ושואלים: מנא הני מילי [מנין הדברים הללו]? מהו המקור בכתוב לדבר זה, שחרוב המורכב וסדן השקמה אינם נמכרים בכלל השדה? אמר רב יהודה אמר רב, שאמר קרא [הכתוב]: "ויקם שדה עפרון אשר במכפלה אשר לפני ממרא השדה והמערה אשר בו, וכל העץ אשר בשדה אשר בכל גבולו סביב. לאברהם למקנה" (בראשית כג, יז–יח), לומר: מי שצריך לגבול סביב שאינו ניכר ואינו עומד בפני עצמו, הריהו נמכר בכלל השדה, יצאו אלו, החרוב המורכב וסדן השקמה, שאין צריכין לגבול סביב, משום שהם ניכרים בפני עצמם. אמר רב משרשיא: מכאן, מפסוק זה לגבי הגבול, מקור לענין סימון מצרים מן התורה.

א אמר רב יהודה: האי מאן דמזבן ארעא לחבריה [מי שמוכר קרקע לחבירו], צריך למכתב ליה [לכתוב לו]: "קני [קנה] לך דיקלין ותאלין והוצין וציצין [דקלים ותמרים וענפים ושתילים] ". ואף על גב דכי [ואף על פי שכאשר] לא כתב ליה הכי [לו כך] בכל זאת קני [קונה] את כולם, כפי שעולה ממשנתנו, שרק חרוב המורכב וסדן השקמה אינם נמכרים בכלל השדה, אפילו הכי [כך] — שופרא דשטרא [יפוי השטר] הוא שכותב בבירור, כדי שלא יהיה מקום למחלוקת.

אם אמר ליה [לו] המוכר לקונה: "ארעא ודיקלי [קרקע ודקלים] מוכר אני לך "— חזינן [רואים אנו], אי אית ליה דיקלי [אם יש לו דקלים] — יהיב ליה תרי דיקלי [נותן לו שני דקלים] שהם מיעוט רבים, ואי לית ליה [ואם אין לו] דקלים — זבין ליה תרי דיקלי [קונה לו שני דקלים] במקום אחר. ואי משעבדי [ואם יש לו דקלים, אבל משועבדים הם לאחר] — פריק ליה תרי דיקלי [פודה ונותן לו שני דקלים].

אם אמר לו המוכר: "ארעא בדיקלי [קרקע בדקלים] אני מוכר לך "— חזינן [רואים אנו], אי אית [אם יש] בה דיקלי [דקלים] בקרקע — יהיב ליה [נותן לו], ואי לאו [ואם לא] — מקח טעות הוא. אם אמר לו: "ארעא בי דיקלי [קרקע של דקלים] אני מוכר לך "— לית ליה דיקלי [אין לו דקלים] לקונה, ואם אין דקלים בשדה אין זה מיקח טעות, ומדוע? —קרקע דחזיא לדיקלי קאמר ליה [שראויה לדקלים אמר לו] ואין בלשון זו דקלים ממש. ועוד, אם אמר ליה [לו] המוכר שהוא מוכר לו את הקרקע לבר מדיקלא פלניא [חוץ מדקל פלוני] — חזינן [רואים אנו], אי דיקלא טבא [אם דקל טוב] הוא — שיורי שייריה [שיור שייר אותו] לעצמו, ולא מכרו בכלל השדה, אי דיקלא בישא [אם דקל רע] הוא — כל שכן הנך [אלה האחרים]

שכולם שייר לעצמו. אם אמר ליה [לו] שמוכר לו את הקרקע לבר מאילני [חוץ מאילנות], אי אית ליה אילני [אם יש לו אילנות בשדה], כלומר, עצים שונים, כגון עצי זית ותאנה — מכר לו את השדה לבר מאילני [חוץ מאילנות]. אי אית ליה דיקלי [אם יש לו רק דקלים] ולא אילנות אחרים — כוונתו היתה לבר מדיקלי [חוץ מדקלים], אף על פי שאין קוראים להם אילנות סתם. וכן אי אית ליה גופני [אם יש לו רק גפנים] — לבר מגופני [חוץ מגפנים].

אם היו באותו שדה אילני וגופני [אילנות וגפנים] הרי מכר לו כל הקרקע ואף הגפנים, לבר מאילני [חוץ מהאילנות] שאותם הוציא מכלל המכר. וכן אם יש לו באותו שדה אילני ודיקלי [אילנות ודקלים] — הרי זה מכר הכל לבר מאילני [חוץ מהאילנות]. אם אין לו אילנות אבל יש לו גופני ודיקלי [גפנים ודקלים] — לבר מגופני [חוץ מהגפנים] שאותם שייר לעצמו, והדקלים נמכרים עם השדה.

אמר רב: אם מכר לו שדה ואמר שאין האילנות בכלל, הרי כל אילן שהוא גדול עד שעולין לו בחבל כדי להוריד פירותיו — הוי [הרי זה] שיור ואינו נקנה בכלל השדה. וכל שאין עולין לו בחבל — לא הוי [אין זה] שיור, והריהו נמכר עם השדה.