סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

מִשּׁוּם הָכִי חָזְרוּ
אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ מוֹכֵר נָמֵי כְּלוֹקֵחַ דָּמֵי מַאי נָפְקָא לְהוּ מִינַּהּ כִּי הֵיכִי דְּעָבְדִי לַיהּ רַבָּנַן תַּקַּנְתָּא לְלוֹקֵחַ הָכִי נָמֵי עָבְדִי לַיהּ רַבָּנַן תַּקַּנְתָּא לְמוֹכֵר
תַּגָּרֵי לוֹד לָא שְׁכִיחַ דְּטָעוּ
אוּשְׁפִּיזְכָנֵיהּ דְּרָמֵי בַּר חָמָא זַבֵּין חֲמָרָא וּטְעָה אַשְׁכְּחֵיהּ דַּהֲוָה עֲצִיב אֲמַר לֵיהּ אַמַּאי עֲצִיבַתְּ אֲמַר לֵיהּ זַבֵּינִי חֲמָרָא וּטְעַאי אֲמַר לֵיהּ זִיל הֲדַר בָּךְ אָמַר לֵיהּ הָא שְׁהַאי לִי יוֹתֵר מִכְּדֵי שֶׁאַרְאֶה לַתַּגָּר אוֹ לִקְרוֹבִי שַׁדְּרֵיהּ לְקַמֵּיהּ דְּרַב נַחְמָן אֲמַר לֵיהּ לֹא שָׁנוּ אֶלָּא לוֹקֵחַ אֲבָל מוֹכֵר לְעוֹלָם חוֹזֵר
מַאי טַעְמָא לוֹקֵחַ מִקָּחוֹ בְּיָדוֹ כֹּל הֵיכָא דְּאָזֵיל מַחְוִי לֵיהּ וְאָמְרִי לֵיהּ אִי טְעָה אִי לָא טְעָה מוֹכֵר דְּלָא נָקֵט מִקָּחֵיהּ בִּידֵיהּ עַד דְּמִיתְרְמֵי לֵיהּ זְבִינְתָּא כִּזְבִינְתֵּיהּ וְיָדַע אִי טְעָה וְאִי לָא טְעָה
הָהוּא גַּבְרָא דַּהֲוָה נָקֵט וַרְשְׁכֵי לְזַבּוֹנֵי קָרֵי שִׁיתָּא וְשָׁוְיָא חַמְשָׁא וְאִי הֲווֹ יָהֲבִי לֵיהּ חַמְשָׁא וּפַלְגָא הֲוָה שָׁקֵיל אֲתָא הָהוּא גַּבְרָא וְאָמַר אִי יָהֵיבְנָא לֵיהּ חַמְשָׁא וּפַלְגָא הָוְיָא מְחִילָה אֶתֵּן לֵיהּ שִׁיתָּא וְאֶתְבְּעֵיהּ לְדִינָא אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרָבָא אֲמַר לֵיהּ לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בְּלוֹקֵחַ מִן הַתַּגָּר אֲבָל בְּלוֹקֵחַ מִבַּעַל הַבַּיִת אֵין לוֹ עָלָיו אוֹנָאָה
הָהוּא גַּבְרָא דַּהֲוָה נָקֵיט כִּיפֵּי לְזַבּוֹנֵי קָרֵי שִׁתִּין וְשָׁוֵי חַמְשִׁין וְאִי הֲווֹ יָהֲבִי לֵיהּ חַמְשִׁין וְחַמְשָׁא הֲוָה שָׁקֵיל אֲתָא הָהוּא גַּבְרָא וְאָמַר אִי יָהֵיבְנָא לֵיהּ חַמְשִׁין וְחַמְשָׁא הָוְיָא מְחִילָה אֶתֵּן לֵיהּ שִׁיתִּין וְאֶתְבְּעֵיהּ לְדִינָא אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב חִסְדָּא אֲמַר לֵיהּ לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בְּלוֹקֵחַ מִן הַתַּגָּר אֲבָל בְּלוֹקֵחַ מִן בַּעַל הַבַּיִת אֵין לוֹ עָלָיו אוֹנָאָה
אֲמַר לֵיהּ רַב דִּימִי יִשַׁר וְכֵן אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר יִשַׁר וְהָא אֲנַן תְּנַן כְּשֵׁם שֶׁאוֹנָאָה לְהֶדְיוֹט כָּךְ אוֹנָאָה לַתַּגָּר מַאן הֶדְיוֹט לָאו בַּעַל הַבַּיִת אָמַר רַב חִסְדָּא בְּצַדְרְיָיתָא אֲבָל מָאנֵי תַשְׁמִישְׁתֵּיהּ דְּיַקִּירִי עֲלֵיהּ לָא מְזַבֵּין לְהוּ אִי לָאו בִּדְמֵי יַתִּירֵי
מַתְנִי' אֶחָד הַלּוֹקֵחַ וְאֶחָד הַמּוֹכֵר יֵשׁ לָהֶן אוֹנָאָה כְּשֵׁם שֶׁאוֹנָאָה לַהֶדְיוֹט כָּךְ אוֹנָאָה לַתַּגָּר רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אֵין אוֹנָאָה לַתַּגָּר מִי שֶׁהוּטַּל עָלָיו יָדוֹ עַל הָעֶלְיוֹנָה רָצָה אוֹמֵר לוֹ תֵּן לִי מְעוֹתַי אוֹ תֵּן לִי מַה שֶּׁאֹנֵיתַנִי
גְּמָ' מְנָהָנֵי מִילֵּי דְּתָנוּ רַבָּנַן וְכִי תִמְכְּרוּ מִמְכָּר לַעֲמִיתֶךָ אַל תּוֹנוּ אֵין לִי אֶלָּא שֶׁנִּתְאַנָּה לוֹקֵחַ נִתְאַנָּה מוֹכֵר מִנַּיִן תַּלְמוּד לוֹמַר אוֹ קָנֹה אַל תּוֹנוּ
וְאִיצְטְרִיךְ לְמִכְתַּב לוֹקֵחַ וְאִיצְטְרִיךְ לְמִכְתַּב מוֹכֵר דְּאִי כְּתַב רַחֲמָנָא מוֹכֵר מִשּׁוּם דְּקִים לֵיהּ בִּזְבִינְתֵּיהּ אֲבָל לוֹקֵחַ דְּלָא קִים לֵיהּ בִּזְבִינְתֵּיהּ אֵימָא לָא אַזְהֲרֵיהּ רַחֲמָנָא בְּלֹא תּוֹנוּ
וְאִי כְּתַב רַחֲמָנָא לוֹקֵחַ מִשּׁוּם דְּקָא קָנֵי דְּאָמְרִי אִינָשֵׁי זְבַנְתְּ קְנֵית אֲבָל מוֹכֵר דְּאֹבוֹדֵי קָא מוֹבֵיד דְּאָמְרִי אִינָשֵׁי זַבֵּין אוֹבֵיד אֵימָא לָא אַזְהֲרֵיהּ רַחֲמָנָא בְּלֹא תּוֹנוּ צְרִיכָא
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אֵין אוֹנָאָה לַתַּגָּר מִשּׁוּם שֶׁהוּא תַּגָּר אֵין לוֹ אוֹנָאָה
אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַב בְּתַגָּר סַפְסָר שָׁנוּ מַאי טַעְמָא מִידָּע יָדַע זְבִינְתֵּיהּ כַּמָּה שָׁוְיָא וְאַחוֹלֵי אַחֵיל גַּבֵּיהּ וְהַאי דְּזַבְּנַהּ הָכִי מִשּׁוּם דְּאִתְרַמְיָא לֵיהּ זְבִינְתָּא אַחֲרִיתִי
וְהַשְׁתָּא מִיהָא קָא הָדַר בֵּיהּ רַב אָשֵׁי אָמַר מַאי אֵין לַתַּגָּר אוֹנָאָה אֵינוֹ בְּתוֹרַת אוֹנָאָה שֶׁאֲפִילּוּ פָּחוֹת מִכְּדֵי אוֹנָאָה חוֹזֵר תַּנְיָא כְּווֹתֵיהּ דְּרַב נַחְמָן רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר תַּגָּר אֵין לוֹ אוֹנָאָה מִפְּנֵי שֶׁהוּא בָּקִי
מִי שֶׁהוּטַּל עָלָיו יָדוֹ עַל הָעֶלְיוֹנָה וְכוּ' מַנִּי מַתְנִיתִין לָא רַבִּי נָתָן וְלָא רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא
אִי רַבִּי נָתָן מַתְנִיתִין קָתָנֵי רָצָה וּבָרַיְיתָא לָא קָתָנֵי רָצָה אִי רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא מַתְנִיתִין קָתָנֵי לוֹקֵחַ בָּרַיְיתָא קָתָנֵי מוֹכֵר
(סִימָן זָב רָשׁ)
אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹנָאָה זוֹ אֵינִי יוֹדֵעַ מִי שְׁנָאָהּ רַבָּה אָמַר לְעוֹלָם רַבִּי נָתָן הִיא וּתְנִי נָמֵי בְּבָרַיְיתָא רָצָה רָבָא אָמַר לְעוֹלָם רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא הִיא וּמַאי דְּשַׁיַּיר בְּמַתְנִיתִין קָא מְפָרֵישׁ בְּבָרַיְיתָא אָמַר רַב אָשֵׁי דַּיְקָא נָמֵי דְּקָתָנֵי אֶחָד הַלּוֹקֵחַ וְאֶחָד הַמּוֹכֵר וּמְפָרֵשׁ לֵיהּ לְלוֹקֵחַ שְׁמַע מִינַּהּ שַׁיּוֹרֵיה שַׁיְּירֵיהּ לְמוֹכֵר שְׁמַע מִינַּהּ
אִיתְּמַר הָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ עַל מְנָת שֶׁאֵין לְךָ עָלַי אוֹנָאָה רַב אָמַר יֵשׁ לוֹ עָלָיו אוֹנָאָה וּשְׁמוּאֵל אָמַר אֵין לוֹ עָלָיו אוֹנָאָה לֵימָא רַב דְּאָמַר כְּרַבִּי מֵאִיר וּשְׁמוּאֵל דְּאָמַר כְּרַבִּי יְהוּדָה
דְּתַנְיָא הָאוֹמֵר לְאִשָּׁה הֲרֵי אַתְּ מְקוּדֶּשֶׁת לִי עַל מְנָת שֶׁאֵין לְךָ עָלַי שְׁאֵר כְּסוּת וְעוֹנָה הֲרֵי זוֹ מְקוּדֶּשֶׁת וּתְנָאוֹ בָּטֵל דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר בְּדָבָר שֶׁבְּמָמוֹן תְּנָאוֹ קַיָּים
אָמַר לְךָ רַב אֲנָא דַּאֲמַרִי אֲפִילּוּ לְרַבִּי יְהוּדָה עַד כָּאן לָא קָאָמַר רַבִּי יְהוּדָה הָתָם אֶלָּא דְּיָדְעָה וְקָא מָחֲלָה

רש"י

משום הכי חזרו. שהם היו מוכרין ואינן נהנין בהרחבת זמן החזרה דר' טרפון שהרי אפי' לרבנן לעולם חוזרים: אמאי חזרו. לדידהו נמי מהני הרחבת זמן החזרה דאי טעו אינהו נהדרו בהו: ורשכי. קשורי משי שקורין בינדיל''ש: קרי שיתא. שואל בדמיהם ששה זוזים: מבעל הבית. תכשיטין וכלי תשמיש שלו חביבין עליו ואינו מוכרן אלא ביוקר והוה ליה כמפרש יודע אני שיש בו אונאה דאמרינן לקמן אין לו עליו אונאה כך מצאתי בשאילתות דרב אחאי (פ' בהר סי' קיג): כיפי. נזמים: הוי מחילה. לאלתר דהוה ליה פחות משתות: ואתבעיה בדינא. בכדי שיראה לתגר: בצדרייתא. בגדי קנבוס העומדים לימכר: מתני' ר' יהודה אומר אין אונאה לתגר. לקמיה מפרש לה: מי שהוטל עליו. מי שנתאנה: תן לי מעותי. אם נתאנה לוקח: גמ' דאי כתב רחמנא מוכר. שהוא מוזהר בבל תונו: דקים ליה בזבינתיה. כמה נתן בה ובמזיד הוא עושה: זבנת קנית. אם לקחת חפץ המתקיים שכר הוא אצלך שלא הוצאת המעות ביציאה והרי הוא מתקיים לך: זבין אוביד. מכרת חפץ שלך הרי אתה נפסד שיכלו המעות ביציאה: ספסר. קונה ומוכר מיד תמיד: מידע ידע זבינתיה כמה שויא. הרי לא שהה בין קנייתה למכירתה: שאפי' פחות מכדי אונאה חוזר. אם נתאנה דחייו תלויין בכך ותקנו לו שיחזור: תניא כוותיה דרב נחמן. דאפי' בכדי אונאה אינו חוזר בו ואין מחזירין לו אונאה מדתלי טעמא מפני שהוא בקי כגון ספסר: קתני רצה. דידו על העליונה: ברייתא. בדרבי נתן: לא קתני רצה. אלא על כרחו קנה ומחזיר לו אונאה: מתני' קתני לוקח. היכא דנתאנה לוקח קתני דידו על העליונה כדקתני תן לי מעותי: ברייתא. בר' יהודה הנשיא: קתני מוכר. דהיכא דנתאנה מוכר הוא דידו על העליונה אבל אם נתאנה לוקח לא: אונאה זו. משנתינו זו: ותני נמי בברייתא. בר' נתן רצה ובלוקח ומוכר הוא דפליגי: דיקא נמי. דמתניתין במוכר נמי ס''ל הכי ומפרש ללוקח ולא פירש למוכר: לימא רב דאמר כר' מאיר. דאמר מתנה על מה שכתוב בתורה תנאו בטל אפילו בדבר שבממון: ר' יהודה אומר בדבר שבממון. כגון שאר וכסות ניתן למחילה והרי מחלה אבל עונה שהיא צער הגוף לא ניתן למחילה:

תוספות

והתנן כשם שאונאה להדיוט כך אונאה לתגר. פירוש לאפוקי מר' יהודה דאמר תגר אין לו אונאה כשמכר בזול לפי שהוא בקי ואחולי אחיל ליה והאי דזבני' הכי משום דאתרמי ליה זבינתא אחריתי כדאמרי' בסמוך והשתא פריך שפיר דע''כ מיירי בהדיוט מוכר מדתלי תגר בהדיוט דטעמא דידע ומחיל לא שייך אלא במוכר וא''ת ומנ''ל דמיירי בהדיוט שמוכר ביוקר ונתאנה לוקח דילמא מיירי בהדיוט שמכר בזול ונתאנה דהשתא הוי דומיא דתגר וי''ל דאונאה משמע בכל ענין בין שהוא מאנה בין שהוא מתאנה:

הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר