סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

וּסְתַרְתֵּהּ לְמַזְּיַהּ כֹּל דַּאֲתָא חַזְיַהּ הֲדַר אַדְּהָכִי וְהָכִי אִבְּלַעוּ לְהוּ
אִיתְּתֵיהּ דְּקֹרַח אֲמַרָה לֵיהּ חֲזִי מַאי קָעָבֵיד מֹשֶׁה אִיהוּ הֲוָה מַלְכָּא לַאֲחוּהּ שַׁוְּויֵהּ כָּהֲנָא רַבָּא לִבְנֵי אֲחוֹהִי שַׁוִּינְהוּ סְגָנֵי דְּכָהֲנָא אִי אָתְיָא תְּרוּמָה אָמַר 'תֶּיהְוֵי לְכָהֵן' אִי אָתוּ מַעֲשֵׂר דְּשָׁקְלִיתוּ אַתּוּן אָמַר 'הַבוּ חַד מֵעַשְׂרָה לְכָהֵן' וְעוֹד דְּגָיֵיז לֵיהּ לְמָזַיְיכוּ וּמִיטַּלַּל (לְכוּ) [בְּכוּ] כִּי כוּפְתָּא עֵינָא יְהַב בְּמָזַיְיכוּ אֲמַר לַהּ הָא אִיהוּ נָמֵי קָא עָבֵיד אֲמַרָה לֵיהּ כֵּיוָן דְּכוּלְּהוּ רְבוּתָא דִּידֵיהּ אָמַר אִיהוּ נָמֵי 'תָּמֹת נַפְשִׁי עִם פְּלִשְׁתִּים'
וְעוֹד דְּקָאָמַר לְכוּ עָבְדִיתוּ תְּכֵלְתָּא אִי סָלְקָא דַעְתָּךְ תְּכֵלְתָּא חֲשִׁיבָא [מִצְוָה] אַפֵּיק גְּלִימֵי דִּתְכֵלְתָּא וְכַסִּינְהוּ לְכוּלְּהוּ מְתִיבְתָּךְ הַיְינוּ דִּכְתִיב חׇכְמוֹת נָשִׁים בָּנְתָה בֵיתָהּ זוֹ אִשְׁתּוֹ שֶׁל אוֹן בֶּן פֶּלֶת וְאִוֶּלֶת בְּיָדָהּ תֶּהֶרְסֶנָּה זוֹ אִשְׁתּוֹ שֶׁל קֹרַח
וַיָּקֻמוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה וַאֲנָשִׁים מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם [נְשִׂיאֵי עֵדָה] מְיוּחָדִים שֶׁבָּעֵדָה קְרִיאֵי מוֹעֵד שֶׁהָיוּ יוֹדְעִים לְעַבֵּר שָׁנִים וְלִקְבּוֹעַ חֳדָשִׁים אַנְשֵׁי שֵׁם שֶׁהָיָה לָהֶם שֵׁם בְּכׇל הָעוֹלָם
וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה וַיִּפֹּל עַל פָּנָיו מָה שְׁמוּעָה שְׁמַע אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן שֶׁחֲשָׁדוּהוּ מֵאֵשֶׁת אִישׁ שֶׁנֶּאֱמַר וַיְקַנְאוּ לְמֹשֶׁה בַּמַּחֲנֶה אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר יִצְחָק מְלַמֵּד שֶׁכׇּל אֶחָד וְאֶחָד קִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ מִמֹּשֶׁה שֶׁנֶּאֱמַר וּמֹשֶׁה יִקַּח אֶת הָאֹהֶל וְנָטָה לוֹ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה
וַיָּקׇם מֹשֶׁה וַיֵּלֶךְ אֶל דָּתָן וַאֲבִירָם אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ מִכָּאן שֶׁאֵין מַחְזִיקִין בְּמַחְלוֹקֶת דְּאָמַר רַב כׇּל הַמַּחְזִיק בְּמַחְלוֹקֶת עוֹבֵר בְּלָאו שֶׁנֶּאֱמַר וְלֹא יִהְיֶה כְקֹרַח וְכַעֲדָתוֹ
רַב אָשֵׁי אָמַר רָאוּי לִיצְטָרֵעַ כְּתִיב הָכָא בְּיַד מֹשֶׁה לוֹ וּכְתִיב הָתָם וַיֹּאמֶר ה' לוֹ עוֹד הָבֵא נָא יָדְךָ בְּחֵיקֶךָ
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי כׇּל הַחוֹלֵק עַל מַלְכוּת בֵּית דָּוִד רָאוּי לְהַכִּישׁוֹ נָחָשׁ כְּתִיב הָכָא וַיִּזְבַּח אֲדֹנִיָּהוּ צֹאן וּבָקָר וּמְרִיא עִם אֶבֶן הַזֹּחֶלֶת וּכְתִיב הָתָם עִם חֲמַת זֹחֲלֵי עָפָר
אָמַר רַב חִסְדָּא כׇּל הַחוֹלֵק עַל רַבּוֹ כְּחוֹלֵק עַל הַשְּׁכִינָה שֶׁנֶּאֱמַר בְּהַצֹּתָם עַל ה' אָמַר רַבִּי חָמָא בְּרַבִּי חֲנִינָא כָּל הָעוֹשֶׂה מְרִיבָה עִם רַבּוֹ כְּעוֹשֶׂה עִם שְׁכִינָה שֶׁנֶּאֱמַר הֵמָּה מֵי מְרִיבָה אֲשֶׁר רָבוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת ה'
אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בַּר פָּפָּא כׇּל הַמִּתְרַעֵם עַל רַבּוֹ כְּאִילּוּ מִתְרַעֵם עַל הַשְּׁכִינָה שֶׁנֶּאֱמַר לֹא עָלֵינוּ תְלֻנֹּתֵיכֶם כִּי אִם עַל ה' אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ כׇּל הַמְהַרְהֵר אַחַר רַבּוֹ כְּאִילּוּ מְהַרְהֵר אַחַר שְׁכִינָה שֶׁנֶּאֱמַר וַיְדַבֵּר הָעָם בֵּאלֹהִים וּבְמֹשֶׁה
עֹשֶׁר שָׁמוּר לִבְעָלָיו לְרָעָתוֹ אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ זֶה עוֹשְׁרוֹ שֶׁל קֹרַח וְאֶת כׇּל הַיְקוּם אֲשֶׁר בְּרַגְלֵיהֶם אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר זֶה מָמוֹנוֹ שֶׁל אָדָם שֶׁמַּעֲמִידוֹ עַל רַגְלָיו וְאָמַר רַבִּי לֵוִי מַשּׂוֹי שְׁלֹשׁ מֵאוֹת פְּרָדוֹת לְבָנוֹת הָיוּ מַפְתְּחוֹת שֶׁל בֵּית גְּנָזָיו שֶׁל קֹרַח וְכוּלְּהוּ אַקְלִידֵי וְקִילְפֵי דְּגִילְדָּא
אָמַר רַבִּי חָמָא בְּרַבִּי חֲנִינָא שָׁלֹשׁ מַטְמוֹנִיּוֹת הִטְמִין יוֹסֵף בְּמִצְרַיִם אַחַת נִתְגַּלְּתָה לְקֹרַח וְאַחַת נִתְגַּלְּתָה לְאַנְטוֹנִינוּס בֶּן אַסְוִירוּס וְאַחַת גְּנוּזָה לְצַדִּיקִים לֶעָתִיד לָבוֹא
וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן קֹרַח לֹא מִן הַבְּלוּעִים וְלֹא מִן הַשְּׂרוּפִין לֹא מִן הַבְּלוּעִין דִּכְתִיב וְאֶת כׇּל הָאָדָם אֲשֶׁר לְקֹרַח וְלֹא קֹרַח וְלֹא מִן הַשְּׂרוּפִים דִּכְתִיב בַּאֲכֹל הָאֵשׁ אֵת חֲמִשִּׁים וּמָאתַיִם אִישׁ וְלֹא קֹרַח
בְּמַתְנִיתָא תָּנָא קֹרַח מִן הַשְּׂרוּפִין וּמִן הַבְּלוּעִין מִן הַבְּלוּעִים דִּכְתִיב 'וַתִּבְלַע אֹתָם וְאֶת קֹרַח' מִן הַשְּׂרוּפִין דִּכְתִיב 'וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי ה' [וְאֵשׁ יָצְאָה מֵאֵת ה'] וַתֹּאכַל אֵת הַחֲמִשִּׁים וּמָאתַיִם אִישׁ' וְקֹרַח בַּהֲדַיְיהוּ
אָמַר רָבָא מַאי דִּכְתִיב שֶׁמֶשׁ יָרֵחַ עָמַד זְבֻלָה לְאוֹר חִצֶּיךָ יְהַלֵּכוּ מְלַמֵּד שֶׁעָלוּ שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ לִזְבוּל אָמְרוּ לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אִם אַתָּה עוֹשֶׂה דִּין לְבֶן עַמְרָם נֵצֵא וְאִם לָאו לֹא נֵצֵא עַד שֶׁזָּרַק בָּהֶם חִצִּים אָמַר לָהֶן בִּכְבוֹדִי לֹא מְחִיתֶם בִּכְבוֹד בָּשָׂר וָדָם מְחִיתֶם וְהָאִידָּנָא לָא נָפְקִי עַד דְּמָחוּ לְהוּ
דָּרֵשׁ רָבָא מַאי דִּכְתִיב וְאִם בְּרִיאָה יִבְרָא ה' וּפָצְתָה הָאֲדָמָה אֶת פִּיהָ אָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִם בְּרִיאָה גֵּיהִנָּם מוּטָב וְאִם לָאו יִבְרָא ה' לְמַאי אִילֵימָא לְמִבְרְיַהּ מַמָּשׁ וְהָא אֵין כׇּל חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ אֶלָּא לְקָרוֹבֵי פִּיתְחָא
וּבְנֵי קֹרַח לֹא מֵתוּ תָּנָא מִשּׁוּם רַבֵּינוּ אָמְרוּ מָקוֹם נִתְבַּצֵּר לָהֶם בְּגֵיהִנָּם וְיָשְׁבוּ עָלָיו וְאָמְרוּ שִׁירָה אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה זִימְנָא חֲדָא הֲוָה קָאָזֵילְנָא בְּאוֹרְחָא אֲמַר לִי הַהוּא טַיָּיעָא תָּא וְאַחְוֵי לָךְ בְּלוּעֵי דְקֹרַח (אָזֵיל חֲזָא) [אֲזַלִי חֲזַאי] תְּרֵי בִּזְעֵי דַּהֲוָה קָא נָפֵק קִיטְרָא מִנַּיְיהוּ שְׁקַל גְּבָבָא דְעַמְרָא אַמְשְׁיֵיהּ מַיָּא וְאוֹתְבֵיהּ בְּרֵישׁ רוּמְחֵיהּ וְאַחְלְפֵיהּ הָתָם אִיחֲרַךְ אָמַר לִי אַצֵּית מָה שָׁמְעַתְּ וּשְׁמַעִית דַּהֲווֹ קָאָמְרִי הָכִי 'מֹשֶׁה וְתוֹרָתוֹ אֱמֶת וְהֵן בִּדְאַיָּם'

רש"י

סתרה למזיה. שערה וישבה על פתח הבית כל מי שהיה בא לקרוא רואה ראשה פרוע וחוזר: מעשר. ראשון דשקליתו אתון אמר הבו חד מי' לכהן: דגייז למזייכו. דכתיב (במדבר ח) והעבירו תער על בשרם ומשחק בכם כאילו אתם שוטים: ככופתא. רעי כמו בטולא דכופתא דאמרן לעיל (דף צח:) כגלל הזה אתם חשובים בעיניו: עינא יהב. עין נתן בשעריכם כדי שלא יהא בכם צורה כמותו: אמר לה. קרח איהו נמי משה עצמו גלח כל שערו: כיון דכולא רבותא דידיה הוא. אינו חושש אם גילח עצמו דקאמר לנפשיה תמות נפשי עם פלשתים אגזוז שערי כמותם ומה לי בכך שהם מקיימין אפילו מה שאני מצוה לשחוק אגזוז עכשיו כמותם כדי להפיס דעתם: ועוד דקאמר לכו. עשו פתיל תכלת בד' כנפות הבגד ואי ס''ד תכלת חשוב מפני מה לא יאמר לעשות כל הבגד כולו תכלת: אפיק גלימא דתכלתא. קח לך בגדים של תכלת וכסינהו לכולהו מתיבתך וכסה בהן בבה''מ אתה וחברותך: קנא לאשתו. אל (הסתר) [תסתד. י] עם משה. קנוי היינו התראה: ונטה לו מחוץ למחנה. יצא מחוץ למחנה שלא יחשדוהו עוד: מכאן שאין מחזיקין במחלוקת. שמחל על כבודו והוא עצמו הלך לבטל מחלוקת: חולק על רבו. חולק על ישיבתו: אשר הצו על משה ועל אהרן בעדת קרח בהצותם על ה'. מעלה עליהם הכתוב כאלו היו חולקים כלפי שכינה: מריבה. תגר וקטטה לפטפט נגדו בדברים: מתרעם. אומר על רבו שנוהג לו מדה כבושה ומדת אכזרית: מהרהר. מחפה עליו דברים: אקלידי. מפתחות: וקולפי. מנעולים: דגילדי. כולם המפתחות והמנעולים של עור היו ואעפ''כ היו שלש מאות פרדות טעונות ל''א דגלדא לצורך שקים והמרצופין וכיסין של עור היו: לא מן הבלועין ולא מן השרופין. אלא במגפה מת: ולא קרח. ר''נ היו לבד קרח דכתיב חמשים ומאתים מחתות ואתה ואהרן איש מחתתו: מן הבלועים ומן השרופין היה. שנשרפה נשמתו וגוף קיים ואח''כ נתגלגל עד מקום הבלועין ונבלע דכתיב בפרשת פנחס ותבלע אותם ואת קרח עמהם ורבי יוחנן דאמר לא מן הבלועין ולא מן השרופין דריש ליה להאי ואת קרח לאחריו ואת קרח במות העדה במגפה: וקרח בהדייהו. מדכתיב ותאכל את החמשים ומאתים איש מקריבי הקטרת וקרח ממקריבי הקטרת הוה דכתיב חמשים ומאתים מחתות ואתה ואהרן איש מחתתו א''נ ואת לרבות קרח עמהם: שמש ירח עמד זבולה. לעיל מיניה כתיב ותבקע ארץ בשעת בקיעת הארץ שנבלעו בקרקע שמש וירח עלו לאותו רקיע ששמו זבול ואמרו להקב''ה אם אי אתה עושה דין לבן עמרם מקרח ועדתו: לא נצא. ונאיר לעולם: בכבודי לא מחיתם. שהרי בכל יום מלכי מזרח ומערב בשעה שמניחין כתריהן בראשם משתחוים לחמה: והאידנא לא נפקי עד דמחו להו. שכך גזר עליהם המקום כן שמעתי ל''א והאידנא לא נפקי מאחר שראו שהקפיד הקב''ה על שלא מיחה לכבודו עד דמחו להו לא נפקי שחשו לכבוד המקום על בני אדם שמשתחוים לשמש וירח: אין כל חדש תחת השמש. ואי גיהנם לא אברי עד ההוא שעתא הוה ליה חדש: לקרובי פתחה. שיקרב פתחה של גיהנם ותפתח הארץ במקום שהן: נתבצר. מלשון (ישעיה כז) עיר בצורה התקין להון הקב''ה מקום גבוה שלא העמיקו כל כך בגיהנם ולא מתו: טייעא. סוחר ישמעאל: בלועי. מקום שנתבלעו לשם עדת קרח: בזעא. ראה נקב שממנו יצא עשן: גבבא. גיזה: אמשיה. שרה אות' במים לשון (ברכות דף יד:) משי ידיה: (וכל שלשים יום. חוזר לגיהנם ועולה לשם):

תוספות

אין פירוש לקטע זה
הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר