סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

וְאֶלָּא הָא גָּמַר גְּזֵירָה שָׁוָה גְּזֵירָה שָׁוָה לָא גָּמַר אֶלָּא מֵהֵיכָא הֲוָה מִוַּיַּעְפִּילוּ הֲוָה
כַּיּוֹצֵא בַּדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר וַיִּחַר אַף ה' בָּם וַיֵּלַךְ מְלַמֵּד שֶׁאַף אַהֲרֹן נִצְטָרַע דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתִירָא עֲקִיבָא בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ אַתָּה עָתִיד לִיתֵּן אֶת הַדִּין אִם כִּדְבָרֶיךָ הַתּוֹרָה כִּסַּתּוּ וְאַתָּה מְגַלֶּה אוֹתוֹ וְאִם לָאו אַתָּה מוֹצִיא לַעַז עַל אוֹתוֹ צַדִּיק וְאֶלָּא הָכְתִיב בָּם הַהוּא בִּנְזִיפָה בְּעָלְמָא תַּנְיָא כְּמַאן דְּאָמַר אַף אַהֲרֹן נִצְטָרַע דִּכְתִיב וַיִּפֶן אַהֲרֹן אֶל מִרְיָם וְהִנֵּה מְצֹרָעַת תָּנָא שֶׁפָּנָה מִצָּרַעְתּוֹ אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ הַחוֹשֵׁד בִּכְשֵׁרִים לוֹקֶה בְּגוּפוֹ דִּכְתִיב וְהֵן לֹא יַאֲמִינוּ לִי וְגוֹ' וְגַלְיָא קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דִּמְהֵימְנִי יִשְׂרָאֵל אָמַר לוֹ הֵן מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים וְאַתָּה אֵין סוֹפְךָ לְהַאֲמִין הֵן מַאֲמִינִים דִּכְתִיב וַיַּאֲמֵן הָעָם בָּנַי מַאֲמִינִים וְהֶאֱמִין בַּייָ אַתָּה אֵין סוֹפְךָ לְהַאֲמִין שֶׁנֶּאֱמַר יַעַן לֹא הֶאֱמַנְתֶּם בִּי וְגוֹ' מִמַּאי דִּלְקָה דִּכְתִיב וַיֹּאמֶר ה' לוֹ עוֹד הָבֵא נָא יָדְךָ בְּחֵיקֶךָ וְגוֹ'
אָמַר רָבָא וְאִיתֵּימָא רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא מִדָּה טוֹבָה מְמַהֶרֶת לָבֹא מִמִּדַּת פּוּרְעָנוּת דְּאִילּוּ בְּמִדַּת פּוּרְעָנוּת כְּתִיב וַיּוֹצִיאָהּ וְהִנֵּה יָדוֹ מְצֹרַעַת כַּשָּׁלֶג וְאִילּוּ בְּמִדָּה טוֹבָה כְּתִיב וַיּוֹצִיאָהּ מֵחֵיקוֹ וְהִנֵּה שָׁבָה כִּבְשָׂרוֹ מֵחֵיקוֹ הוּא דְּשָׁבָה כִּבְשָׂרוֹ וַיִּבְלַע מַטֵּה אַהֲרֹן אֶת מַטֹּתָם אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר נֵס בְּתוֹךְ נֵס
מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד לִרְשׁוּת הַיָּחִיד כּוּ' בָּעֵי רַבָּה לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה פְּלִיגִי וּבְהָא פְּלִיגִי דְּמָר סָבַר אָמְרִינַן קְלוּטָה כְּמָה שֶׁהוּנְּחָה וּמָר סָבַר לָא אָמְרִינַן קְלוּטָה כְּמָה שֶׁהוּנְּחָה אֲבָל לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה דִּבְרֵי הַכֹּל פָּטוּר וְלָא יָלְפִינַן זוֹרֵק מִמּוֹשִׁיט אוֹ דִילְמָא לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה פְּלִיגִי וּבְהָא פְּלִיגִי דְּמָר סָבַר יָלְפִינַן זוֹרֵק מִמּוֹשִׁיט וּמָר סָבַר לָא יָלְפִינַן זוֹרֵק מִמּוֹשִׁיט אֲבָל לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה דִּבְרֵי הַכֹּל חַיָּיב מַאי טַעְמָא קְלוּטָה כְּמָה שֶׁהוּנְּחָה דָּמְיָא
אָמַר רַב יוֹסֵף הָא מִילְּתָא אִיבַּעְיָא לֵיהּ לְרַב חִסְדָּא וּפַשְׁטַהּ נִיהֲלֵיהּ רַב הַמְנוּנָא מֵהָא מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד לִרְשׁוּת הַיָּחִיד וְעוֹבֵר בִּרְשׁוּת הָרַבִּים עַצְמָהּ רַבִּי עֲקִיבָא מְחַיֵּיב וַחֲכָמִים פּוֹטְרִים מִדְּקָאָמַר בִּרְשׁוּת הָרַבִּים עַצְמָהּ פְּשִׁיטָא לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה פְּלִיגִי וּבְמַאי אִילֵימָא בְּמַעֲבִיר לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה הוּא דִּמְחַיֵּיב לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה לָא מְחַיֵּיב וְהָאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹצִיא מַשּׂוֹי לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה חַיָּיב שֶׁכֵּן מַשָּׂא בְּנֵי קְהָת אֶלָּא לָאו בְּזוֹרֵק וּלְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה הוּא דִּמְחַיֵּיב לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה לָא מְחַיֵּיב שְׁמַע מִינַּהּ בִּקְלוּטָה כְּמָה שֶׁהוּנְּחָה פְּלִיגִי שְׁמַע מִינַּהּ
וּפְלִיגָא דְּרַבִּי אֶלְעָזָר דְּאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר מְחַיֵּיב הָיָה רַבִּי עֲקִיבָא אֲפִילּוּ לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה וְהַאי דְּקָתָנֵי רְשׁוּת הָרַבִּים עַצְמָהּ לְהוֹדִיעֲךָ כֹּחָן דְּרַבָּנַן
וּפְלִיגָא דְּרַב חִלְקִיָּה בַּר טוֹבִי דַּאֲמַר רַב חִלְקִיָּה בַּר טוֹבִי תּוֹךְ שְׁלֹשָׁה דִּבְרֵי הַכֹּל חַיָּיב לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה דִּבְרֵי הַכֹּל פָּטוּר מִשְּׁלֹשָׁה וְעַד עֲשָׂרָה בָּאנוּ לְמַחְלוֹקֶת רַבִּי עֲקִיבָא וְרַבָּנַן תַּנְיָא נָמֵי הָכִי בְּתוֹךְ שְׁלֹשָׁה דִּבְרֵי הַכֹּל חַיָּיב לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה אֵינוֹ אֶלָּא מִשּׁוּם שְׁבוּת וְאִם הָיוּ רְשׁוּיוֹת שֶׁלּוֹ מוּתָּר מִשְּׁלֹשָׁה וְעַד עֲשָׂרָה רַבִּי עֲקִיבָא מְחַיֵּיב וַחֲכָמִים פּוֹטְרִין
אָמַר מָר אִם הָיוּ רְשׁוּיוֹת שֶׁלּוֹ מוּתָּר לֵימָא תִּהְוֵי תְּיוּבְתֵּיהּ דְּרַב דְּאִיתְּמַר שְׁנֵי בָתִּים בִּשְׁנֵי צִדֵּי רְשׁוּת הָרַבִּים רַבָּה בַּר רַב הוּנָא אָמַר רַב אָסוּר לִזְרוֹק מִזֶּה לָזֶה וּשְׁמוּאֵל אָמַר מוּתָּר לִזְרוֹק מִזֶּה לָזֶה וְלָאו מִי אוֹקֵימְנָא לְהַהִיא כְּגוֹן דְּמִידְּלֵי חַד וּמִתַּתֵּי חַד דְּזִימְנִין נָפֵל וְאָתֵי לְאֵתוּיֵי
אֲמַר לֵיהּ רַב חִסְדָּא לְרַב הַמְנוּנָא וְאָמְרִי לַהּ רַב הַמְנוּנָא לְרַב חִסְדָּא מְנַָא הָא מִילְּתָא דַאֲמוּר רַבָּנַן כׇּל פָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה כְּלָבוּד דָּמֵי אֲמַר לֵיהּ לְפִי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָהּ לִרְשׁוּת הָרַבִּים שֶׁתִּילָּקֵט בְּמַלְקֵט וּבְרָהִיטָנֵי אִי הָכִי שְׁלֹשָׁה נָמֵי וְתוּ הָא דִּתְנַן הַמְשַׁלְשֵׁל דְּפָנוֹת מִלְּמַעְלָה לְמַטָּה אִם הֵן גְּבוֹהִין מִן הָאָרֶץ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים פְּסוּלָה הָא פָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה כְּשֵׁרָה הָתָם הַיְינוּ טַעְמָא מִשּׁוּם דְּהָוְיָא לַהּ מְחִיצָה שֶׁהַגְּדָיִים בּוֹקְעִין בָּהּ תִּינַח לְמַטָּה לְמַעְלָה מַאי אִיכָּא לְמֵימַר אֶלָּא כׇּל פָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה כְּלָבוּד דָּמֵי הִלְכְתָא גְּמִירִי לַהּ
תָּנוּ רַבָּנַן מֵרְשׁוּת הָרַבִּים לִרְשׁוּת הָרַבִּים וּרְשׁוּת הַיָּחִיד בָּאֶמְצַע רַבִּי מְחַיֵּיב וַחֲכָמִים פּוֹטְרִין רַב וּשְׁמוּאֵל דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ לֹא חִיֵּיב רַבִּי אֶלָּא בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד מְקוֹרֶה דְּאָמְרִינַן בֵּיתָא כְּמַאן דְּמַלְיָא דָּמֵי אֲבָל שֶׁאֵינוֹ מְקוֹרֶה לָא אָמַר רַב חָנָא אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל מְחַיֵּיב הָיָה רַבִּי שְׁתַּיִם אַחַת מִשּׁוּם הוֹצָאָה וְאַחַת מִשּׁוּם הַכְנָסָה יָתֵיב רַב חָנָא וְקָא קַשְׁיָא לֵיהּ

רש"י

ואלא הא גמיר גזירה שוה. וא''כ לא כסתו התורה דהוה ליה כמפורש ומשני רבי יהודה בן בתירא לא גמרה ואין אדם דן ג''ש מעצמו: ואלא. לרבי יהודה: מהיכן הוה. באיזו חטא מת דכתיב כי בחטאו מת: מויעפילו. ויעפילו לעלות וגו' שלא הרשיע כ''כ כחילול שבת: שפנה מצרעתו. קדם ונתרפא: והנה ידו מצורעת. היינו לוקה בגופו: ויוציאה והנה ידו. אחר היציאה מצורעת כשלג ובמדה טובה כתיב מחיקו והנה שבה: נס בתוך נס. לאחר שחזר ונעשה מטה בלען ולא כשהוא תנין דלא כתיב ויבלע תנין אהרן: ולא ילפינן זורק ממושיט. שהיה בעבודת הלוים למעלה מעשרה מרשות היחיד לרשות היחיד ורשות הרבים באמצע וסיפא דקתני הזורק פטור והמושיט חייב דברי הכל היא: או דילמא למעלה מי' פליגי. ומשום הכי פליגי ופטרי רבנן דאין כאן אויר רה''ר וזורק ממושיט לא ילפינן ורבי עקיבא יליף וסיפא רבנן קאמרי לה: ועובר גרסינן מרה''י לרה''י ועובר ברשות הרבים עצמה. ולא גרסינן ברישא הזורק: והא אמר ר' אלעזר. בהמצניע ויליף ממשא בני קהת דארון: אלא לאו בזורק. מיירי מתניתא כי מתניתין וקתני בברייתא עצמה ובהא הוא דמחייב ר' עקיבא משום דנקלטה באוירו של רה''ר: למעלה מעשרה. דיליף זורק ממושיט: ופליגא דרב חלקיה. הא דר' אלעזר: תוך שלשה דברי הכל חייב. ואע''ג דלא נח מודו דכמונח דמי: פטור. דלא ילפינן זורק ממושיט: באנו למחלוקת. ובקלוטה כמה שהונחה: משום שבות. שזרק מרשותו לרשות חבירו ולאו משום הפסק רה''ר דהוא הדין נמי אם היתה אצלו עד שיערבו: ואם היו. שתיהן הרשויות שלו מותר לכתחילה: אסור לזרוק מזה לזה. ואפילו הן שלו דאי משלו לשל חבירו לא הוה שרי שמואל: לאו מי אוקימנא. בעירובין: דמדלי חד ומתתי חד. דמתוך כך צריך לאמן ידו מגבוה לנמוך או מנמוך לגבוה טריד בה ודילמא לא זריק על הגג ונופל לרה''ר ואתי לאתויי ולהכי נקט ואתי לאתויי דאילו משום נפילת רה''ר ליכא חיוב חטאת דמתעסק הוא אצל הוצאה דלא נתכוון לזרוק לרה''ר: כלבוד דמי. דרשות שאינו גבוה ג' בטל אצל רה''ר: אמר ליה. סברא היא: לפי שאי אפשר. להחליק רה''ר מגבשושית כאילו נלקטו במלקט ורהיטני פלי''ינה בלע''ז והן בשני גווני כלים של עץ וברזל חד נעוץ בתוכו ובהן משוה פני רוחב הקרש ומחליקה הלכך גבשושיות נמי רה''ר: אמר ליה. אי מסברא אפילו ג' נמי: המשלשל. מתחיל לארוג דופני הסוכה בערב כלפי מעלה ומשלשל ובא כלפי מטה: משלשל. מוריד: אם גבוהות מן הארץ ג' טפחים פסולה הא פחות מג' כשרה. דאמרינן לבוד כמי שנכפף עליהן ונשלמו עד למטה הכא לאו טעמא דתילקט הוא נראה לי דהכי גרסינן מאי איכא למימר: התם משום דהויא לה מחיצה שהגדיים בוקעין בה. ובפחות משלשה ליכא בקיעת גדיים: תינח למטה למעלה מאי איכא למימר. למעלה היכא דאמרינן לבוד למעלה בכמה דוכתין כגון מקיפין ג' חבלים דעירובין (דף טז:) וכגון שהרחיק את הסיכוך מן הדפנות ג' טפחים פסולה (סוכה דף יז.): כמאן דמלי. מתוך שהוא חושך ומלא הבלא: אבל שאינו מקורה. כגון חצר: וקא קשיא ליה. בהא דאגמריה רביה:

תוספות

גזירה שוה לא גמיר. ואם תאמר וליגמר מר' עקיבא שהוא קבלה מרבו ואור''ת שהיה להם בקבלה מנין ג''ש שבכל התורה וזו היתה יתירה על החשבון לפיכך לא קיבלה:

הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר