סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

וְקָנַסְתִּי מִיתָה עַל אָדָם הָרִאשׁוֹן
מַאי וְעַל מִקְרָאֶהָ אָמַר רַבָּה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן לֹא כִּירוּשָׁלַיִם שֶׁל עוֹלָם הַזֶּה יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל עוֹלָם הַבָּא יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל עוֹלָם הַזֶּה כָּל הָרוֹצֶה לַעֲלוֹת עוֹלֶה שֶׁל עוֹלָם הַבָּא אֵין עוֹלִין אֶלָּא הַמְזוּמָּנִין לָהּ
וְאָמַר רַבָּה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן עֲתִידִין צַדִּיקִים שֶׁנִּקְרָאִין עַל שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁנֶּאֱמַר כֹּל הַנִּקְרָא בִשְׁמִי וְלִכְבוֹדִי בְּרָאתִיו יְצַרְתִּיו אַף עֲשִׂיתִיו וְאָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן שְׁלֹשָׁה נִקְרְאוּ עַל שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאֵלּוּ הֵן צַדִּיקִים וּמָשִׁיחַ וִירוּשָׁלִַים
צַדִּיקִים הָא דַּאֲמַרַן מָשִׁיחַ דִּכְתִיב וְזֶה שְּׁמוֹ אֲשֶׁר יִקְרְאוֹ ה' צִדְקֵנוּ יְרוּשָׁלַיִם דִּכְתִיב סָבִיב שְׁמֹנָה עָשָׂר אָלֶף וְשֵׁם הָעִיר מִיּוֹם ה' שָׁמָּה אַל תִּקְרֵי שָׁמָּה אֶלָּא שְׁמָהּ אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר עֲתִידִין צַדִּיקִים שֶׁאוֹמְרִים לִפְנֵיהֶן קָדוֹשׁ כְּדֶרֶךְ שֶׁאוֹמְרִים לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁנֶּאֱמַר וְהָיָה הַנִּשְׁאָר בְּצִיּוֹן וְהַנּוֹתָר בִּירוּשָׁלִַם קָדוֹשׁ יֵאָמֶר לוֹ
וְאָמַר רַבָּה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַגְבִּיהַּ אֶת יְרוּשָׁלַיִם שָׁלֹשׁ פַּרְסָאוֹת לְמַעְלָה שֶׁנֶּאֱמַר וְרָאֲמָה וְיָשְׁבָה תַחְתֶּיהָ מַאי תַּחְתֶּיהָ כְּתַחְתֶּיהָ וּמִמַּאי דְּהַאי תַּחְתֶּיהָ תְּלָתָא פַּרְסֵי הָוְיָא אָמַר רַבָּה אֲמַר לִי הָהוּא סָבָא לְדִידִי חֲזֵי לִי יְרוּשָׁלַיִם קַמַּיְיתָא וּתְלָתָא פַּרְסֵי הָוְיָא
וְשֶׁמָּא תֹּאמַר יֵשׁ צַעַר לַעֲלוֹת תַּלְמוּד לוֹמַר מִי אֵלֶּה כָּעָב תְּעוּפֶינָה וְכַיּוֹנִים אֶל אֲרֻבֹּתֵיהֶם אָמַר רַב פָּפָּא שְׁמַע מִינַּהּ הַאי עֵיבָא תְּלָתָא פַּרְסֵי מִידְּלֵי
אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בַּר פָּפָּא בִּקֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָתֵת אֶת יְרוּשָׁלַיִם בְּמִדָּה שֶׁנֶּאֱמַר וָאֹמַר אָנָה אַתָּה הֹלֵךְ וַיֹּאמֶר אֵלַי לָמֹד אֶת יְרוּשָׁלִַם לִרְאוֹת כַּמָּה רׇחְבָּהּ וְכַמָּה אׇרְכָּהּ
אָמְרוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם הַרְבֵּה כְּרַכִּים בָּרָאתָ בְּעוֹלָמְךָ שֶׁל אוּמּוֹת הָעוֹלָם וְלֹא נָתַתָּ מִדַּת אׇרְכָּן וּמִדַּת רׇחְבָּן יְרוּשָׁלַיִם שֶׁשִּׁמְךָ בְּתוֹכָהּ וּמִקְדָּשְׁךָ בְּתוֹכָהּ וְצַדִּיקִים בְּתוֹכָהּ אַתָּה נוֹתֵן בָּהּ מִדָּה מִיָּד וַיֹּאמֶר אֵלָו רֻץ דַּבֵּר אֶל הַנַּעַר הַלָּז לֵאמֹר פְּרָזוֹת תֵּשֵׁב יְרוּשָׁלִַם מֵרֹב אָדָם וּבְהֵמָה בְּתוֹכָהּ
אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהוֹסִיף עַל יְרוּשְׁלֶם אֶלֶף טֶפֶף גִּינּוֹאוֹת אֶלֶף קֶפֶל מִגְדָּלִים אֶלֶף לִיצוֹי בִּירָנִיּוֹת אֶלֶף וּשְׁנֵי שִׁילֹה טוֹטַפְרָאוֹת וְכׇל אַחַת וְאַחַת הָוְיָא כְּצִפּוֹרִי בְּשַׁלְווֹתָהּ
תַּנְיָא אָמַר רַבִּי יוֹסֵי אֲנִי רָאִיתִי צִפּוֹרִי בְּשַׁלְווֹתָהּ וְהָיוּ בָּהּ מֵאָה וּשְׁמוֹנִים אֶלֶף שְׁווֹקִים שֶׁל מוֹכְרֵי צִיקֵי קְדֵירָה
וְהַצְּלָעוֹת צֵלָע אֶל צֵלָע שָׁלוֹשׁ וּשְׁלֹשִׁים פְּעָמִים מַאי שָׁלוֹשׁ וּשְׁלֹשִׁים פְּעָמִים אָמַר רַבִּי לֵוִי אָמַר רַב פַּפֵּי מִשּׁוּם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִי אִם שָׁלֹשׁ יְרוּשָׁלַיִם הֵן כׇּל אַחַת וְאַחַת יֵשׁ בָּהּ שְׁלֹשִׁים מְדוֹרִין לְמַעְלָה אִם שְׁלֹשִׁים יְרוּשָׁלַיִם הֵן כׇּל אַחַת וְאַחַת יֵשׁ בָּהּ שְׁלֹשָׁה מְדוֹרִין לְמַעְלָה
אִיתְּמַר סְפִינָה רַב אָמַר כֵּיוָן שֶׁמָּשַׁךְ כׇּל שֶׁהוּא קָנָה וּשְׁמוּאֵל אָמַר לֹא קָנָה עַד שֶׁיִּמְשׁוֹךְ אֶת כּוּלָּהּ
לֵימָא כְּתַנָּאֵי כֵּיצַד בִּמְסִירָה אֲחָזָהּ בְּטַלְפָּהּ בִּשְׂעָרָהּ בְּאוּכָּף שֶׁעָלֶיהָ בִּשְׁלִיף שֶׁעָלֶיהָ בִּפְרוּמְבְּיָא שֶׁבְּפִיהָ בְּזוֹג שֶׁבְּצַוָּארָהּ קְנָאָהּ כֵּיצַד בִּמְשִׁיכָה קוֹרֵא לָהּ וְהִיא בָּאָה אוֹ שֶׁהִכִּישָׁהּ בְּמַקֵּל וְרָצְתָה לְפָנָיו כֵּיוָן שֶׁעָקְרָה יָד וָרֶגֶל קְנָאָהּ רַבִּי אַחַי וְאָמְרִי לַהּ רַבִּי אַחָא אוֹמֵר עַד שֶׁתְּהַלֵּךְ מְלֹא קוֹמָתָהּ
לֵימָא רַב דְּאָמַר כְּתַנָּא קַמָּא וּשְׁמוּאֵל דְּאָמַר כְּרַבִּי אַחָא אָמַר לְךָ רַב אֲנָא דַּאֲמַרִי אֲפִילּוּ לְרַבִּי אַחָא עַד כָּאן לָא קָאָמַר רַבִּי אַחָא אֶלָּא בְּבַעֲלֵי חַיִּים דְּאַף עַל גַּב דְּעָקְרָה יָד וָרֶגֶל בְּדוּכְתַּהּ קָיְימָא אֲבָל סְפִינָה כֵּיוָן דְּנָדָה בַּהּ פּוּרְתָּא נָדָה לַהּ כּוּלָּהּ
וּשְׁמוּאֵל אָמַר אֲנָא דַּאֲמַרִי אֲפִילּוּ כְּתַנָּא קַמָּא עַד כָּאן לָא קָאָמַר תַּנָּא קַמָּא אֶלָּא בְּבַעֲלֵי חַיִּים דְּכֵיוָן דְּמִיעַקְרָא יָד וָרֶגֶל אִידַּךְ לְמִיעְקַר קָיְימָא אֲבָל סְפִינָה אִי מָשֵׁיךְ לַהּ כּוּלַּהּ אִין אִי לָא לָא
לֵימָא כְּהָנֵי תַּנָּאֵי דְּתַנְיָא סְפִינָה נִקְנֵית בִּמְשִׁיכָה רַבִּי נָתָן אוֹמֵר סְפִינָה וְאוֹתִיּוֹת נִקְנוֹת בִּמְשִׁיכָה

רשב"ם

וקנסתי מיתה. והיינו תופיך הקבר שהוא חלול כמו תוף: נקראו על שמו. שיהא שמם ה': אל תקרי. ה' שמה אלא ה' שמה: לומר לפניהם. מלאכים יאמרו: שמע מינה. מדקמדמי עיבא להעלאת ירושלים דהוי עיבא תלתא פרסי: מידלי. מארעא: למוד את ירושלים. לעשותה קטנה: פרזות תשב ירושלים. מה פרזות הללו אין להן שיעור בבנין ישובן אלא כמה שרוצין בונין אף ירושלים כן: אמר ריש לקיש. ירושלים דהויא תלתא פרסי עתיד הקב''ה להוסיף בה מגדלים באלף פעמים בחשבון קפל וגינאות באלף פעמים טפף כל הני גימטריאות הן והאי דהאריך בסימנין כי האי גוונא היינו משום דלשון הגון הוא בעירם בלא חשבון ויסד החשבון בתיבה המתפעלת: אלף ושני שיל''ה. שנים ואלף פעמים בחשבון בגימטריא שיל''ה: ליצו''י. גימטריא הוא: טוטפראות. קטנים מבירניות: הכי גרסינן ק''פ אלף שווקים של מוכרי ציקי קדירה. מין מאכל: שלש ושלשים פעמים. פשטיה דקרא מיירי בתאים והכא יתורא דכתיב פעמים קדריש דמשמע ג' ירושלים ובכל אחת שלשים פעמים זו למעלה מזו אי נמי פעמים אשלש קאי והכי קאמר שלש פעמים זה ע''ג זה בשלשים: אם ירושלים. דלעולם הבא גדולה באורך כשלש ירושלים שהיתה כבר: כל אחת ואחת יהו בה. בכל בית ובית שלשים מדורות למעלה זה על גב זה: איתמר ספינה. מאימתי תהא קנויה ללוקח שלא יוכל מוכר לחזור בו דהא במטלטלין אין מעות קונות אלא משיכה או רשותו: כל שהוא. טפח או חצי טפח: עד שימשוך את כולה. שיבא סוף הספינה במקום שהיה ראשה עומד דהיינו שעקרה כולה חוץ למקומה: כיצד. בהמה גסה נקנית במסירה [דתנן בפרק ראשון דקדושין (כה:) בהמה גסה נקנית במסירה] והדקה במשיכה וסברא בעלמא הוא דהא אורחה בהכי והא אורחה בהכי: אחזה. הלוקח: בטלפה. ברגלה במצות המוכר: ובשליף. אמתחת וקשור לבהמה ואע''פ שלא הזיזה ממקומה קנאה: כיצד. דקה נקנית במשיכה: יד ורגל. היינו משיכה כל שהוא כרב: מלא קומתה. דהיינו עקירת ארבע רגליה: בדוכתה קיימא. גוף הבהמה לא זזה ממקומה שהרי נשען על אידך יד ורגל שלא עקרה: נדה כולה. גם ראשה השני נמשך ממקום שהיה שם: אידך. יד ורגל נמי למיעקר קיימי וכמי שהיא עוקרת דמי והיכא דעקרה ארבעתן היינו עקירת כולה חוץ למקומה אבל ספינה דכי עקר לה משהו לא ממילא מיעקר כולה ממקומה הלכך אי משיך לה כולה קני ואי לא לא: לימא. רב ושמואל כהני תנאי דלקמן: ואותיות. שטר חוב שמוכרו או נותנו לחבירו כדי לקנות את השטר ואת החוב שכתוב בו קני ליה במשיכה כשיבא לידו שימסור לו המוכר:

תוספות

טפף גינאות. פי' גינות שוות שבנויות בנין שוה שאין תוספת ומגרעת בזה ובזה כמו הלוך וטפוף תלכנה (ישעיה ג) וכמו (יומא דף מח.) מדה לא מחוקה ולא גדושה שנקראת טפופה: קפל מגדלין. קפל הן עמודין שוין למגדלין ובנין גבוה כדאמר באגדת ויקרא קפלאות של ברזל מה עמודים קפלאות מלמעלה ובסיסאות מלמטה והן באמצע כך פרשיות נדרשות לפניהם ולאחריהם: אחזה בטלפה. פריב''א דמסירה בעינן מיד ליד ומייתי ראיה מפ''ק דב''מ (דף ח: ושם) דאמר מאי לשון מסירה כאדם שמוסר דבר לחבירו ואמר נמי התם מסירה מחבירו קנה במציאה ובנכסי הגר לא קנה דמאן מסר ליה למיקני משמע דבעינן מסירה מיד ליד ואין נראה דהא קתני הכא אחזה בטלפה משמע דבעצמו אחזה ורבינו שמואל פירש נמי אחזה בטלפה במצות המוכר ועוד דאמר לקמן גבי מסירה כל היכא דאמר ליה לך חזק וקני כ''ע ל''פ דקנה ואי בעינן מסירה מיד ליד לא הו''ל למימר לך חזק וקני אלא תא חזק וקני והאי דאמר בבבא מציעא (שם) כאדם המוסר דבר לחבירו היינו שאומר לו לך חזק וקני והא דאמר במציאה ונכסי הגר מאן מסר ליה היינו מי יאמר לו לך חזק וקני דליקני באחיזה בעלמא: אע''ג דעקרה יד ורגל בדוכתה קיימא. וא''ת אמאי נקט מלא קומתה כיון דסגי בעקירת שתי ידים ושתי רגלים ויש לומר דעקירת ידיה ורגליה קרי מלא קומתה:
הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר