א משנה ניפול (גוזל של יונים שנפל) הנמצא בתוך חמשים אמה לשובך — הרי הוא של בעל השובך. נמצא חוץ מחמשים אמה — הרי הוא של מוצאו. נמצא בין שני שובכות בתוך חמישים אמה לשניהם, אם היה קרוב לזה — הרי הוא שלו, קרוב לזה — שלו, היה מחצה על מחצה במרחק שווה משניהם — שניהם יחלוקו.

ב גמרא אמר ר' חנינא: כשיש לנו ספק בדבר הנמצא, לאיזה מקום הוא שייך, ומצד אחד אפשר ללכת בו אחר הרוב, ולשייך אותו למקום אחד. ומצד שני אפשר ללכת בו אחר הקרוב (מה שסמוך יותר), ולשייך אותו למקום האחר — הולכין אחר הרוב, ואף על גב דרובא דאורייתא וקורבא דאורייתא [ואף על פי שדין רוב הוא מן התורה ודין קירבה הוא מן התורה], אפילו הכי [כך] רובא [הרוב] עדיף.

מתיב [מקשה] ר' זירא: והרי נאמר לענין הרוג שנמצא ולא ידוע מי רצחו: "והיה העיר הקרבה אל החלל" (דברים כא, ג) שהיא העיר שזקניה צריכים להביא עגלה ערופה, ומשמע אף על גב דאיכא אחריתי דנפישא מינה [אף על פי שיש עיר אחרת שמרובה ממנה], ולדברי ר' חנינא, במקרה כזה היה צריך ללכת אחר הרוב!

ומשיבים: מדובר פה בדליכא [בשאין] עיר אחרת גדולה יותר. ומקשים: ומכל מקום, גם אם הולכים אחר הרוב, מדוע נלך אחר העיר הקרובה? וליזיל בתר רובא דעלמא [ונלך אחר רוב העולם] והרי הרוב נמצא במקומות אחרים! ומשיבים: מדובר בעיר שיושבת בין ההרים, שהיא מבודדת, ואין להניח שבא לכאן רוצח ממקום אחר.

ומביאים ראיה נוספת, תנן [שנינו במשנתנו]: ניפול הנמצא בתוך חמשים אמה — הרי הוא של בעל השובך; ומסתימת הדברים יש להבין שדין זה חל אף על גב דאיכא אחרינא דנפיש מיניה [אף על פי שיש שובך אחר שמרובה ממנו] במספר היונים, אלא שאינו בתוך חמשים אמה. ואם כך הרי שאין הולכים אחר הרוב אלא אחר הקרוב! ומשיבים: מדובר פה בדליכא [בשאין] שובך כזה באיזור.

ומקשים: אי הכי, אימא סיפא [אם כך, אמור את הסוף] של אותה הלכה: חוץ מחמשים אמה — הרי הוא של מוצאו; ואי דליכא [ואם שאין] שובך אחר באותו איזור, ודאי מההוא [מאותו] שובך נפל! ומשיבים: הכא במאי עסקינן [כאן במה אנו עוסקים] — בגוזל המדדה, שאינו עף עדיין, אלא רק מקפץ ממקום למקום. שאמר רב עוקבא בר חמא: כל המדדה — אין מדדה יותר מחמשים אמה. ולכן כל שהוא בתוך חמשים אמה לשובך — מן הסתם משם בא, ואם רחוק משם — ודאי הגיע ממקום אחר, או שנפל מעוברים ושבים.

בעי [שאל] ר' ירמיה: היתה רגלו אחת של הגוזל בתוך חמשים אמה מהשובך ורגלו אחת חוץ מחמשים אמה, מהו? ומעירים: ועל שאלה דא אפקוהו [זו הוציאוהו] את ר' ירמיה מבי מדרשא [מבית המדרש], ששאלה זו נראתה כפקפוק בדברי חכמים.

ומציעים עוד: תא שמע [בוא ושמע] ממה ששנינו במשנתנו: נמצא בין שני שובכות, קרוב לזה — שלו, וקרוב לזה — שלו; ואף על גב דחד מינייהו נפיש מחבריה [ואף על פי שאחד מהם מרובה מחבירו] בכל זאת אין הולכים אחר הרוב אלא אחר הקרוב! ומשיבים: הכא במאי עסקינן [כאן במה אנו עוסקים] — במקרה ששניהן שוין בכמות הגוזלים שבהם. ושואלים: ומדוע נלך אחר הקרוב מבין שניהם? וליזיל בתר רובא דעלמא [ונלך אחר רוב העולם] ומלבד שובכים אלה יש שובכים רבים, ומספר יונים גדול יותר! ודוחים: הכא במאי עסקינן [כאן במה אנו עוסקים] —