סקר
איך אתה לומד דף יומי?






 

פירוש שטיינזלץ

אמר ליה [לו] המוכר: הויא עשרין גריוי [הריהי בת שטח זריעה של עשרים סאה], משחיה [מדד רב פפא אותה] ולא הואי [היתה] אלא חמיסרא [בת חמש עשרה סאה]. אתא לקמיה [בא רב פפא לפני] אביי לתבוע את המוכר. אמר ליה [לו] אביי: סברת וקבילת [ידעת וקבלת] את הקרקע כמות שהיא.

הקשה לו: והתנן [והרי שנינו במשנתנו]: גם כשאמר לו בסימניו ובמצריו, מכל מקום פחות משתותהגיעו, עד שתותינכה, וכאן ההבדל הוא יותר משתות! ענה לו אביי: הני מילי היכא [דברים אלה אמורים דווקא במקום] שלא קים ליה בגוה [מוחזק לו בה], שאין הקונה מכיר את הקרקע הנמכרת לו אבל היכא דקים ליה בגוה [במקום שמוחזק לו בה]סבר וקביל [ידע וקיבל] כמות שהיא.

ושוב חזר והקשה לו רב פפא: והא עשרין [והרי עשרים] אמר לי, ואינה עשרים! אמר ליה [לו]: כוונתו היתה דעדיפא כעשרין היא טובה ומשובחת ועושה פירות כמו קרקע אחרת בת עשרים].

א תניא [שנויה ברייתא], ר' יוסי אומר: האחין שחלקו ביניהם את ירושתם על ידי הגרלה, שלאחר שחילקו את הירושה למספר חלקים כמספר האחים, הפילו גורל איזה חלק יקבל כל אחד, כיון שעלה גורל לאחד מהןקנו כולם ואינם יכולים לחזור בהם. ושואלים: מאי טעמא [מה טעם הדבר]? הלא אין הגורל מעשה של קנין! אמר ר' אלעזר: דינו כתחלת חלוקת ארץ ישראל לשבטי ישראל, מה תחלה היתה החלוקה בגורל, אף כאן בגורל.

ותוהים, אי [אם] אתה משווה חלוקת אחים לחלוקת ארץ ישראל, נאמר גם כן בהשוואה: מה להלן בחלוקת הארץ היא היתה בקלפי ואורים ותומים, אף כאן יהיה הגורל קובע רק בקלפי ואורים ותומים! אמר רב אשי: בההוא [באותה] הנאה שיש להם, לאחים, דקא צייתי להדדי [שמצייתים זה לזה] ומסכימים לעשות גורל, גמרי ומקנו להדדי [גומרים ומקנים זה לזה], ולכן נגמרת החלוקה עם יציאת גורל ראשון.

ב ובענין דומה למה ששנינו במשנה איתמר [נאמר]: שני אחין שחלקו בירושה את נכסי אביהם, ולאחר מכן בא להן אח ממדינת הים וכגון שלא ידעו קודם על קיומו, רב אמר: בטלה מחלוקת (החלוקה) וחוזרים ומחלקים את הנכסים בין שלושתם. ושמואל אמר: מקמצין, כלומר, כל אחד נוטל מחלקו ונותן לאח השלישי את חלקו היחסי. ומבררים את שיטותיהם של רב ושמואל.

אמר ליה [לו] רבא לרב נחמן: לדעת רב שאמר בטלה מחלוקת, אלמא [מכאן] שהדר דינא [חוזר הדין], כלומר, שאם נעשה מעשה שהתברר אחר כך שהיתה בו טעות — מתבטל הדין כולו, אלא מעתה, הני בי תלתא דקיימי [אותם שלושה שעומדים] בשותפות, ואזול בי תרי מינייהו ופלוג [והלכו שניים מהם וחלקו] את הרכוש, הכי נמי [כך גם כן] תאמר שבטלה מחלוקת וצריכים לחזור ולחלק שוב בין שלושתם?

ודחה רב נחמן: הכי השתא [כך אתה משווה]?! והרי יש הבדל ברור בין המקרים: התם נחיתי אדעתא דבי תלתא מעיקרא [שם, במקרה שאתה מביא, ירדו, נכנסו לחלוקה על דעת שהם שלושה מתחילה], והיה צורך רק לברר מה חלקו של כל אחד, ואילו הכא [כאן], בדברי רב, לא נחיתי אדעתא דבי תלתא מעיקרא [ירדו על דעת שהם שלושה מתחילה] שהרי חשבו שרק שנים הם.

ולשיטת שמואל, אמר ליה [לו] רב פפא לאביי: לשמואל שאמר מקמצין, למימרא [האם יש לומר] ללמוד מכאן שלשיטתו אומרים דקם דינא [שעומד, קיים, הדין] גם אם היתה בו טעות? והא [והרי] רב ושמואל דאמרי תרוייהו [שאומרים שניהם]: המוכר תבואה לחבירו, ואמר "כור (שלושים סאים) בשלשים דינרים אני מוכר לך"יכול לחזור בו כל זמן שמודד, אפילו בסאה האחרונה, אבל אם אמר לו "כור בשלשים, כל סאה בסלע אני מוכר לך"ראשון ראשון מן הסאים שמדד לתוך הכלי — קנה, ואם עומד הדין בעינו, מדוע יוכל לחזור בו כאשר אמר "כור בשלושים" וכבר החל למדוד?

Talmud - Bavli - The William Davidson digital edition of the Koren No=C3=A9 Talmud
with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0)
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר