משלשין (מחלקים) ביניהם את תשלום דמי השדה.

שלשה אחים שכל אחד מהם מעיד על שנה אחת של חזקה בשדה, ואחד מצטרף עמהם עם כל אחד מהאחים, להעיד — הרי אלו שלש עדיות נפרדות, ואין האחים נחשבים כמעידים יחד ונפסול משום כך את העדות, ואולם הן עדות אחת לענין הזמה, שאין אומרים שהם כשלוש עדויות נבדלות, אלא כעדות אחת, בגלל האיש שמצרף אותם.

א גמרא ומעירים: מתניתין [משנתנו] שלא כדעת ר' עקיבא היא, דתניא [שכן שנינו בברייתא], אמר ר' יוסי: כשהלך אבא חלפתא (אביו של ר' יוסי) אצל ר' יוחנן בן נורי ללמוד תורה, ואמרי לה [ויש אומרים]: כשהלך ר' יוחנן בן נורי אצל אבא חלפתא ללמוד תורה, אמר לו: הרי שאכלה שנה ראשונה בפני שנים, שנה שניה בפני שנים אחרים, שלישית בפני שנים, מהו הדין בכגון זה? אמר לו: הרי זו חזקה.

אמר לו: אף אני אומר כן שחזקה היא, אלא שר' עקיבא חולק בדבר זה, שהיה ר' עקיבא אומר: העדים מעידים על "דבר" ("על פי שנים עדים או על פי שלשה עדים יקום דבר". דברים יט, טו) ולא על חצי דבר. שהעדים צריכים להעיד עדות על ענין שלם. וכאן, כיון שהחזקה מתבססת על עדות של שלוש שנים, נמצא שכל אחד מהם אינו מעיד עדות על דבר שלם.

ושואלים: ורבנן [וחכמים] החולקים על ר' עקיבא האי [זה] הלימוד של "דבר" ולא חצי דבר, מאי עבדי ליה [מה עושים הם בו], איזה מיעוט לומדים הם ממנו? אילימא למעוטי [אם תאמר למעט] מקרה שמעידים שנים על נערה שיש לה שתי שערות וכבר בגרה, אחד אומר שיש שערה אחת בגבה, ואחד אומר שיש שערה אחת בכריסה, ואומרים חכמים שאין זו נחשבת לעדות, משום שהם מעידים על חצי דבר. ואולם האי [מקרה זה] גם חצי דבר וגם חצי עדות היא, שהרי אפילו על חצי הדבר אין כאן עדות שלימה של שני עדים, ועדות כזו בוודאי פסולה לדברי הכל!

אלא לדעת חכמים בא "דבר ולא חצי דבר" למעוטי [למעט] מקרה שבו שנים אומרים "שערה אחת בגבה", ושנים אומרים "שערה אחת בכרסה", שכל אחת מכתות העדים היא עדות שלימה, אבל רק על חצי דבר — על שערה אחת בלבד.

ב ובענין דומה למשנתנו אמר רב יהודה: שני עדים שהעידו על אדם שהחזיק בשדה שלוש שנים, עד אחד אומר אכלה חטים, ואחד אומר אכלה שעורים — הרי זו חזקה. מתקיף לה [מקשה על כך] רב נחמן: אלא מעתה, אחד אומר אכלה שנה ראשונה ושלישית וחמישית, ואחד אומר אכלה שניה ורביעית וששית, הכי נמי דהויא [כך גם כן תאמר שתהיה זו] חזקה? והרי הם מעידים על שני דברים שונים!

אמר ליה [לו] רב יהודה: הכי השתא [כך אתה משווה]?! התם בשתא דקא מסהיד מר [שם, בדוגמא שהבאת, בשנה שמעיד זה] לא קא מסהיד מר [מעיד זה], שהם מעידים על שנים שונות, וממילא על מאורעות שונים. הכא תרוייהו בחדא שתא קא מסהדי [כאן שניהם בשנה אחת הם מעידים]. מאי איכא למימר [מה יש לומר]? שיש סתירה בעדותם בין חיטי לשערי [חיטים לשעורים]? לאו אדעתייהו דאינשי [אין זה על דעתם של אנשים] להקפיד ולדקדק בכך, ועל כל פנים שנים מעידים שהשתמש בשדה שלוש שנים.

ג שנינו במשנה שעדות של שלשה אחין ואחד מצטרף עמהן — הרי אלו שלש עדיות, והן עדות אחת להזמה.