סקר
איך אתה לומד דף יומי?






 

פירוש שטיינזלץ

נשעייה באמתא מלבר [שיטוח אותו בטיט באמה בראש הכותל מבחוץ]. ושואלים: וניעבד מלגיו [ושיעשה זאת מבפנים]! ומשיבים: עביד חבריה מלבר [יעשה חבירו גם כן מבחוץ], בצד הפנימי שלו, ואמר [ויאמר]: דידי ודידיה [שלי ושלו] הוא. ואומרים: אי הכי [אם כך], השתא נמי דקפיל ליה חבריה, ואמר: דידי ודידיה [עכשיו גם כן, שטח מבחוץ, הרי יכול חבירו לקלף אותו, ויאמר: שלי ושלו] הוא! ומשיבים: קילופא מידע ידיע [קילוף נודע, ניכר הוא].

ושואלים: אם עשה את הגדר בהוצא (בענפי דקל), כיצד עושים חזית? אמר רב נחמן: סינופי יריכי מלבר [שם את ראשי הענפים כלפי חוץ]. ושואלים: וניעבד מלגיו [ושיעשה בפנים]! ומשיבים: עביד נמי חבריה מלבר [יעשה גם כן חבירו מבחוץ], שהוא הצד הפנימי שלו, ואמר [ויאמר]: דידי ודידיה [שלי ושלו] הוא. ושואלים: אי הכי [אם כך] אתה חושש, השתא נמי [עכשיו גם כן], לשיטתך שעושה זאת כלפי חוץ, גייז ושדי ליה [יגזוז ויזרוק אותו], ואמר [ויאמר]: דידי ודידיה [שלי ושלו] הוא! ומשיבים: משריק ליה טינא [טח אותו בטיט] את ראשי ענפי הדקל. ואומרים: השתא נמי אתי חבריה וקליף ליה [עכשיו גם כן יבוא חבירו ויקלוף אותו] את הטיט! ומשיבים: קילופא מידע ידיע [הקילוף נודע הוא].

ואילו אביי אמר: גדר של הוצא לית ליה תקנתא [אין לו תקנה] להוכיח מי הקים אותה אלא בשטרא [בשטר] שיכתוב חבירו שטר שהמקום והגדר הם של חבירו ולא שלו.

א שנינו: אבל אם עשו מדעת שניהם בונים את הכותל באמצע ועושים חזית מכאן ומכאן. אמר ליה [לו] רבא מפרזיקא לרב אשי: לא יעשו לא זה ולא זה! אמר ליה [לו]: לא צריכא [נצרכה] אלא במקום דקדים חד מנייהו ועבד דידיה [שקדם אחד מהם ועשה את החזית שלו], ואי [ואם] לא עביד חבריה [יעשה חבירו]אמר [יאמר]: דידיה [שלו] הוא.

שאלו רבא מפרזיקא: וכי התנא במשנה תקנתא [תקנה] כנגד הרמאי קא משמע לן [השמיע לנו]? אמר ליה [לו] רב אשי: וכי רישא לאו תקנתא [תחילתו של דין זה במשנה לא תקנה] לרמאי הוא? שהרי שנה שם שצריך לעשות חזית להיכר!

אמר ליה [לו]: בשלמא רישא תנא דינא [נניח כי בראש שנה את הדין] שבבקעה אם רוצה בונה משל עצמו ובתוך תחומו, ומשום דינא [הדין] תנא תקנתא [שנה גם את התקנה לרמאים], אלא סיפא [בסוף] דינא קתני דקתני תקנתא [וכי דין שנה שם ששונה גם תקנה]? אמר רבינא: הכא בהוצי עסקינן [כאן בגדר של ענפי דקל אנו עוסקים], לאפוקי [להוציא] מדברי אביי שאמר: הוצא לית ליה תקנתא [גדר של ענפי דקל אין לו תקנה] אלא בשטרא [בשטר], ועל כן קא משמע לן [השמיע לנו] שבחזית סגיא [מספיק].

ב משנה המקיף את חבירו משלש רוחותיו, שהיו לו חלקות אדמה משלושה צדדים סביב חלקתו של חבירו, וגדר את הראשונה ואת השניה ואת השלישיתאין מחייבין אותו, את בעל החצר הפנימית, להשתתף בבנין הגדר, אם אינו רוצה בכך. ר' יוסי אומר: אם עמד וגדר את הרוח הרביעיתמגלגלין עליו, על המוקף, את הכל שישתתף גם בהוצאות בניית הגדרות האחרות.

ג גמרא אמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כשיטת ר' יוסי, שאמר: אם עמד וגדר את הרביעיתמגלגלין עליו את הכל. ומעירים: לא שנא [שונה] הדין אם עמד ועשה זאת ניקף (המוקף), ולא שנא [שונה] אם עמד ועשה זאת המקיף.

איתמר [נאמר], שנחלקו בענין זה אמוראים, רב הונא אמר: כוונת ר' יוסי שמגלגלים עליו את הכללפי מה שגדר, כלומר, צריך הניקף להשתתף בתשלום לפי טיב הגדר שבנה חבירו. חייא בר רב אמר: הכללפי דמי גדר עשויה מקנים בזול ולא יותר. שהמוקף יכול לטעון שלא רצה בגדר חזקה מזו. ומנסים להביא ראיה ממה ששנינו במשנה.

תנן [שנינו במשנה]: המקיף את חבירו משלש רוחותיו, וגדר את הראשונה ואת השניה ואת השלישיתאין מחייבין אותו, ונדייק: הא [הרי] אם גדר גם את הרביעיתמחייבין אותו. אימא סיפא [אמור את סופה של המשנה], ר' יוסי אומר: אם עמד וגדר את הרביעיתמגלגלין עליו את הכל; ומעתה

בשלמא [נניח] לרב הונא שאמר שהכל לפי מה שגדר בה, היינו דאיכא [זהו ההבדל שיש] בין שיטת התנא קמא [הראשון] ושיטת ר' יוסי, שהתנא קמא סבר [הראשון סבור]: הכל לפי דמי קנים בזולאין [כן] משלם, ומה שגדר בפועל, שהיה יותר מזה — לא, ואילו ר' יוסי סבר [סבור]: משלם הכל לפי מה שגדר.

אלא לחייא בר רב שאמר: הכל לפי דמי קנים בזול, מאי איכא [מהו ההבדל] בין שיטת התנא קמא [הראשון] לשיטת ר' יוסי? אי [אם] לדעת התנא הראשון דמי קנים בזול לא קיהיב ליה [אינו נותן לו], מאי קיהיב ליה [מה הוא נותן לו]?

ומשיבים: אי בעית אימא [אם תרצה אמור]: אגר נטירא איכא בינייהו [שכר שמירה יש ביניהם], ובאופן זה נחלקו: התנא קמא סבר [הראשון סבור]: אגר נטירא [שכר שמירה]אין [כן], שכיון שחלקתו נשמרת על ידי הגדר שמסביב, יכול בונה הגדר לתבוע ממנו תשלום עבור שמירה זו, אבל עבור עצם בניית הגדר אפילו דמי קנים בזוללא, ואילו ר' יוסי סבר [סבור]: דמי קנים בזול.

ואי בעית אימא [ואם תרצה אמור]: ביחס לרוח ראשונה שניה ושלישית איכא בינייהו [יש ביניהם הבדל], שהתנא קמא סבר [הראשון סבור]: עבור הרוח הרביעית הוא דיהיב ליה [שנותן לו], אבל עבור הראשונה שניה ושלישיתלא יהיב ליה [אינו נותן לו], ואילו ר' יוסי סבר [סבור] שעבור הראשונה שנייה ושלישית נמי יהיב ליה [גם כן נותן לו].

איבעית אימא [אם תרצה אמור] ביחס למקיף וניקף איכא בינייהו [יש ביניהם הבדל], שהתנא קמא [הראשון] סובר: טעמא [הטעם, דווקא] במקרה שעמד ניקף הוא שמגלגלין עליו את הכל, שהרי במעשיו מוכיח שהוא רוצה במחיצה זו ביניהם, אבל אם עמד מקיף וגדר — אינו נותן לו אלא דמי רביעית.

ור' יוסי סבר [סבור]: לא שנא [שונה] ניקף ולא שנא [שונה] מקיף, אם עמד וגדר אחד מהם את הרוח הרביעית — מגלגלין עליו את הכל.

לישנא אחרינא [בלשון אחרת] אמרו כך: לענין מקיף וניקף איכא בינייהו [יש ביניהם הבדל], שהתנא קמא סבר [הראשון סבור]: אם גדר המקיף את הרביעית נמי יהיב ליה [גם כן נותן לו], ואילו ר' יוסי סבר [סבור]: דווקא אם עמד ניקף וגדר את הרביעית הוא דיהיב ליה [שנותן לו], ומדוע? — משום דגלי דעתיה דניחא ליה [שגילה דעתו בכך שנוח לו] בגדר, אבל אם גדר מקיףלא יהיב ליה מידי [אינו נותן לו דבר], שהרי הוא יכול להמשיך ולטעון שאינו מעונין בגדר.

Talmud - Bavli - The William Davidson digital edition of the Koren No=C3=A9 Talmud
with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0)
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר