סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 

פירוש שטיינזלץ

דשדא ליפתא בי פילי דארעא [מי שהשליך זרעי לפת בתוך סדקי הקרקע] של גרלא הוי [אין זו] חזקה, מאי טעמא [מה טעם הדבר]?בעידנא דשדא [בזמן שהשליך] לא הוי שבחא [היה בזה שבח] ותועלת לשדה, השתא דקא שבח [עכשיו שמשביח] השדה כשצומחת הלפת — ממילא קא שבח [מעצמו הוא משביח].

אמר שמואל: האי מאן דפשח דיקלא [מי שקצץ ענפי דקל], אם היה זה אדעתא דדיקלא [על דעת לקנות בכך את הדקל]קני [קנה], ואם אדעתא דחיותא [אם על דעת לתת לחיות, לבהמות] לאכול מן הענפים — לא קני [קנה] את הדקל. ומסבירים: היכי דמי [כיצד הוא בדיוק], כיצד יודעים את כוונתו? אם שקל מהאי גיסא ומהאי גיסא [לקח ענפים מצד זה ומצד זה]אדעתא דדיקלא [על דעת הדקל] הוא עושה, שמסייע לצמיחתו לגובה. אם עשה זאת כולא מחד גיסא [הכל מצד אחד]אדעתא דחיותא [הרי זה על דעת להאכיל את החיות].

ואמר שמואל: האי מאן דזכי זיכיא [מי שמנקה] את השדה מעצים, אם עשה זאת אדעתא דארעא [על דעת לתקן את הקרקע]קני [קנה] את הקרקע, ואם אדעתא דציבי [על דעת ללקט את העצים]לא קני [קנה]. ומסבירים: היכי דמי [כיצד בדיוק הדבר], כיצד מבינים את כוונתו? אם שקל רברבי וזוטרי [לקח גדולים וקטנים] — הרי זה אדעתא דארעא [על דעת לתקן את הקרקע], ואם שקל רברבי ושבק זוטרי [לקח גדולים והניח קטנים]אדעתא דציבי [על דעת העצים עשה].

ואמר שמואל: האי מאן דאתקיל תיקלא [מי שהסיר גבשושיות] ויישר את האדמה, אם עשה זאת אדעתא דארעא [על דעת לתקן את הקרקע] לצורך חרישת השדה — קני [קנה], ואם עשה זאת אדעתא דבי דרי [על דעת לעשות שם גורן]לא קני [קנה]. ומסבירים: היכי דמי [כיצד בדיוק ניכר הדבר]? אם שקל מוליא ושדא בנצא [נטל תל והשליך בגומא] — הרי זה אדעתא דארעא [על דעת הקרקע], לצורך חרישה של השדה כולו. אבל אם יישר את הקרקע מוליא במוליא ונצא בנצא [את התל במקום התל ואת הגומא במקום הגומא] — הרי זה אדעתא דבי דרי [על דעת לעשות גורן].

ואמר שמואל: האי מאן [מי] שפתח והניח מיא בארעא [מים להיכנס לחלקת קרקע], אם עשה זאת אדעתא דארעא [על דעת לתקן את הקרקע]קני [קנה], ואם עשה זאת אדעתא דכוורי [על דעת שיצוד את הדגים] שנמצאים במים — לא קני [קנה]. היכי דמי [כיצד בדיוק היה ניכר הדבר]? אם פתח תרי בבי, חד מעייל וחד מפיק [שני פתחים, אחד מכניס את המים ואחד מוציא] — הרי זה סימן שעשה זאת אדעתא דכוורי [על דעת הדגים] שיישטפו המים החוצה ויישארו הדגים באותה חלקה. ואם פתח רק חד בבא [פתח אחד] — הרי זה אדעתא דארעא [על דעת הקרקע].

מסופר: ההיא איתתא דאכלה דיקלא בתפשיחא תליסר שנין [אשה אחת היתה אוכלת דקל של הפקר בקציצה שהיתה קוצצת ממנו במשך שלוש עשרה שנה]. אתא ההוא רפיק תותיה פורתא [בא אחד ועדר תחתיו מעט]. אתא לקמיה [בא הדין לפני] לוי, ואמרי לה קמיה [ויש אומרים שבא לפני] מר עוקבא, אוקמיה בידיה [העמיד את הדקל בידו] של העודר. אתאי קא צווחא קמיה [באה האשה וצווחה לפניו], אמר לה: מאי אעביד [מה אעשה] לך, שלא אחזיקת כדמחזקי אינשי [החזקת כמו שבני אדם עושים חזקה].

אמר רב: הצר צורה (מצייר דבר) בנכסי הגר, כגון שמצייר צורה על הקיר או כיוצא בו — הרי זה קנה, שרב לא קני לגנתא דבי [קנה את הגינה של בית] רב מן ההפקר אלא בצורתא [על ידי שעשה בה צורה].

א איתמר [נאמר]: שדה המסויימת (המוגדרת) במצריה, שיש לה מצרים ניכרים מכל צד, אמר רב הונא אמר רב: כיון שהכיש בה הכאת מכוש אחד בעדירתו בקרקע — קנה את כולה, ושמואל אמר: לא קנה אלא את מקום מכושו בלבד.

Talmud - Bavli - The William Davidson digital edition of the Koren No=C3=A9 Talmud
with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0)
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר