|
טקסט הדף מנוקד
אֲבָל לְעִנְיַן דִּינָא לָא
וְהָתַנְיָא נָפַל הַבַּיִת עָלָיו וְעַל אָבִיו עָלָיו וְעַל מוֹרִישָׁיו וְהָיְתָה עָלָיו כְּתוּבַּת אִשָּׁה וּבַעַל חוֹב יוֹרְשֵׁי הָאָב אוֹמְרִים הַבֵּן מֵת רִאשׁוֹן וְאַחַר כָּךְ מֵת הָאָב וּבַעַל חוֹב אוֹמֵר הָאָב מֵת רִאשׁוֹן וְאַחַר כָּךְ מֵת הַבֵּן מַאי לָאו יוֹרְשֵׁי הָאָב בְּנֵי מוֹרִישָׁיו אַחֵי וְאִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ לָא מָצֵי אֲמַר מִכֹּחַ אֲבוּהּ דְּאַבָּא קָאָתֵינָא דְּכִי כְּתִיב תַּחַת אֲבֹתֶיךָ יִהְיוּ בָנֶיךָ בִּבְרָכָה כְּתִיב כִּי מֵת הַבֵּן וְאַחַר כָּךְ מֵת הָאָב מַאי הָוֵי נֵימָא לְהוּ בַּעַל חוֹב יְרוּשַּׁת אֲבוּהוֹן קָא שָׁקֵילְנָא לָא יוֹרְשֵׁי הָאָב אֶחָיו מוֹרִישָׁיו אַחֵי דַּאֲבוּהּ בְּעוֹ מִינֵּיהּ מֵרַב שֵׁשֶׁת בֵּן מַהוּ שֶׁיִּירַשׁ אֶת אִמּוֹ בַּקֶּבֶר לְהַנְחִיל לָאַחִין מִן הָאָב אֲמַר לְהוּ רַב שֵׁשֶׁת תְּנֵיתוּהָ הָאָב שֶׁנִּשְׁבָּה וּמֵת בְּנוֹ בַּמְּדִינָה וּבֵן שֶׁנִּשְׁבָּה וּמֵת אָבִיו בַּמְּדִינָה יוֹרְשֵׁי הָאָב וְיוֹרְשֵׁי הַבֵּן יַחְלוֹקוּ הֵיכִי דָמֵי אִילֵּימָא כִּדְקָתָנֵי הֵי נִינְהוּ יוֹרְשֵׁי הָאָב וְהֵי נִינְהוּ יוֹרְשֵׁי הַבֵּן אֶלָּא לָאו הָכִי קָאָמַר אָב שֶׁנִּשְׁבָּה וּמֵת בֶּן בִּתּוֹ בַּמְּדִינָה וּבֶן בִּתּוֹ שֶׁנִּשְׁבָּה וּמֵת אֲבִי אִמּוֹ בַּמְּדִינָה וְלָא יָדְעִינַן הֵי מִינַּיְיהוּ מִית בְּרֵישָׁא יוֹרְשֵׁי הָאָב וְיוֹרְשֵׁי הַבֵּן יַחְלוֹקוּ וְאִם אִיתָא נְהִי נָמֵי דְּבֵן מֵת בְּרֵישָׁא לֵירְתֵיהּ לַאֲבוּהּ דְּאִמֵּיהּ בְּקִבְרֵיהּ וְלֵירְתִינְהוּ לַאֲחוֹהַּ מִן אֲבוּהּ אֶלָּא לָאו שְׁמַע מִינַּהּ אֵין הַבֵּן יוֹרֵשׁ אֶת אִמּוֹ בַּקֶּבֶר לְהַנְחִיל לָאַחִין מֵאָב אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא בַּר מִנְיוֹמֵי לְאַבָּיֵי אַף אֲנַן נָמֵי תְּנֵינָא נָפַל הַבַּיִת עָלָיו וְעַל אִמּוֹ אֵלּוּ וָאֵלּוּ מוֹדִים שֶׁיַּחְלוֹקוּ וְאִם אִיתָא נְהִי נָמֵי דְּבֵן מֵת בְּרֵישָׁא לֵירְתַיהּ לְאִמֵּיהּ בְּקִבְרֵיהּ וְלֵירְתוּ אִינְהוּ לְאַחֵי מֵאֲבוּהּ אֶלָּא לָאו שְׁמַע מִינַּהּ אֵין הַבֵּן יוֹרֵשׁ אֶת אִמּוֹ בַּקֶּבֶר לְהַנְחִיל לָאַחִין מִן הָאָב שְׁמַע מִינַּהּ וְטַעְמָא מַאי אָמַר אַבָּיֵי נֶאֶמְרָה סִיבָּה בַּבֵּן וְנֶאֶמְרָה סִיבָּה בַּבַּעַל מָה סִיבָּה הָאֲמוּרָה בַּבַּעַל אֵין הַבַּעַל יוֹרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ בַּקֶּבֶר אַף סִיבָּה הָאֲמוּרָה בַּבֵּן אֵין הַבֵּן יוֹרֵשׁ אֶת אִמּוֹ בַּקֶּבֶר לְהַנְחִיל לָאַחִין מִן הָאָב הָהוּא דַּאֲמַר לֵיהּ לְחַבְרֵיהּ נִכְסֵי דְּבַר סִיסִין מְזַבֵּנְינָא לָךְ הֲוַאי חֲדָא אַרְעָא דַּהֲוָה מִיקַּרְיָא דְּבֵי בַּר סִיסִין אֲמַר לֵיהּ הָא לָאו דְּבֵי בַּר סִיסִין הִיא וְאִיקְּרוֹיֵי הוּא דְּמִיקַּרְיָא דְּבֵי בַּר סִיסִין אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב נַחְמָן אוֹקְמַהּ בִּידָא דְּלוֹקֵחַ אֲמַר לֵיהּ רָבָא לְרַב נַחְמָן דִּינָא הָכִי הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵירוֹ עָלָיו הָרְאָיָה וְרָמֵי דְּרָבָא אַדְּרָבָא וּדְרַב נַחְמָן אַדְּרַב נַחְמָן דְּהָהוּא דַּאֲמַר לֵיהּ לְחַבְרֵיהּ מַאי בָּעֵית בְּהַאי בֵּיתָא אֲמַר לֵיהּ מִינָּךְ זְבֵינְתַּהּ וַאֲכַלִית שְׁנֵי חֲזָקָה אֲמַר לֵיהּ אֲנָא בְּשִׁכּוּנֵי גַּוָּאֵי הֲוַאי אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב נַחְמָן אֲמַר לֵיהּ זִיל בְּרוֹר אֲכִילָתָךְ אֲמַר לֵיהּ רָבָא לְרַב נַחְמָן דִּינָא הָכִי הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵירוֹ עָלָיו הָרְאָיָה קַשְׁיָא דְּרָבָא אַדְּרָבָא וּדְרַב נַחְמָן אַדְּרַב נַחְמָן דְּרָבָא אַדְּרָבָא לָא קַשְׁיָא הָכָא מוֹכֵר קָאֵי בְּנִכְסֵיהּ הָתָם לוֹקֵחַ קָאֵי בְּנִכְסֵיהּ דְּרַב נַחְמָן אַדְּרַב נַחְמָן לָא קַשְׁיָא הָכָא כֵּיוָן דְּאָמַר לֵיהּ דְּבֵי בַּר סִיסִין וּמִיקַּרְיָא דְּבֵי בַּר סִיסִין עֲלֵיהּ דִּידֵיהּ רַמְיָא לְגַלּוֹיֵי דְּלָאו דְּבֵי בַּר סִיסִין הִיא הָכָא לֹא יְהֵא אֶלָּא דְּנָקֵיט שְׁטָרָא מִי לָא אָמְרִינַן לֵיהּ קַיֵּים שְׁטָרָךְ וְקוּם בְּנִכְסֵי הֲדַרַן עֲלָךְ מִי שֶׁמֵּת רשב"םאבל לענין דינא לא. בתמיה מי לא אשכחן במתני' דין זה ואמאי אמרינן וזו היא שקשה דמשמע שאין מוצאין ראיה לדבריהם ומתוך כך מקשין על סברת שמועתם: ה''ג מאי לאו יורשי האב בני מורישו אחי [וכו'] לא יורשי האב אחי מורישיו אחי דאבוה. ופירושו מאי לאו יורשי האב היינו בני דההוא בן שנפל הבית עליו ועל אביו כגון שנפל הבית על ראובן ועל יעקב אביו והיתה עליו כתובת אשה ובעל חוב יורשי האב כגון חנוך בן ראובן אומר ראובן מת ראשון ואחר כך מת האב דהיינו יעקב ומכח יעקב אני בא לירש ולא מכחו של ראובן אלמא לענין דינא אמרינן מכח אבוה דאב: ומשני לא יורשי האב אחיו. של ראובן שאומר ראובן מת ראשון ואחריו מת יעקב אביו וירשנו כל נכסיו של אבינו ואין לראובן אחינו חלק בהן שהרי הוא מת תחלה ובן אין לו דהכא ודאי לאו מכח ראובן באין לירש שהרי גם הם ראויין לירש את יעקב כמוהו ומורישיו אחי דאבוה אחי יעקב עשו דוד ראובן וכשנפל הבית עליו ועל מורישיו דהיינו עשו אחי יעקב אביו יורשי מורישיו כגון אחי עשו אומרים ראובן מת תחלה ועשו מת אחרון ואנו יורשין כל נכסיו כי לא יירש ראובן בן יעקב בנכסי עשו דודו תחת יעקב (אבינו) שמת כבר שהרי ראובן מת תחלה ואחר כך מת עשו ובעל חוב אומר עשו מת תחלה וראובן מת אחרון והרי יירש ראובן נכסי יעקב אביו שמת בנכסי עשו עמכם ונטל חלקו דהשתא ליכא הכא תחת אבותיך יהיו בניך דלענין דינא לא אשכחן במתני' שום ראיה למילתא דשלחו מתם והלכך קשה הוא בדיני ממונות ומיהו הכי הלכתא כדשלחו מתם דהכי סבירא להו אלא דלא אשכחן ראיה מפורשת וכן כל הני דאמרן לעיל הכי הלכתא: בעו מיניה מרב ששת. יוסף בן רחל שמת בחיי אמו ואחר כך מתה רחל אמו מהו שיירש את אמו כשהוא בקבר כאילו הוא חי להנחיל לאחיו שלו מן אביו כגון לראובן בן יעקב מלאה שהוא אחיו מאביו: במדינה. בארץ מולדתו: הי ניהו יורשי האב כו'. והלא אם אין לו בנים לא לאב ולא לבן קרובי האב יורשין את שניהם או אם יש בנים לאותו בן הרי הן יורשין את האב ואת הבן: ומת בן בתו במדינה. ויורשי הבן הם קרובי אביו שהוא בעל אמו: ואם איתא. דבן יורש את אמו בקבר: נהי נמי דבן מיית ברישא. אמאי יחלוקו יורשי האב ויורשי הבן לירתו יורשי הבן את הכל שהרי יירש את אבי אמו תחת אמו אף על פי שהוא בקבר ולירתינהו לאחיו מן האב שהן יורשי הבן ואמאי יחלוקו עמהן יורשי האב: לירתיה לאמיה בקבר. דכמי שמת אחרון דמי: אמר אביי נאמר סיבה בבעל כו'. המקראות מפורשין ביש נוחלין (לעיל דף קיד:): אין הבעל יורש את אשתו. כשהיא מתה בקבר: אין הבן יורש את אמו כשהוא בקבר כו'. האי בקבר לא דמי לההוא קבר דבעל: ההוא דאמר ליה לחבריה כו'. הכל פירשנו בחזקת הבתים בראשו ואגב גררא דמיירי מתניתין בנכסים בחזקתן נקט ליה הכא: תוספותאמר ליה רב אחא בר מניומי תא שמע נפל הבית עליו ועל אמו כו'. תימה רב ששת אמאי לא מייתי לה למתני' והלא פשוט הוא ועוד דאיהו גופיה אמר לעיל בפרק יש נוחלין (דף קיד:) האשה את בנה הא קמ''ל אשה את בנה דומיא דאשה את בעלה מה אשה את בעלה כו' אף אשה את בנה אין הבן יורש את אמו בקבר להנחיל לאחין מן האב ואומר רבי דמשום דהך ברייתא משבשתא היא הביאה והיה רוצה לתרצה. מ''ר: אשה את בעלה אין הבעל יורש את אשתו כשהיא בקבר. לעיל בפ' יש נוחלין (דף קיד: ד''ה מה אשה) פי' להך מילתא מנין דבעל אינו יורש את אשתו כשהיא בקבר: ההוא דא''ל לחבריה נכסי דבר סיסין כו'. משום דאיירי הכא בנכסים בחזקת מי הם אייתי ההיא עובדא דמיירי בה נמי לאוקומה נכסי בחזקת לוקח ובחזקת מוכר מיהו תימה היא שמביאו הגמרא שני פעמים במסכת אחת כאן ובחזקת הבתים (לעיל דף ל.): הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי
דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג
CC BY-NC
|