סקר
מסכת ערכין לעומת זבחים-מנחות-חולין-בכורות:
הקלה משמעותית
קשה באותה מידה
יותר קשה!
לא יודע


 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

רש"י

צריכה אני. לחילול: בין שאמרה אין צריכה אני. וחברותיה אומרות שהיא צריכה מחללין: באגפיה. בזרועותיה שאינה יכולה להלך: חיה ג' ימים וז' ימים ול' יום. הוזכרו בה לחילוק הלכות חילול שבת ל' מז' עד השלמת ל' וכן ז' מג' עד השלמת ז': כל צרכי חולה. והא חיה עד ל' יום סתמא חולה היא: דבר שאין בו סכנה. חולה שאם לא יעשו לו רפואה זו אין מסוכן למות ומ''מ צריך הוא לה: אומר לארמאי ועושה. אבל דבר שיש בו סכנה ישראל עצמו עושה לו: לטבילה. עד ל' יום לא תטבול מפני הצינה: שאין בעלה עמה. והיא טובלת לטהרות: בעלה מחממה לאחר טבילה בתשמיש והגוף מתחמם מן הגוף: מדורה. היסק גדול: הקיז דם. וכ''ש חולה: צלחו ליה תכתקא דשאגא. לא מצאו עצים מוכנים להיסק ביום הקזה וצוה ובקעו כסא של תדהר שהוא מעולה בדמים: פתורא דיונה. מין ארז הוא ורבינו הלוי אמר בוי''ש: רבא צלחו ליה שרשיפא. ספסל: ויקח מנעלים. שאין לך ביזוי מן המהלך יחף בשוק: (מאי) צרכי סעודה. (צרכי) סעודת הקזה: ביומא דמלתא. דהקזה: דטחלי. טחול סומקא חלף סומקא: עד דנפיק תיהי. הריח: מאוניה. מאזניו מריחין היין: מריבדא דכוסילתא. נקבי כלי האומן שבבשרו פלימ''א: עד דקפי טחליה. טחול שלו צף ביין: בר תלתא טרפי. בן ג' שנים שטענה אמו משנקלט ג' עלין חדשין: לרבנן. לתלמידיו: אמרו נחמן איקלע לגבן. הרבו בסעודה כאילו אני סועד אצלכם: בר מההיא ערמה: דמפרש ואזיל: ולא אפשר ליה. לקנות יין: לשקול זוזא מכא. זוז רע ופחות שאינו יוצא בהוצאה: וליזיל לשב חנותא. ודרך הלוקחים לטועמו תחלה שיהא טוב ויטעום וכשיתן לו הזוז והחנווני ימצאנו רע ולא יקבלנו והוא ילך לחנות אחרת ויעשה כן: ואי לא. דאין לו זוז רע: ולישוף משחא בצידעיה. ברקתו והתמרים והשומן מחממין אותו: בישא מי הוה טבא. חום השמש שהוא קשה לאדם כלום מטיב לו: היכא דכריך זיקא. אינדרו''ן שיש בו חלונות והרוח נכנסת בהם נכרכת ומתגלגלת באינדרו''ן: דילמא שפי ליה אומנא. מריקו מדמו כמו השופה יין לחבירו (ב''מ דף ס.): ומוקי ליה ארביעתא. לא הניח בו דם אלא כדי חייו דהיינו רביעית והדר אתי ליה זיקא ושייף ליה מדם הנותר בגופו ומחסרו משיעורו ומסתכן: שב לביני ואריחא. עובי החומה ז' לבינים מוטלין לרחבן זה אצל זה דכל לבינה ג''ט ואריחא אריח חצי לבינה טפח ומחצה: ארגיש בנפשיה. הרגיש בעצמו שהוא נחלש: חסר חד אריחא. החומה היתה חסירה מעוביה אריח:

תוספות

רבא משמיה דרב יהודה אמר שבעה. לכאורה משמע דרבא לטעמיה דבפרק הדר (עירובין דף סח.) גבי ההוא ינוקא דאישתפוך חמימיה אמר להו רבא נישייליה לאימיה אם צריכה ניחיימו אגב אימיה דמסתמא ביום שמיני היה קודם מילה שהיה צריך חמין למולו דלאחר מילה מסוכן הוא ובלא אימיה ביום שמיני מחללין עליו שבת והיינו לאחר שבעה דבנסתם הקבר בעינן צריכה מיהו ללישנא דאמרי לה לרבא שלשים תיקשי למה צריכה ועוד דבקונטרס פי' התם ניחיימו אגב אימיה ע''י נכרי וכן פירש ר''ח לכך יש לפרש דאביי ורבא ואמרי לה מר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי וכולהו קיימו כנהרדעי:

עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: אדם סלומון
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר