היו הסלעים הללו ברובה של השדה, אבל היו מפוזרים כשיר (כטבעת), מהו? או שהיו עומדים כשורה, מהו? וכן אם היו מפוזרים בצורת איצטדינין כעין זוית, מהו? בצורת דרך עקלתון (בקו בלתי ישר, מפותל) מהו? על כל אחת מן השאלות הללו לא נמצא פתרון ולכן תיקו [תעמוד] במקומה.

תנא [שנה החכם]: אם היה בשדה סלע יחידי, אפילו אם מידתו היא כל שהוא — אין נמדד עמה. ואם היה הסלע סמוך למצר, אפילו היה גובהו כל שהוא — אין נמדד עמה.

בעי [שאל] רב פפא: אם היה מופסק עפר בינתים ולא היה ממש נוגע במצר, מהו הדין? אף שאלה זו לא נפתרה ועל כן תיקו [תעמוד] אף היא במקומה. בעי [שאל] רב אשי: היה עפר מלמטה וצונמא [סלע] למעלה, או עפר מלמעלה וצונמא מלמטה, מהו הדין? אף לשאלה זו לא נמצא פתרון ועל כן תיקו [תעמוד] במקומה.

א משנה אם אמר המוכר: "בית כור עפר אני מוכר לך מדה בחבל", כלומר, במידה מדוייקת, הנמדדת בחבל מידה, אם פיחת ממידה זו כל שהוא — ינכה המוכר מן המחיר, ויחזיר לקונה כסף כשווי הפחת, ואם הותיר כל שהוא על מידה זו — יחזיר הקונה. ואם אמר שהוא מוכר "בית כור הן חסר הן יתר", אפילו פיחת בשיעור רובע (רביעית הקב) לכל סאה (כלומר, בשיעור של אחד מעשרים וארבעה), או הותיר רובע לסאה — הגיעו, נגמר המיקח כמות שהוא, כיון שאמר לו המוכר לקונה מתחילה שאין זה בהכרח בית כור מדוייק. ואולם, אם היה ההבדל יותר מכאן, כלומר, מרובע לסאה — יעשה חשבון בשווי ההפרש.

וכשהקונה מחזיר למוכר את המותר, מה הוא מחזיר לו? — מעות. ומעירים: ואם רצה המוכר — מחזיר לו הקונה קרקע. ולמה אמרו שמחזיר לו מעות? — כדי לייפות כחו של מוכר, שיכול לדרוש מעות ואינו חייב לקבל ממנו דווקא את הקרקע היתירה. אלא שאם שייר בשדה בית תשעה קבין, ובגינה בית חצי קב, או כדברי ר' עקיבא בית רובע קב — מחזיר לו את הקרקע ואינו יכול לדרוש מעות. ומעירים: וכשהותיר יותר מרובע, ומחזיר, לא את הרובע בלבד הוא מחזיר, אלא את כל המותר, שכיון שנזקק להחזיר — יתן לו במידה מדוייקת.

ב גמרא במשנה דובר על שני מקרים במכירת בית כור עפר: כשאמר לו "מידה בחבל" — שמחזיר לו כל שהוא, ומן הצד האחר כשאמר "הן חסר הן יתר" — שעד רובע לסאה הגיעו. ומעתה, איבעיא להו [נשאלה להם לתלמידי בית המדרש] מקרה אחר: אמר לו "בית כור" סתמא [סתם], שלא אמר לו לא "מידה בחבל" ולא "הן חסר הן יתר", מאי [מה] הדין? ומציעים: תא שמע [בוא ושמע] פתרון לדבר ממה ששנינו במשנה: "בית כור עפר אני מוכר לך מדה בחבל",