סקר
מסכת בבא קמא:





 

פירוש שטיינזלץ

אלא פשיטא [פשוט, מובן מאליו] שצריך לפרש כשעת הוצאה מבית בעלים, כלומר, בשעת הגזילה. אם כן, לימא [האם לומר] כי רבה אמר כדעת בית שמאי ולא כדעת בית הלל?! ודוחים: אמר [יכול היה לומר] לך רבה: ביתרכולי עלמא לא פליגי [הכל אינם חולקים], כי פליגי [כאשר נחלקו] הרי זה בחסר.

וזו היא המחלוקת: בית שמאי סברי [סבורים] ששליחות יד אינה צריכה חסרון וגם אם לא חסר דבר מן הפקדון, די בעצם העובדה שלקח את הדבר לעצמו שייחשב מאותה שעה כגוזלו, וממילא, כי [כאשר] חסר מערך הדבר שהשתמש בו — ברשותא דידיה [ברשותו שלו] חסר וחייב לשלם. ובית הלל סברי [סבורים] שאינו צריך לשלם, לפי שאין דומה שליחות יד לגזילה, שלא קנסוהו בשליחות יד, שהרי בהיתר הגיעה לידו, ולדעתם שליחות יד צריכה חסרון ועל מה שלא לקח ממנה בפועל לא התחייב, וממילא כי [כאשר] חסרברשותא דמריה [ברשות בעליה] חסר ערך החבית, ומעריכים לפי שעת הגזילה.

ומקשים: אלא הא [הלכה זו] שאמר רבא ששליחות יד אינה צריכה חסרון, לימא [האם לומר] כי רבא אמר כדעת בית שמאי?! אלא, הכא במאי עסקינן [כאן במה אנו עוסקים]כגון שטלטלה לא בשליחות יד לקחת מתוכן החבית ולשתות ממנה, אלא להשתמש בה כבסולם להביא עליה גוזלות. ובשואל שלא מדעת קא מיפלגי [חלוקים הם];

בית שמאי סברי [סבורים]: שואל שלא מדעתגזלן הוי [הוא], ולכן משטלטל את החבית נחשב כגוזלה וממילא כי חסר [כאשר חסרה החבית]ברשותא דידיה חסר [ברשות שלו, של הגוזל, חסרה]. ובית הלל סברי [סבורים]: שואל שלא מדעתשואל הוי. וממילא, כי [כאשר] חסר מתוכנה — ברשותא דמרה [ברשות בעליה] חסר.

ותוהים על כך: אם כן הא [הלכה זו] שאמר רבא: אלא שואל שלא מדעתלרבנן דעת חכמים] גזלן הוי [הוא], אם כן לימא [האם נאמר] שרבא הוא שאמר את דבריו כדעת בית שמאי? אלא יש לדחות כל מה שהסברנו עד כה, ולומר שחסר ויתר אינו שינוי במחירי השוק, אלא במה שחסרה הבהמה כאשר גזזו אותה, או מה שהותירה בוולדות וכדומה, והכא [כאן] בשבח של גזילה כעין זה קמיפלגי [חלוקים הם] למי מגיע שבח זה. בית שמאי סברי [סבורים]: שבח גזילה של נגזל הוי [הוא], ובית הלל סברי [סבורים] שבח גזילה של גזלן הוי [הוא],

ובפלוגתא דהני תנאי [ובמחלוקת של תנאים אלה] נחלקו, דתניא כן שנינו בברייתא]: הגוזל את הרחל (כבשה), גזזה או ילדהמשלם אותה ואת גיזתיה ואת ולדותיה, אלו דברי ר' מאיר. ר' יהודה אומר: גזילה חוזרת בעיניה, כפי שהיא.

ומעירים: דיקא נמי [מדוייק גם כן] שזהו פירוש משנתנו, שבית שמאי אומרים ילקה בחסר וביתר ולא אמרו שילקה ביוקר וזול, ובית הלל אומרים: כשעת הוצאה. אם כן, שמע מינה [למד מכאן] שכן הוא הענין, ובזה נחלקו.

א שנינו במשנה כי ר' עקיבא אומר שישלם כשעת התביעה. אמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כשיטת ר' עקיבא. ואולם מודה ר' עקיבא במקום שיש עדים שראו בשליחות יד, שמחשבים לפי אותו זמן. מאי טעמא [מה טעם] הדבר] — שאמר קרא [הכתוב] "לאשר הוא לו יתננו ביום אשמתו" (ויקרא ה, כד), וכיון דאיכא [שיש] עדים לגזילה, אם כן מההוא שעתא [מאותה שעה] של הגזילה — הוא דאיחייב ליה [שהתחייב לו] באשמה.

אמר ליה [לו] ר' אושעיא לרב יהודה: רבי, אתה אומר כן? הכי [כך] אמר ר' אסי אמר ר' יוחנן: חלוק היה ר' עקיבא אפילו במקום שיש עדים, ומאי טעמא [ומה טעם] — שאמר קרא [הכתוב] "לאשר הוא לו יתננו ביום אשמתו" (שם), ובי דינא הוא דקא מחייבי ליה [ובית הדין הם שמחייבים אותו] באשמה ולא העדים.

אמר ליה [לו] ר' זירא לר' אבא בר פפא: כי אזלת להתם [כאשר הולך אתה לשם, לארץ ישראל] אקיף אסולמא דצור, ועול לגביה [הקף בדרכך ולך דרך סולמה של צור, והכנס אצל] ר' יעקב בר אידי ובעי מיניה אי שמיעא ליה [ושאל אותו אם שמע] מר' יוחנן אם הלכה כשיטת ר' עקיבא או אין הלכה כשיטת ר' עקיבא? הלך לשם ושאל, אמר ליה [לו]: הכי [כך] אמר ר' יוחנן: הלכה כשיטת ר' עקיבא לעולם.

ושואלים: מאי [מה פירוש] לעולם? אמר רב אשי: שלא תאמר הני מילי [דברים אלה] שאמר ר' עקיבא הם דווקא היכא דליכא [במקום שאין] עדים, אבל היכא דאיכא [במקום שיש] עדים לא.

ואי נמי דאהדרה לדוכתה ואיתברא [או גם כן כשהחזיר את החבית למקומה ונשברה] לאפוקי [להוציא] מדברי ר' ישמעאל שאמר שאם גנב אדם מחבירו והחזיר לא בעינן [אין אנו צריכים] דעת בעלים להודיעם שהחזיר, על כן קא משמע לן [השמיע לנו] דבעינן [שצריכים אנו] דעת בעלים לדעת ר' עקיבא. ורבא אמר: לא כר' יוחנן, אלא הלכה כבית הלל.

ב משנה החושב (כלומר, אמר בקול שרצונו) לשלוח יד בפקדון, ונודע הדבר לעדים, בית שמאי אומרים: חייב מאז על כל מה שקורה לפקדון, ובית הלל אומרים: אינו חייב עד שישלח בו יד בפועל, שנאמר: "אם לא שלח ידו במלאכת רעהו" (שמות כב, ז). הטה את החבית של הפקדון ונטל הימנה (ממנה) רביעית של יין לעצמו ונשברה החבית — אינו משלם אלא דמי רביעית, כי לא גזל אלא רביעית אחת. אם הגביהה ונטל הימנה רביעית ונשברה כיון שקנה אותה בהגבהה — משלם דמי כולה.

Talmud - Bavli - The William Davidson digital edition of the Koren No=C3=A9 Talmud
with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0)
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר