סקר
איך אתה מסתדר עם פירוש הרשב"ם לב"ב?





 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

דְּמִדַּרְסָא בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד נוֹטֵל וּמַכְרִיז דְּלָא מִדַּרְסָא וְהָאֲלוּמּוֹת בֵּין בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וּבֵין בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד נוֹטֵל וּמַכְרִיז כֵּיוָן דִּגְבִיהָן לָא מִדַּרְסָא
וְרָבָא מְתָרֵץ לְטַעְמֵיהּ בְּמָקוֹם כְּרִיכוֹת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ דְּמִינַּשְׁתְּפָא בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד חַיָּיב לְהַכְרִיז דְּלָא מִינַּשְׁתְּפָא וְהָאֲלוּמּוֹת בֵּין בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וּבֵין בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד נוֹטֵל וּמַכְרִיז כֵּיוָן דְּיַקִּירֵי לָא מִינַּשְׁתְּפָא
תָּא שְׁמַע כִּכָּרוֹת שֶׁל נַחְתּוֹם הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ הָא שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת חַיָּיב לְהַכְרִיז שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת מַאי טַעְמָא כֵּיוָן דְּאִית בְּהוּ סִימָן דְּמִידָּע יְדִיעַ רִפְתָּא דְאִינִישׁ אִינִישׁ הוּא וְלָא שְׁנָא רְשׁוּת הָרַבִּים וְלָא שְׁנָא רְשׁוּת הַיָּחִיד נוֹטֵל וּמַכְרִיז אַלְמָא סִימָן הֶעָשׂוּי לִידָּרֵס הָוֵי סִימָן תְּיוּבְתָּא דְּרַבָּה
אָמַר לָךְ רַבָּה הָתָם הַיְינוּ טַעְמָא מִשּׁוּם דְּאֵין מַעֲבִירִין עַל הָאוֹכָלִין וְהָא אִיכָּא גּוֹיִם גּוֹיִם חָיְישִׁי לִכְשָׁפִים וְהָאִיכָּא בְּהֵמָה וּכְלָבִים בְּאַתְרָא דְּלָא שְׁכִיחִי בְּהֵמָה וּכְלָבִים
לֵימָא כְּתַנָּאֵי רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר כׇּל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שִׁינּוּי חַיָּיב לְהַכְרִיז כֵּיצַד מָצָא עִיגּוּל וּבְתוֹכוֹ חֶרֶס כִּכָּר וּבְתוֹכוֹ מָעוֹת מִכְּלָל דְּתַנָּא קַמָּא סָבַר הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ
סַבְרוּהָ דְּכוּלֵּי עָלְמָא סִימָן הַבָּא מֵאֵילָיו הָוֵי סִימָן וּמַעֲבִירִין עַל הָאוֹכָלִין מַאי לָאו בְּסִימָן הֶעָשׂוּי לִידָּרֵס קָא מִיפַּלְגִי מָר סָבַר לָא הָוֵי סִימָן וּמָר סָבַר הָוֵי סִימָן
אָמַר רַב זְבִיד מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא אִי סָלְקָא דַעְתָּךְ דְּקָא סָבַר תַּנָּא קַמָּא סִימָן הֶעָשׂוּי לִידָּרֵס לָא הָוֵי סִימָן וּמַעֲבִירִין עַל הָאוֹכָלִין כִּכָּרוֹת שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים אַמַּאי מַכְרִיז
אֶלָּא אָמַר רַב זְבִיד מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא דְּכוּלֵּי עָלְמָא סָבְרִי סִימָן הֶעָשׂוּי לִידָּרֵס הָוֵי סִימָן וּמַעֲבִירִין עַל הָאוֹכָלִין וְהָכָא בְּסִימָן הַבָּא מֵאֵילָיו קָא מִיפַּלְגִי דְּתַנָּא קַמָּא סָבַר סִימָן הַבָּא מֵאֵילָיו לָא הָוֵי סִימָן וְרַבִּי יְהוּדָה סָבַר הָוֵי סִימָן
וְרַבָּה אָמַר לָךְ דְּכוּלֵּי עָלְמָא סִימָן הֶעָשׂוּי לִידָּרֵס לָא הָוֵי סִימָן וְאֵין מַעֲבִירִין עַל הָאוֹכָלִין וְהָכָא בְּסִימָן הַבָּא מֵאֵילָיו קָמִיפַּלְגִי תַּנָּא קַמָּא סָבַר לָא הָוֵי סִימָן וְרַבִּי יְהוּדָה סָבַר הָוֵי סִימָן
אִיכָּא דְּאָמְרִי סַבְרוּהָ דְּכוּלֵּי עָלְמָא סִימָן הַבָּא מֵאֵילָיו הָוֵי סִימָן וְסִימָן הֶעָשׂוּי לִידָּרֵס לָא הָוֵי סִימָן מַאי לָאו בְּמַעֲבִירִין עַל הָאוֹכָלִין קָא מִיפַּלְגִי דְּמָר סָבַר מַעֲבִירִין וּמַר סָבַר אֵין מַעֲבִירִין
אָמַר רַב זְבִיד מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא אִי סָלְקָא דַעְתָּךְ סָבַר תַּנָּא קַמָּא סִימָן הֶעָשׂוּי לִידָּרֵס לָא הָוֵי סִימָן וּמַעֲבִירִין עַל הָאוֹכָלִין כִּכָּרוֹת שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים אַמַּאי מַכְרִיז
אֶלָּא אָמַר רַב זְבִיד מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא דְּכוּלֵּי עָלְמָא סָבְרִי סִימָן הֶעָשׂוּי לִידָּרֵס הָוֵי סִימָן וּמַעֲבִירִין עַל הָאוֹכָלִין וְהָכָא בְּסִימָן הַבָּא מֵאֵילָיו קָא מִיפַּלְגִי דְּתַנָּא קַמָּא סָבַר סִימָן הַבָּא מֵאֵילָיו לָא הָוֵי סִימָן וְרַבִּי יְהוּדָה סָבַר הָוֵי סִימָן
וְרַבָּה אָמַר לָךְ דְּכוּלֵּי עָלְמָא סִימָן הֶעָשׂוּי לִידָּרֵס לָא הָוֵי סִימָן וְאֵין מַעֲבִירִין עַל הָאוֹכָלִין וְהָכָא בְּסִימָן הַבָּא מֵאֵילָיו קָא מִיפַּלְגִי תַּנָּא קַמָּא סָבַר סִימָן הַבָּא מֵאֵילָיו לָא הָוֵי סִימָן וְרַבִּי יְהוּדָה סָבַר הָוֵי סִימָן
אָמַר רַב זְבִיד מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא כְּלָלָא דַּאֲבֵידְתָּא כֵּיוָן דְּאָמַר וַוי לֵהּ לְחֶסְרוֹן כִּיס מִיָּאַשׁ לֵיהּ מִינַּהּ
וְאָמַר רַב זְבִיד מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא הִלְכְתָא כְּרִיכוֹת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד אִי דֶּרֶךְ נְפִילָה הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ אִי דֶּרֶךְ הַנָּחָה נוֹטֵל וּמַכְרִיז וְזֶה וָזֶה בְּדָבָר שֶׁאֵין בּוֹ סִימָן אֲבָל בְּדָבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סִימָן לָא שְׁנָא בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְלָא שְׁנָא בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד בֵּין דֶּרֶךְ נְפִילָה וּבֵין דֶּרֶךְ הַנָּחָה חַיָּיב לְהַכְרִיז

רש"י

דמדרסא. וסימן העשוי לידרס הוא: דמינשתפא. מתגלגל ברגלי אדם ובהמה ואינה נמצאת במקום שנפלה תחילה: דיקירי. כבידות: הא של בעל הבית חייב להכריז. ואע''ג דבהדיא תני לה במתניתין איידי דנקט לאותביה מרישא כריכות ברשות הרבים דאותיב מינה לרבא נקט נמי לאותוביה לרבה מדוקי' דרישא: אין מעבירין על האוכלין. המוצא אוכלין בדרך אין רשאי לעבור עליהם ולהניחם שם הלכך לא נדרסו שמי שמצאן ראשון הגביהן: אין מעבירין על האוכלין. לאו לשון דריסה הוא אלא כמו אין מעבירין על המצות (יומא דף לג.): חיישי לכשפים. סבורים שמחמת כשפים הונחו לשם כדי להכשיל הדורסים עליהן ונהי נמי דאין מגביהין אותם מיהו לא דרסי עליהן משום כשפים: לימא כתנאי. פלוגתא דרבה ורבא: הבא מאיליו. הראוי לבא מאיליו כגון חרס פעמים שנופל בעיגול: הוי סימן. דאמרינן לשם סימן נתנו שם ולא נפל מאליו ודבר שיש בו סימן הוא ואפילו הכי פליגי רבנן ואמרי הרי אלו שלו משום דקסברי מעבירין על האוכלין והוה ליה סימן העשוי לידרס: ור''י סבר הוי סימן. ואע''פ שזה עשוי לידרס נמי הוי סימן: ומעבירין על האוכלין. ואפילו הכי ככרות של בעל הבית חייב להכריז דסימן העשוי לידרס הוי סימן ועיגול היינו טעמא דסימן הבא מאיליו לאו סימן הוא ור''י סבר הוי סימן: ורבה אמר לך כו'. והכא היינו טעמא דר''י משום דאין מעבירין על האוכלין ות''ק הכי נמי אית ליה אין מעבירין ומשום הכי ככרות של בעל הבית חייב להכריז וטעמייהו בעיגול משום דסימן הבא מאיליו הוא ור''י סבר הוי סימן: איכא דאמרי סברוה כו'. וכי אתמר לימא כתנאי אאין מעבירין על האוכלין אתמר: הלכתא כריכות ברה''ר כו'. כדמוקי לה בשאין בו סימן: ברשות היחיד אי דרך נפילה הרי אלו שלו. דליכא למימר מקום הוי סימן דהא לא ידע היכא נפיל מיניה: אי דרך הינוח נוטל ומכריז. מקום ולא יניחם שם שמא ימצאם עכו''ם ויטלם ושמא שכחום הבעלים: אבל בדבר שיש בו סימן כו'. רבא לטעמיה דאמר סימן העשוי לידרס הוי סימן:

תוספות

אין מעבירין על האוכלין. פי' אינו רשאי לעבור מעליהן כדפירש רש''י אלא צריך להגביהן אבל אין לפרש דאין מעבירין היינו אין דורסין עליהם כדאמר בפרק הדר (עירובין דף סד:) דא''ל ר''ג לרבי אלעאי טול גלוסקא משום דאין מעבירין הרי משמע שצריך להגביהם ועוד דקאמר התם אבל בדורות אחרונים שפרוצות בכשפים מעבירין ואי אין מעבירין היינו אין דורסין א''כ האי דקאמר נמי שפרוצות בכשפים היינו דורסים והכא משמע דבאתרא דחיישי לכשפים אין דורסין אלא ודאי צריך לומר כדפרישית: והא איכא נכרים דלא איכפת להו. פירוש שידרסו הנכרים קודם שיבא שם שום ישראל ויגביה וא''ת ולפרוך והלא נכרים שקלי ליה וי''ל דדריסה שכיח אי לאו משום כשפים לפי שדורסין דרך הילוכן אבל נטילה לא שכיח שיראים שבעל הככר רואה שסבורים שלדעת הניחו שם אבל קשה דהיכי פריך שניחוש שידרסוהו נכרים קודם שיבא שם שום ישראל ויפטר מהכרזה אדרבה ניחוש לרוב ישראל שרואין הככר ויגביהוהו וניחוש לחומרא לחייבו הכרזה דהא בציבורי מעות מכריז אע''פ שאם יראו אותם הנכרים קודם ודאי שקלי להו ועוד דבעי למימר דאפילו ברוב נכרים פליגי רבנן ומחייבי להכריז ואע''ג דאיכא למיחש דלמא שקלי להו ומסתמא נתייאש ועוד דהוה ליה למימר דמנכרים נפול וניזיל בתר רובא אפילו לשמואל דאמר בממון אין הולכין אחר הרוב היכא דליכא חזקה מודה כדמוכח בפרק לא יחפור (ב''ב דף כג: ושם ד''ה חוץ) גבי ניפול הנמצא אבל כל היכא דאפשר לתקן להשיב ממון לבעלים ע''י הכרזה מתקנינן וא''כ מאי פריך הכא: והא איכא בהמה וכלבים. וא''ת לרבא נמי יקשה והא איכא בהמה וכלבים דאכלי להו כדאמר לעיל דאיכא שקצים ורמשים דאכלי וי''ל דהכא מיירי בככרות גדולות שאי אפשר שיאכלום: סימן הבא מאיליו הוי סימן. פרש''י דלשם סימן נתנו שם ולא נפל מאיליו וקשה דאין דרך לתת מעות בככר לסימן אלא י''ל דאימור ידע שנפלו לו שם ומ''ד לא הוי סימן כיון דרגילות לבא מאיליו מסתמא לא ידע כיון שאין ניכר בחוץ אבל סימני בהמה שהן מאיליהן הוי סימן כיון שניכר וכן דבר שאין ניכר בחוץ אם אין רגילות לבא מאיליו הוי סימן:
הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר