ומציעים, תא שמע [בוא ושמע] ראיה לדבר ממה ששנינו במשנתנו: המוכר פירות לחבירו, משך ולא מדד — קני [קונה]; והא [והרי] פירות שבני הגבהה נינהו [הם], וקתני דקני [ושנה שקונה] במשיכה!

ודוחים: הכא במאי עסקינן [כאן במה אנו עוסקים] — בשליפי רברבי [בחבילות גדולות] שמפני גודלן אין נהוג להגביהן, אלא מושכים אותן ממקום למקום. ומקשים: אי הכי [אם כך], שמדובר בחבילות גדולות דווקא, ודווקא משום כך הפירות נקנים במשיכה, אימא סיפא [אמור את סופה של המשנה]: הלוקח (קונה) פשתן מחבירו — לא קנה עד שיטלטלנו ממקום זה למקום אחר, שאינו נקנה במשיכה אלא בהגבהה בלבד, אטו [וכי] פשתן בשליפי רברבי מי [בחבילות גדולות האם] לא עבדי [עושים]? ומשיבים: כן, שאני [שונה] פשתן מפירות, שאין נהוג לאורזו בחבילות גדולות, משום דמשתמיט [שהוא נשמט] ממקומו אם אורזים אותו כך, אלא בחבילות קטנות, ולכן דרכו בהגבהה דווקא.

אמר ליה [לו] רבינא לרב אשי, תא שמע [בוא ושמע] ראיה אחרת לדבר, ממה ששנינו: בהמה גסה נקנית במסירה, שכאשר המוכר מוסר את רצועתה לקונה — הריהי נקנית בכך. והדקה — בהגבהה, אלו דברי ר' מאיר ור' שמעון בן אלעזר. וחכמים אומרים: בהמה דקה — במשיכה. והא [והרי] בהמה דקה דבר [שבת] הגבהה היא, וקתני דקני [ושנה שקונה] במשיכה! ודחה רב אשי: שאני [שונה] בהמה, דסרכא [שהיא נאחזת בקרקע] ולכן קשה להגביה אותה, והדרך הרגילה היא למושכה אליו.

א ובנושא אחר של מכירה, רב ושמואל דאמרי תרוייהו [שאמרו שניהם] שאם אמר המוכר לקונה "כור (מידת נפח, שלושים סאים) של תבואה במחיר שלשים סלעים כסף אני מוכר לך" — יכול המוכר לחזור בו כל זמן שלא נתמלאה המידה, אפילו בסאה האחרונה, שלא מכר אלא כור שלם במדוייק; אבל אם אמר: "כור בשלשים, כל סאה בסלע אני מוכר לך" אף שנתחרט באמצע — ראשון ראשון, כלומר, כל סאה וסאה שמדד — קנה, שהרי מכר כל סאה לעצמה.

על כך מקשים: תא שמע [בוא ושמע] מן המשנה ששנינו בה: אם היתה מדה של אחד מהן — ראשון ראשון קנה, ומלשון כללית זו משמע: ואף על גב [ואף על פי] שלא נתמלאה המדה!

ודוחים: במשנה מדובר כגון שאמר ליה [לו] המוכר: "הין (מידת לח, שנים עשר לוג) בשנים עשר סלעים, כל לוג בסלע אני מוכר לך", וכמו שאמר רב כהנא: שנתות (סימנים למדידה) היו במידת ההין שבמקדש, לצורך הנסכים השונים שהוקרבו, הכא נמי [כאן גם כן] שנתות היו במדות, ולכן ראשון ראשון שהגיע למידת לוג אחד או שניים לפי השנתות — קנה, שהרי זה כמוכר סאה סאה לעצמה.

ומציעים עוד, תא שמע [בוא ושמע]: השוכר את הפועל בזמן החורף או באביב לעשות עמו לגורן היום בדינר, שבכל יום יהיה שכרו דינר אחד,