סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

מִצְוָה לְמֵימְרָא לְהוּ אִי דִּינָא בָּעֵיתוּ אִי פְּשָׁרָה בָּעֵיתוּ הַיְינוּ תַּנָּא קַמָּא אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ מִצְוָה רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קׇרְחָה סָבַר מִצְוָה תַּנָּא קַמָּא סָבַר רְשׁוּת
הַיְינוּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ מִשֶּׁתִּשְׁמַע דִּבְרֵיהֶן וְאַתָּה יוֹדֵעַ לְהֵיכָן הַדִּין נוֹטֶה אִי אַתָּה רַשַּׁאי לוֹמַר לָהֶן צְאוּ וּבִצְעוּ
וּפְלִיגָא דְּרַבִּי תַּנְחוּם בַּר חֲנִילַאי דְּאָמַר רַבִּי תַּנְחוּם בַּר חֲנִילַאי לֹא נֶאֱמַר מִקְרָא זֶה אֶלָּא כְּנֶגֶד מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל שֶׁנֶּאֱמַר וַיַּרְא אַהֲרֹן וַיִּבֶן מִזְבֵּחַ לְפָנָיו מָה רָאָה אָמַר רַבִּי בִּנְיָמִין בַּר יֶפֶת אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר רָאָה חוּר שֶׁזָּבוּחַ לְפָנָיו
אָמַר אִי לָא שָׁמַעְנָא לְהוּ הַשְׁתָּא עָבְדוּ לִי כְּדַעֲבַדוּ בְּחוּר וּמִיקַּיַים בִּי אִם יֵהָרֵג בְּמִקְדַּשׁ ה' כֹּהֵן וְנָבִיא וְלָא הָוְיָא לְהוּ תַּקַּנְתָּא לְעוֹלָם מוּטָב דְּלִיעְבְּדוּ לְעֵגֶל אֶפְשָׁר הָוְיָא לְהוּ תַּקַּנְתָּא בִּתְשׁוּבָה
וְהָנֵי תַּנָּאֵי פּוֹטֵר מַיִם רֵאשִׁית מָדוֹן מַאי דָּרְשִׁי בֵּיהּ כִּדְרַב הַמְנוּנָא דְּאָמַר רַב הַמְנוּנָא אֵין תְּחִילַּת דִּינוֹ שֶׁל אָדָם נִידּוֹן אֶלָּא עַל דִּבְרֵי תוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר פּוֹטֵר מַיִם רֵאשִׁית מָדוֹן אָמַר רַב הוּנָא הַאי תִּיגְרָא דָּמְיָא לְצִינּוֹרָא דְּבִידְקָא (דְּמַיָּא) כֵּיוָן דְּרָוַוח רָוַוח
אַבָּיֵי קַשִּׁישָׁא אָמַר דָּמֵי לְגוּדָּא דְּגַמְלָא כֵּיוָן דְּקָם קָם
שִׁמְעִי וּשְׁתֵּי שֶׁבַע זְמִירוֹת הוּא סִימָן
הָהוּא דַּהֲוָה קָאָמַר וְאָזֵיל טוּבֵיהּ דְּשָׁמַע וְאָדֵישׁ חַלְפוּהּ בִּישָׁתֵיהּ מְאָה אֲמַר לֵיהּ שְׁמוּאֵל לְרַב יְהוּדָה קְרָא כְּתִיב פּוֹטֵר מַיִם רֵאשִׁית מָדוֹן רֵישׁ מְאָה דִּינֵי
הָהוּא דַּהֲוָה קָאָמַר וְאָזֵיל אַתַּרְתֵּי תְּלָת גַּנָּבָא לָא מִיקְּטַל אֲמַר לֵיהּ שְׁמוּאֵל לְרַב יְהוּדָה קְרָא כְּתִיב כֹּה אָמַר ה' עַל שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל וְעַל אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ
הָהוּא דַּהֲוָה קָאָמַר וְאָזֵיל שַׁב בֵּירֵי לִשְׁלָמָנָא וַחֲדָא לְעָבֵיד בִּישׁ אֲמַר לֵיהּ שְׁמוּאֵל לְרַב יְהוּדָה קְרָא כְּתִיב כִּי שֶׁבַע יִפּוֹל צַדִּיק וָקָם וְרָשָׁע יִפּוֹל בְּאַחַת
הָהוּא דַּהֲוָה קָאָמַר וְאָזֵיל דְּאָזֵיל מִבֵּי דִינָא שְׁקִל גְּלִימָא לִיזַמַּר זְמָר וְלֵיזִיל בְּאוֹרְחָא אֲמַר לֵיהּ שְׁמוּאֵל לְרַב יְהוּדָה קְרָא כְּתִיב וְגַם כׇּל הָעָם הַזֶּה עַל מְקֹמוֹ יָבֹא בְשָׁלוֹם
הָהוּא דַּהֲוָה קָאָמַר וְאָזֵיל הִיא נָיְימָא וְדִיקּוּלָא שָׁפֵיל אֲמַר לֵיהּ שְׁמוּאֵל לְרַב יְהוּדָה קְרָא כְּתִיב בַּעֲצַלְתַּיִם יִמַּךְ הַמְּקָרֶה וְגוֹ'
הָהוּא דַּהֲוָה קָאָמַר וְאָזֵיל גַּבְרָא דִּרְחִיצְנָא עֲלֵיהּ אַדְיֵיהּ לִגְזִיזֵיהּ וְקָם אָמַר לֵיהּ שְׁמוּאֵל לְרַב יְהוּדָה קְרָא כְּתִיב גַּם אִישׁ שְׁלוֹמִי אֲשֶׁר בָּטַחְתִּי בוֹ וְגוֹ'
הָהוּא דַּהֲוָה קָאָמַר וְאָזֵיל כִּי רְחִימְתִּין הֲוָה עַזִּיזָא אַפּוּתְיָא דְּסַפְסֵירָא שְׁכִיבַן הַשְׁתָּא דְּלָא עַזִּיזָא רְחִימְתִּין פּוּרְיָא בַּר שִׁיתִּין גַּרְמִידֵי לָא סַגִּי לַן אָמַר רַב הוּנָא קְרָאֵי כְּתִיבִי מֵעִיקָּרָא כְּתִיב וְנוֹעַדְתִּי לְךָ שָׁם וְדִבַּרְתִּי אִתְּךָ מֵעַל הַכַּפֹּרֶת וְתַנְיָא אָרוֹן תִּשְׁעָה וְכַפּוֹרֶת טֶפַח הֲרֵי כָּאן עֲשָׂרָה
וּכְתִיב וְהַבַּיִת אֲשֶׁר בָּנָה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה לַה' שִׁשִּׁים אַמָּה אׇרְכּוֹ וְעֶשְׂרִים רׇחְבּוֹ וּשְׁלֹשִׁים אַמָּה קוֹמָתוֹ וּלְבַסּוֹף כְּתִיב כֹּה אָמַר ה' הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי אֵיזֶה בַיִת אֲשֶׁר תִּבְנוּ לִי וְגוֹ'
מַאי מַשְׁמַע דְּהַאי לֹא תָגוּרוּ לִישָּׁנָא דְּכַנּוֹשֵׁי הוּא אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר קְרָא וְיַיִן לֹא תִשְׁתֶּה וְלֹא תֶאֱגֹר רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב אָמַר מֵהָכָא תָּכִין בַּקַּיִץ לַחְמָהּ אָגְרָה בַקָּצִיר מַאֲכָלָהּ רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב אִיקָא אָמַר מֵהָכָא אֹגֵר בַּקַּיִץ בֵּן מַשְׂכִּיל
אֱמֶת מָמוֹן יִרְאָה סִימָן אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן כׇּל דַּיָּין שֶׁדָּן דִּין אֱמֶת לַאֲמִיתּוֹ מַשְׁרֶה שְׁכִינָה בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁנֶּאֱמַר אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל בְּקֶרֶב אֱלֹהִים יִשְׁפֹּט וְכׇל דַּיָּין שֶׁאֵינוֹ דָּן דִּין אֱמֶת לַאֲמִיתּוֹ גּוֹרֵם לִשְׁכִינָה שֶׁתִּסְתַּלֵּק מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁנֶּאֱמַר מִשֹּׁד עֲנִיִּים מֵאַנְקַת אֶבְיוֹנִים עַתָּה אָקוּם יֹאמַר ה' וְגוֹ'
וְאָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן כׇּל דַּיָּין שֶׁנּוֹטֵל מִזֶּה וְנוֹתֵן לְזֶה שֶׁלֹּא כַּדִּין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹטֵל מִמֶּנּוּ נַפְשׁוֹ שֶׁנֶּאֱמַר אַל תִּגְזׇל דַּל כִּי דַּל הוּא וְאַל תְּדַכֵּא עָנִי בַשָּׁעַר כִּי ה' יָרִיב רִיבָם וְקָבַע אֶת קֹבְעֵיהֶם נָפֶשׁ
וְאָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן לְעוֹלָם יִרְאֶה דַּיָּין עַצְמוֹ כְּאִילּוּ חֶרֶב מוּנַּחַת לוֹ בֵּין יַרְכוֹתָיו וְגֵיהִנָּם פְּתוּחָה לוֹ מִתַּחְתָּיו

רש"י

מצוה למימר להו. ברישא אי דינא בעיתו אי פשרה בעיתו דפתחינן להו בפשרה: היינו ת''ק. דאמר נגמר הדין אי אתה רשאי לבצוע הא מקודם גמר דין רשאי לבצוע וה''נ רשות הוא: איכא בינייהו מצוה. להזכיר פשרה לת''ק ליכא מצוה: איכא בינייהו משתשמע דבריהם. לת''ק אפילו שמע דבריהם רשאי לבצוע עד שיגמר הדין ויאמר זה זכאי וזה חייב לר''ש בן מנסיא משתשמע את דבריהם וידעת להיכן נוטה אע''ג דלא נגמר אין רשאי לבצוע: מקרא זה. ובוצע ברך: אלא כנגד מעשה העגל. שעשה אהרן פשרה בינו לבין עצמו והורה היתר לעצמו לעשות להם את העגל: ויבן מזבח. הבין מהזבוח לפניו שהרגו את חור על שלא עשה להם: אהרן. כהן ונביא היה: ולא הויא להו תקנתא. דהא סופן לעשות כן בזכריה בן יהוידע ויחרב בית המקדש על כך: והני תנאי. דלית להו משתשמע דבריהם אי אתה רשאי לבצוע: האי פוטר מים מאי דרשי ביה: תחילת דינו. לעתיד לבא: על דברי תורה. שלא עסק בתורה: פוטר מים. שפוטר התורה מעליו הוא ראשית מדונו תורה נמשלה למים דכתיב (ישעיה נה) הוי כל צמא לכו למים: לצינורא דבידקא. כשהנהר גדל פעמים שהוא יוצא לשדות שעל אגפיו כעין ניגרים וצינורות קטנים ואם אינו סותמו מיד הולך ומרחיב ושוב אינו יכול לסותמו והיינו דקאמר קרא פוטר מים ראשית מדון כלומר ראשית מדון ומריבה דומה לפוטר מים פוטר פותח כמו פטר רחם (שמות יג): לגודא דגמלא. דפין של גשר בתחילה כשדורסין עליהם מנענעות וסוף מתחזקות ונקבעות במקומן והכי נמי כשאדם מרבה בקטטה מתחזקת ובאה ולא מקרא נפקא: טוביה דשמע ואדיש. אשריו ששומע חרפתו ושותק ומרגיל בכך ואדיש כמו דדש דש (גיטין דף ני:): חלפוה בישתיה מאה. הלכו להם בשתיקתו מאה רעות שהיו באות עליו על ידי התגר: פוטר מים. המתחיל (מדון) ופותח בקטטה הוא תחילת מאה דיני: מדון. נוטריקון מאה דני ל''א מדון בגימטריא מאה: אתרי תלת גנבא לא מיקטיל. כלומר אם עובר אדם עבירה פעמים ושלש ולא באה עליו פורענות אל יתמה דאתרי תלת גנבא לא מיקטיל וסופו ללקות באחרונה: שב בירי לשלמנא. שבע בורות כרויות לרגלי איש שלום ומכולם ינצל: וחד בירא לעביד ביש. לעושה רשעה: יפול. בתקלה ראשונה הבאה לו: דמבי דינא שלקוה גלימי'. מי שנטלו ב''ד טליתו לפורעה לאחר. ליזמר וליזל. הואיל ודין אמת דנו לא הפסיד כלום אלא גזילה הוציאו מידו: כל העם הזה. ביתרו כתיב ומשמע לא שנא זכאי ולא שנא חייב כולן במשמע: היא ניימא ודיקולא שפיל. כשהאשה מנמנמת הסל שעל ראשה שהיא נותנת בו פילכה ומלאכת ידיה בו שפיל כלומר מתוך שהיא עצילה אין מלאכתה ניכרת וכולן משלות הן: אדייה לגזיזיה וקם. הרים אגרופו עלי ועמד לנגדי: רחימתין הוה עזיזא. כשאהבתינו היתה עזה ביני לאשתי: אפותיא דספסירא שכיבן. על רוחב הסייף היינו שוכבים שנינו: לא סגי לן. לא די לנו: הרי כאן עשרה. גובה מן הקרקע הרי שהקב''ה משרה שכינתו בעשרה טפחים סמוך לקרקע ועוד באורך הכפורת באמתה וחצי: ולבסוף בבהמ''ק היה גבוה שלשים אמה ואורכו ששים וכשחטאו נאמר להם איזה בית אשר תבנו לי שתוכל שכינתי להיות מצומצמת בתוכו: עתה אקום. אסתלק משער ב''ד:

תוספות

כנגד מעשה העגל. אקרא דתורת אמת קאי כדכתיב בסיפיה ורבים השיב מעון שיהא להם תקנה כדמסיק: אלא על דברי תורה. והא דאמרינן בפרק במה מדליקין (שבת דף לא.) ששואלין לו נשאת ונתת באמונה ואח''כ קבעת עתים לתורה התם באדם שעוסק בתורה מיירי אלא שלא קבע עתים והכא מיירי כשלא עסק כלל אי נמי שואלים לו תחילה על משא ומתן באמונה ומ''מ יקבל דינו תחילה על דברי תורה והכי דריש ליה לקרא תחלת גילוי דינו במה שנטשו מדברי תורה: לגודא דגמלא. וה''ק פוטר מים דהיינו גודא דגמלא שפוטרת את האדם מן המים כך הוא ראשית מדון:

הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר