סקר
איזו "בבא" הכי קשה?






 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

פִּיטְרָא מֵאוּנָּא דְחַצְבָּא מִיחַיַּיב מִשּׁוּם עוֹקֵר דָּבָר מִגִּידּוּלוֹ מֵתִיב רַב אוֹשַׁעְיָא הַתּוֹלֵשׁ מֵעָצִיץ נָקוּב חַיָּיב וְשֶׁאֵינוֹ נָקוּב פָּטוּר הָתָם לָאו הַיְינוּ רְבִיתֵיהּ הָכָא הַיְינוּ רְבִיתֵיהּ
חַיָּה וָעוֹף כּוּ' אָמַר רַב הוּנָא כּוֹתְבִין תְּפִילִּין עַל גַּבֵּי עוֹר שֶׁל עוֹף טָהוֹר אָמַר רַב יוֹסֵף מַאי קָמַשְׁמַע לַן דְּאִית לֵיהּ עוֹר תְּנֵינָא הַחוֹבֵל בָּהֶן חַיָּיב אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי טוּבָא קָמַשְׁמַע לַן דְּאִי מִמַּתְנִיתִין הֲוָה אָמֵינָא כֵּיוָן דְּאִית בֵּיהּ נִיקְבֵי נִיקְבֵי לָא קָמַשְׁמַע לַן כִּדְאָמְרִי בְּמַעְרְבָא כׇּל נֶקֶב שֶׁהַדְּיוֹ עוֹבֶרֶת עָלָיו אֵינוֹ נֶקֶב מֵיתִיב רַבִּי זֵירָא בִּכְנָפָיו לְהַכְשִׁיר אֶת הָעוֹר וְאִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ עוֹר הוּא הֵיכִי מְרַבֵּי לֵיהּ קְרָא אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי עוֹר הוּא וְרַחֲמָנָא רַבְּיֵיהּ אִיכָּא דְאָמְרִי אָמַר רַבִּי זֵירָא אַף אֲנַן נָמֵי תְּנֵינָא בִּכְנָפָיו לְרַבּוֹת אֶת הָעוֹר אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא עוֹר הוּא הַיְינוּ דְּאִיצְטְרִיךְ קְרָא לְרַבּוֹיֵיהּ אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ לָאו עוֹר הוּא אַמַּאי אִיצְטְרִיךְ קְרָא לְרַבּוֹיֵיהּ אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְעוֹלָם אֵימָא לָךְ לָאו עוֹר הוּא וְאִיצְטְרִיךְ סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא כֵּיוָן דְּאִית בֵּיהּ פִּירְצֵי פִּירְצֵי מְאִיס קָמַשְׁמַע לַן
בְּעָא מִינֵּיהּ מָר בְּרֵיהּ דְּרָבִינָא מֵרַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק מַהוּ לִכְתּוֹב תְּפִילִּין עַל גַּבֵּי עוֹר שֶׁל דָּג טָהוֹר אֲמַר לֵיהּ אִם יָבֹא אֵלִיָּהוּ וְיֹאמַר מַאי אִם יָבֹא אֵלִיָּהוּ וְיֹאמַר אִילֵּימָא אִי דְּאִית לֵיהּ עוֹר אִי דְּלֵית לֵיהּ עוֹר הָא חָזֵינַן דְּאִית לֵיהּ עוֹר וְעוֹד הָתְנַן עַצְמוֹת הַדָּג וְעוֹרוֹ מַצִּילִין בְּאֹהֶל הַמֵּת אֶלָּא אִם יָבֹא אֵלִיָּהוּ וְיֹאמַר אִי פְּסַקָא זוּהֲמָא מִינֵּיהּ אִי לָא פְּסַקָא זוּהֲמָא מִינֵּיהּ
שְׁמוּאֵל וְקַרְנָא הֲווֹ יָתְבִי אַגּוּדָּא דִּנְהַר מַלְכָּא חֲזוֹנְהוּ לְמַיָּא דְּקָא דְּלוּ וַעֲכִירִי אֲמַר לֵיהּ שְׁמוּאֵל לְקַרְנָא גַּבְרָא רַבָּה קָאָתֵי מִמַּעְרְבָא וְחָיֵישׁ בִּמְעֵיהּ וְקָא דְּלוּ מַיָּא לְאַקְבּוֹלֵי אַפֵּיהּ (קַמֵּיהּ) זִיל תְּהִי לֵיהּ אַקַּנְקַנֵּיהּ אֲזַל אַשְׁכְּחֵיהּ לְרַב אֲמַר לֵיהּ מִנַּיִין שֶׁאֵין כּוֹתְבִין תְּפִילִּין אֶלָּא עַל גַּבֵּי עוֹר בְּהֵמָה טְהוֹרָה אֲמַר לֵיהּ דִּכְתִיב לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת ה' בְּפִיךָ מִן הַמּוּתָּר בְּפִיךְ מִנַּיִין לַדָּם שֶׁהוּא אָדוֹם שֶׁנֶּאֱמַר וַיִּרְאוּ מוֹאָב מִנֶּגֶד אֶת הַמַּיִם אֲדֻמִּים כַּדָּם מִנַּיִין לַמִּילָה שֶׁבְּאוֹתוֹ מָקוֹם נֶאֱמַר כָּאן עׇרְלָתוֹ וְנֶאֱמַר לְהַלָּן עׇרְלָתוֹ מַה לְּהַלָּן דָּבָר שֶׁעוֹשֶׂה פְּרִי אַף כָּאן דָּבָר שֶׁעוֹשֶׂה פְּרִי אֵימָא לִבּוֹ דִּכְתִיב וּמַלְתֶּם אֵת עׇרְלַת לְבַבְכֶם אֵימָא אׇזְנוֹ דִּכְתִיב הִנֵּה עֲרֵלָה אׇזְנָם דָּנִין עׇרְלָתוֹ תַּמָּה מֵעׇרְלָתוֹ תַּמָּה וְאֵין דָּנִין עׇרְלָתוֹ תַּמָּה מֵעׇרְלָתוֹ שֶׁאֵינָהּ תַּמָּה אֲמַר לֵיהּ מַאי שְׁמָךְ קַרְנָא אֲמַר לֵיהּ יְהֵא רַעֲוָא דְּתִיפּוֹק לֵיהּ קַרְנָא בְּעֵינֵיהּ לְסוֹף עַיְּילֵיהּ שְׁמוּאֵל לְבֵיתֵיהּ אוֹכְלֵיהּ נַהֲמָא דִשְׂעָרֵי וְכָסָא דְהַרְסָנָא וְאַשְׁקְיֵיהּ שִׁיכְרָא וְלָא אַחְוִי לֵיהּ בֵּית הַכִּסֵּא כִּי הֵיכִי דְּלִישְׁתַּלְשַׁל לָט רַב וַאֲמַר מַאן דִּמְצַעֲרַן לָא לִיקַיְּימוּ לֵיהּ בְּנֵי וְכֵן הֲוָה כְּתַנָּאֵי מִנַּיִין לַמִּילָה שֶׁבְּאוֹתוֹ מָקוֹם נֶאֱמַר כָּאן עׇרְלָתוֹ וְנֶאֱמַר לְהַלָּן עׇרְלָתוֹ מַה לְּהַלָּן דָּבָר שֶׁעוֹשֶׂה פְּרִי אַף כָּאן דָּבָר שֶׁעוֹשֶׂה פְּרִי דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה רַבִּי נָתָן אוֹמֵר אֵינוֹ צָרִיךְ הֲרֵי הוּא אוֹמֵר וְעָרֵל זָכָר אֲשֶׁר לֹא יִמּוֹל אֶת בְּשַׂר עׇרְלָתוֹ מְקוֹם שֶׁנִּיכָּר בֵּין זַכְרוּת לְנַקְבוּת
תָּנוּ רַבָּנַן כּוֹתְבִין תְּפִילִּין עַל גַּבֵּי עוֹר בְּהֵמָה טְהוֹרָה וְעַל גַּבֵּי עוֹר חַיָּה טְהוֹרָה וְעַל גַּבֵּי עוֹר נְבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת שֶׁלָּהֶן וְנִכְרָכוֹת בְּשַׂעֲרָן וְנִתְפָּרוֹת בְּגִידָן וַהֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי שֶׁהַתְּפִילִּין נִכְרָכוֹת בְּשַׂעֲרָן וְנִתְפָּרוֹת בְּגִידָן אֲבָל אֵין כּוֹתְבִין לֹא עַל גַּבֵּי עוֹר בְּהֵמָה טְמֵאָה וְלֹא עַל גַּבֵּי עוֹר חַיָּה טְמֵאָה וְאֵינוֹ צָרִיךְ לוֹמַר עַל גַּבֵּי עוֹר נְבֵלָה וּטְרֵפָה שֶׁלָּהֶן וְאֵין נִכְרָכוֹת בְּשַׂעֲרָן וְאֵין נִתְפָּרוֹת בְּגִידָן וְזוֹ שְׁאֵילָה שָׁאַל בַּיְתּוֹסִי אֶחָד אֶת רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ הַגַּרְסִי מִנַּיִין שֶׁאֵין כּוֹתְבִין תְּפִילִּין עַל עוֹר בְּהֵמָה טְמֵאָה דִּכְתִיב לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת ה' בְּפִיךָ מִדָּבָר הַמּוּתָּר בְּפִיךְ אֶלָּא מֵעַתָּה עַל גַּבֵּי עוֹר נְבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת אַל יִכָּתְבוּ אָמַר לוֹ אֶמְשׁוֹל לְךָ מָשָׁל הָא לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לִשְׁנֵי בְּנֵי אָדָם שֶׁנִּתְחַיְּיבוּ הֲרִיגָה לַמַּלְכוּת אֶחָד הֲרָגוֹ מֶלֶךְ וְאֶחָד הֲרָגוֹ אִיסְפַּקְלָטוֹר אֵיזֶה מֵהֶן מְשׁוּבָּח הֱוֵי אוֹמֵר זֶה שֶׁהֲרָגוֹ מֶלֶךְ אֶלָּא מֵעַתָּה יֵאָכְלוּ אֲמַר לֵיהּ הַתּוֹרָה אָמְרָה לֹא תֹאכְלוּ כׇל נְבֵלָה וְאַתְּ אָמְרַתְּ יֵאָכְלוּ אֲמַר לֵיהּ קָאלוֹס
מַתְנִי' אֵין עוֹשִׂין הֵילְמֵי בְּשַׁבָּת

רש"י

פיטרא. פטריות בולי''ן: מאונא דחצבא. פעמים שהוא גדל בשפת הדלי ממים: ושאינו נקוב פטור. משום דלא מחובר בקרקע עולם הוא: לאו היינו רביתיה. דאין דרך זריעה שם אבל אלו שאמרנו. הוא עיקר גידולן: נקבי נקבי. מקום מושב נוצה: לא ניכתוב. דרחמנא אמר וכתבתם כתיבה תמה שלימה ולא מופסקת: בכנפיו. בעולת העוף משתעי שישסענו בעוד כנפיו בו ומקטים כנפיו כל כנפי הגוף בלו''ש בלע''ז נוצה הוא הדקה שהיא בבשר כמין צמר שאין לה שרשים קשים: להכשיר את העור. לימדך הכתוב שאינו צריך הפשט כעולת בהמה שפסל בה את העור: פירצי. היינו נקבי: מאי אם יבא אליהו ויאמר. היתר ואיסור אין תלוי בו דלא בשמים היא: והתנן עצמות הדג ועורו מצילין באהל המת. לפי שאין מקבלין טומאה כדתניא בת''כ עור יכול עורות שבים כו' ועצמות הדג נמי דכלי עצם דמקבלים טומאה מכל מעשה עזים ילפינן לה להביא דבר הבא מן העזים מן הקרנים ומן הטלפים אבל דגים לא וכל שאינו מקבל טומאה חוצץ בפני הטומאה ומשנה זו במס' כלים: דהוו דלו. גליהן מגביהן: לאקבולי אפיה. לעשות מחיצה סביביו כשהוא נפנה על דופני הספינה שלא יראה גילויו. ע''א לקנח: ועכירי. ענין צער משום צערו שאף הוא עכור ומפני שלא היה רוח מנשבת וראה המים נעשין גלין הבין שלכבוד אדם גדול הוא והנהר היה משוך מא''י לבבל: תהי. הריח בו בקנקנו אם יין הוא או החמיץ כמו בת תיהא דאמר גבי יין נסך (ע''ז ד' סו:) כלומר בדקהו אם חכם הוא אם לאו: מנין לדם שהוא אדום. דגבי נדה דם כתיב ותנן (נדה דף יט.) ה' דמים טמאים באשה וכולן משום דמראיתן אדומה אף על גב דשחור תנא בהו אמרינן שחור אדום הוא אלא שלקה: ונאמר להלן ערלתו. גבי נטיעה (ויקרא יט): תמה. באותיותיה ערלתו: ואין דנין ערלתו מערלת. דאין זו אמירה תמה שאינו מפורש בתוך התיבה ערלת מה: תיפוק קרנא בעיניה. הבין בו שלנסותו בא: אוכליה נהמא דשערי. כדי לשלשל דרופא היה שמואל: ולא אחוי ליה בית הכסא. שמתוך כך מתהפך ומתבלבל הזבל במיעיו ומתמוגג כולו: ונכרכות. האיגרות: בשערן. של אלו ואחר כך מכניסן בדפוסי הקציצה שלהן: אספקלטור. שר הטבחים בלשון יוני: זה שהרגו מלך. ואלו לקו ע''י בוראן: קאלוס. משובח טעם זה: מתני' הילמי. שלמוייר''א:

תוספות

ואי ס''ד עור הוא היכי מרבי ליה קרא. תימה לר''י הא אפילו נוצה שבכנפים מרבה קרא וי''ל דבהמה נמי אשכחן שהיה קרב שיער שבזקן תיישים וצמר שבראש רחלים כדאמרינן בזבחים (דף פה:) ובחולין (דף צ.) דלא קפיד קרא אלא אהפשט עור וה''נ אע''פ שהנוצה קריבה אי עור הוא צריך הפשט: ר''ח ל''ג וקדלו מיא לאקבולי אפיה אלא הכי גרס חזנהו . שמואל למיא דקדלו ועכירי אמר שמואל גברא רבה קאתי וחש במיעיה פי' שמע שמואל שמועה שאדם גדול היה בא בספינה וידע שמואל שישתה מן הנהר אותו אדם גדול ומתוך כך יחוש במעיו לפי שהמים היו עכורים מחמת הרוח שהיה מבלבלם ולפי ששמואל היה רופא מומחה א''ל לקרנא זיל תהי ליה בקנקניה פי' תראה אם הוא חכם וראוי לכבדו אביאנו לביתי ואעשה לו רפואה ואכבדנו לפי מה שראוי לו: מניין לדם שהוא אדום. וכל אותן ד' מינין דמרבינן מדמיה דמיה יש בהן צד אדמומית: איזה מהן חשוב אותו שהרגו מלך. וא''ת תינח מתו מאליהן נחורות ועקורות מאי איכא למימר וי''ל כיון דמתו שרי א''כ מן המותר בפיך לאו דוקא אלא ממין המותר בפיך קאמר: אין עושין הילמי בשבת. הלכה כרבנן דבפרק קמא דעירובין (דף י':) אמר אין הלכה כר' יוסי לא בהילמי ולא בלחיין ואמר נמי התם פוק חזי מאי עמא דבר ופי' בקונטרס וכבר נהגו העם בלחי משהו וכיון דאין הלכה כר' יוסי בלחיים כ''ש בהילמי דאפילו רב הונא בר חנינא דפליג התם בלחיים מודה בהילמי ושרי לעשות מי מלח בשבת ליתן על עופות צלויין ואם נותן מלח על העופות ואח''כ נותן משקין עליהם שרי אפילו לרבי יוסי שהשמנונית ממתיק המלח כמו שמן:

הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר