לי: ה''ג והוא תפס במזבח של במה שעשה דוד לפני הארון שהיה באהל אשר נטה לו דוד בעיר דוד כדכתיב וינס יואב אל אהל ה' ומצינו בדברי הימים שעשה דוד מזבח לפניו ואי אפשר לומר מזבח של שילה שהוא היה בימי דוד ושלמה. (היה בגבעון): שרו של רומי. סמאל שיברח לבצרה שבתחלה יפרע ממנו כשיגיע הקץ להחרב כדכתיב (ישעיה כד) יפקוד ה' על צבא המרום במרום ואחר כך על מלכי האדמה על האדמה: חמוץ בגדים. מדמו של סמאל ואף על פי שאין המלאכים בשר ודם כתב בו הכתוב כעין הריגת האדם לשבר את האזן מה שהיא יכולה לשמוע: לא נתנו לקבורה. ללוים שהן שלהם: תיפוק ליה. דאין בונין בית במגרש דא''כ הוה ליה מגרש עיר: אין עושין. שדה של לוים: מגרש. שנתנו ללוים אלפים אמה סביב העיר כדכתיב (במדבר לה) ומדותם מחוץ לעיר וכתיב מקיר העיר וחוצה אלף אמה וגו' הא כיצד אלף אמה מגרש שאין בו לא בית ולא שדה והשאר שדות וכרמים: למחילות. תחת הקרקע שאין אוכלות במגרש כלום מלמעלה ואי לאו דכתיב בה ולא בתחומה הייתי אומר ידור בתחומה במערה: ורצח. איכא לפרושי לשון ציווי כמו (שמות לו) ועשה בצלאל ואהליאב ואיכא לפרושי לשון רשות כמו ועשה ה' להם וגו' (דברים לא): סופו חמור מתחלתו. סופו צאתו חוץ לתחום תחלתו הרציחה: אב שהרג את הבן. בנו השני נעשה גואל הדם של אחיו והורג את אביו: הא דתניא נעשה. רבי יוסי הגלילי היא דאמר מצוה לגואל הדם: לכל אין הבן נעשה וכו'. לכל עבירות שבתורה אין הבן נעשה שליח ב''ד על אביו לא להלקותו ולא לנדותו חוץ ממסית: ה''ג אלא לא קשיא הא בבנו הא בבן בנו. הא דתניא אין בנו נעשה גואל הדם בבנו של רוצח קאמר והא דתניא בנו נעשה לו גואל הדם בבנו של הרוג קאמר שהוא בן בנו של רוצח ואינו מוזהר על כבודו: מתני' הכל הולך אחר הנוף. אפי' הוא בעיקרו שבתוך התחום הרי הוא כיוצא חוץ לתחום ואם עיקרו חוץ לתחום ונופו בתוך התחום אף העיקר קולט: גמ' אילן שהוא עומד בפנים. בירושלים ולענין אכילת מעשר שני בירושלים היא שנויה: מכנגד החומה וכו'. אלמא לא נופו שדינן בתר עיקר ולא עיקר בתר נוף: בחומה תלה רחמנא. דכתיב (דברים יב) לפני ה' אלהיך תאכלנו: בדירה תלה רחמנא. דכתיב (במדבר לה) כי בעיר מקלטו ישב ונופו ראוי לדירה יותר מעיקרו: בירושלים לענין מעשר הלך אחר הנוף:
תוספות
אילן שהוא לפנים מכנגד החומה ולפנים כלפנים. תימה דבשילהי כיצד צולין (פסחים דף פה: ושם) אמרי' דגגות לא נתקדשו ואם כן . (הוו) מעשר שני אין אוכלין על האילן וי''ל דמיירי שענפיו מועטין שאין בהן ארבע' דלא חשיבי והוי כאילו עומדת באויר כנגד הקרקע עוד יש לומר דמיירי [אפי'] באילן שענפיו מרובין ואויר ירושלים כירושלים:
הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי
דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג
CC BY-NC
|