ומזמין ליה לדינא [ויזמין אותו לדין], האם פסליה [יפסלנו] אף שיצא בדין זכאי? אלא כך צריך לכתוב: כל דיין דמתקרי [שנקרא] לדין ומפקין מיניה ממונא [ומוציאים ממנו ממון] בדין — לאו שמיה [אין שמו] דיין. כששמעו כך כתבו הכי [כך] כתוספת לאותה כתובת: ברם סאבי דיהודאי אמרי [אבל זקני היהודים אומרים]: כל דיין דמתקרי [שנקרא] לדין ומפקין מיניה ממונא [ומוציאים ממנו ממון] בדין — לאו שמיה [אין שמו] דיין.

ועוד חזא דכתיב [ראה ר' בנאה שכתוב שם]: בראש כל מותא אנא [מוות אני] דם שמחמת יתר דם אנשים מתים, בראש כל חיין אנא חמר [החיים אני היין], שמה שמחייה אנשים הוא היין. אמר להם: אלא מעתה, דנפיל מאיגרא ומית [מי שנופל מגג ומת], ודנפיל מדיקלא ומית [או שנופל מדקל ומת], דמא קטליה [האם דם הרג אותו]? ותו [ועוד]: מן דדרכיה למימת [מי שדרכו, שהולך, למות], האם משקו ליה חמרא וחיי [משקים לו יין וחי]? אלא הכי בעי למכתב [כך צריך לכתוב]: בראש כל מרעין אנא [החוליים אני] הדם, בראש כל אסוון אנא חמר [הרפואות אני יין]. כתבו הכי [כך] באותו מקום: ברם סאבי דיהודאי אמרי [אבל זקני היהודים אומרים]: בראש כל מרעין אנא דם [החוליים אני] הדם, בראש כל אסוון אנא חמר [הרפואות אני היין], באתר דלית חמר [במקום שאין יין] — תמן מתבעו סמנין [שם צריכים תרופות].

ואגב סיפור זה מביאים מעשה אחר, כתיב אפיתחא [כתוב היה על פתח] קפוטקיא: "אנפק, אנבג, אנטל", שכולם מידה אחת הם. ואיזהו אנטל? זהו רביעית של תורה.

א משנה המרזב הקטן דרכו נשפכים מים מן הגג לחצר חבירו אין לו חזקה, שאינו יכול לדרוש להמשיך ולהשתמש בו, כיון שאינו קבוע, שמזיזים אותו ממקום למקום, אבל יש למקומו חזקה, כאשר יבואר בגמרא. המזחילה, מרזב ארוך לאורך כל הגג, יש לה חזקה.

סולם המצרי שהוא קטן ונייד אין לו חזקה שיוכל להשאירו באותו מקום, ולצורי שהוא סולם גדול וקבוע יש לו חזקה.

חלון המצרית אין לה חזקה, ולצורית יש לה חזקה. איזו היא חלון המצרית? כל שהוא קטן כל כך שאין ראשו של אדם יכול ליכנס לתוכה. ר' יהודה אומר באופן אחר: אם יש לה מלבן (מסגרת מסביב) לחלון, אף על פי שאין ראשו של אדם יכול ליכנס לתוכה — הרי זו חזקה.

ב גמרא על לשון המשנה תוהים: מאי [מה] פירוש "המרזב אין לו חזקה ויש למקומו חזקה"? אמר רב יהודה אמר שמואל, הכי קאמר [כך אמר]: המרזב אין לו חזקה — מרוח אחת מצד אחד של הגג, שיכול בעל החצר להזיז אותו ממקום למקום באותו צד, אבל יש למקומו חזקה — משתי רוחות שאין יכול להזיזו לצד אחר לגמרי.

ר' חנינא אמר: כך צריך לפרש, המרזב אין לו חזקה — שאם היה ארוך מקצרו בעל החצר שלמטה, ויש למקומו חזקה, לומר שאם בא בעל החצר לעוקרו ורוצה לבטל לגמרי את המרזב, אינו עוקרו.

רב ירמיה בר אבא אמר באופן אחר: המרזב אין לו חזקה — שאם רוצה לבנות תחתיו בונה ואין בעל המרזב מעכב בעדו, אבל יש למקומו חזקה — שאם בא לעוקרו לגמרי אינו עוקרו.