סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

אִי דִּינָא אִי קְנָסָא אֲמַר לֵיהּ אִי דִּינָא גָּמְרִינַן מִינֵּיהּ אִי קְנָסָא לָא גָּמְרִינַן מִינֵּיהּ
וּמְנָא תֵּימְרָא דְּמִקְּנָסָא לָא גָּמְרִינַן דְּתַנְיָא בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ אוֹמְרִים הַמְטַמֵּא וְהַמְנַסֵּךְ חָזְרוּ לוֹמַר אַף הַמְדַמֵּעַ
חָזְרוּ אִין לֹא חָזְרוּ לָא מַאי טַעְמָא לָאו מִשּׁוּם דִּקְנָסָא הוּא וּקְנָסָא לָא גָּמְרִינַן מִינֵּיהּ
לָא מֵעִיקָּרָא סָבְרִי לְהֶפְסֵד מְרוּבֶּה חָשְׁשׁוּ לְהֶפְסֵד מוּעָט לֹא חָשְׁשׁוּ וּלְבַסּוֹף סָבְרִי לְהֶפְסֵד מוּעָט נָמֵי חָשְׁשׁוּ
אִינִי וְהָא תָּנֵי אֲבוּהּ דְּרַבִּי אָבִין בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ אוֹמְרִים הַמְטַמֵּא וְהַמְדַמֵּעַ חָזְרוּ לוֹמַר אַף הַמְנַסֵּךְ חָזְרוּ אִין לֹא חָזְרוּ לָא
מַאי טַעְמָא לָאו מִשּׁוּם דְּלָא גָּמְרִינַן מִקְּנָסָא
לָא מֵעִיקָּרָא סָבְרִי כְּרַבִּי אָבִין וּלְבַסּוֹף סָבְרִי כְּרַבִּי יִרְמְיָה
מֵעִיקָּרָא סָבְרִי כְּרַבִּי אָבִין דְּאָמַר רַבִּי אָבִין זָרַק חֵץ מִתְּחִילַּת אַרְבַּע לְסוֹף אַרְבַּע וְקָרַע שִׁירָאִין בַּהֲלִיכָתוֹ פָּטוּר שֶׁהֲרֵי עֲקִירָה צוֹרֶךְ הַנָּחָה הִיא וּמִתְחַיֵּיב בְּנַפְשׁוֹ
וּלְבַסּוֹף סָבְרִי כְּרַבִּי יִרְמְיָה דְּאָמַר רַבִּי יִרְמְיָה מִשְּׁעַת הַגְבָּהָה קַנְיֵיהּ אִיחַיַּיב לֵיהּ מָמוֹן מִתְחַיֵּיב בְּנַפְשׁוֹ לָא הָוֵי עַד שְׁעַת נִיסּוּךְ
רַב הוּנָא בַּר יְהוּדָה אִיקְּלַע לְבֵי אֶבְיוֹנֵי אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרָבָא אֲמַר לֵיהּ כְּלוּם מַעֲשֶׂה בָּא לִידָךְ אֲמַר לֵיהּ יִשְׂרָאֵל שֶׁאֲנָסוּהוּ גּוֹיִם וְהֶרְאָה מָמוֹן חֲבֵירוֹ בָּא לְיָדִי וְחִיַּיבְתִּיו
אֲמַר לֵיהּ אַהְדַּר עוֹבָדָא לְמָרֵיהּ דְּתַנְיָא יִשְׂרָאֵל שֶׁאֲנָסוּהוּ גּוֹיִם וְהֶרְאָה מָמוֹן חֲבֵירוֹ פָּטוּר וְאִם נָטַל וְנָתַן בַּיָּד חַיָּיב
אָמַר רַבָּה אִם הֶרְאָה מֵעַצְמוֹ כְּנָשָׂא וְנָתַן בַּיָּד דָּמֵי
הָהוּא גַּבְרָא דַּאֲנָסוּהוּ גּוֹיִם וְאַחְוִי אַחַמְרָא דְּרַב מָרִי בְּרֵיהּ דְּרַב פִּנְחָס בְּרֵיהּ דְּרַב חִסְדָּא אֲמַרוּ לֵיהּ דְּרִי וְאַמְטִי בַּהֲדַן דְּרָא וְאַמְטִי בַּהֲדַיְיהוּ אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב אָשֵׁי פַּטְרִינֵּיהּ
אֲמַרוּ לֵיהּ רַבָּנַן לְרַב אָשֵׁי וְהָתַנְיָא אִם נָשָׂא וְנָתַן בַּיָּד חַיָּיב אֲמַר לְהוּ הָנֵי מִילֵּי הֵיכָא דְּלָא אוֹקְמֵיהּ עִילָּוֵיהּ מֵעִיקָּרָא אֲבָל הֵיכָא דְּאוֹקְמֵיהּ עִילָּוֵיהּ מֵעִיקָּרָא מִיקְלֵי קַלְיֵיהּ
אֵיתִיבֵיהּ רַבִּי אֲבָהוּ לְרַב אָשֵׁי אָמַר לוֹ אַנָּס הוֹשֵׁיט לִי פְּקִיעַ עָמִיר זֶה אוֹ אֶשְׁכּוֹל עֲנָבִים זֶה וְהוֹשִׁיט לוֹ חַיָּיב הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן כְּגוֹן דְּקָאֵי בִּתְרֵי עֶבְרֵי נַהֲרָא
דַּיְקָא נָמֵי דְּקָתָנֵי הוֹשֵׁיט וְלָא תָּנֵי תֵּן שְׁמַע מִינַּהּ
הָהוּא שׁוּתָא דַּהֲווֹ מִנְּצוּ עֲלַהּ בֵּי תְרֵי הַאי אָמַר דִּידִי הוּא וְהַאי אָמַר דִּידִי הוּא אֲזַל חַד מִנַּיְיהוּ וּמַסְרַהּ לְפַרְהַגְ[בָּ]נָא דְמַלְכָּא אָמַר אַבָּיֵי יָכוֹל לוֹמַר אֲנָא כִּי מְסַרִי דִּידִי מְסַרִי אֲמַר לֵיהּ רָבָא וְכׇל כְּמִינֵּיהּ אֶלָּא אָמַר רָבָא מְשַׁמְּתִינַן לֵיהּ עַד דְּמַיְיתֵי לֵיהּ וְקָאֵי בְּדִינָא
הָהוּא גַּבְרָא דַּהֲוָה בָּעֵי אַחְווֹיֵי אַתִּיבְנָא דְחַבְרֵיהּ אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב אֲמַר לֵיהּ לָא תַּחְוֵי וְלָא תַּחְוֵי אֲמַר לֵיהּ מַחְוֵינָא וּמַחְוֵינָא יָתֵיב רַב כָּהֲנָא קַמֵּיהּ דְּרַב שַׁמְטֵיהּ לְקוֹעֵיהּ מִינֵּיהּ
קָרֵי רַב עִילָּוֵיהּ בָּנַיִךְ עֻלְּפוּ שָׁכְבוּ בְּרֹאשׁ כׇּל חוּצוֹת כְּתוֹא מִכְמָר מָה תּוֹא זֶה כֵּיוָן שֶׁנָּפַל בְּמִכְמָר אֵין מְרַחֲמִין עָלָיו אַף מָמוֹן שֶׁל יִשְׂרָאֵל כֵּיוָן שֶׁנָּפַל בְּיַד גּוֹיִם אֵין מְרַחֲמִין עָלָיו
אֲמַר לֵיהּ רַב כָּהֲנָא עַד הָאִידָּנָא הֲווֹ פָּרְסָאֵי דְּלָא קָפְדִי אַשְּׁפִיכוּת דָּמִים וְהַשְׁתָּא אִיכָּא יַוְונָאֵי דְּקָפְדוּ אַשְּׁפִיכוּת דָּמִים וְאָמְרִי מַרְדִּין מַרְדִּין קוּם סַק לְאַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל וְקַבֵּיל עֲלָךְ דְּלָא תַּקְשֵׁי לְרַבִּי יוֹחָנָן שֶׁבַע שְׁנִין
אֲזַיל אַשְׁכְּחֵיהּ לְרֵישׁ לָקִישׁ דְּיָתֵיב וְקָא מְסַיֵּים מְתִיבְתָּא דְיוֹמָא לְרַבָּנַן אֲמַר לְהוּ רֵישׁ לָקִישׁ הֵיכָא אֲמַרוּ לֵיהּ אַמַּאי אֲמַר לְהוּ הַאי קוּשְׁיָא וְהַאי קוּשְׁיָא וְהַאי פֵּירוּקָא וְהַאי פֵּירוּקָא אֲמַרוּ לֵיהּ לְרֵישׁ לָקִישׁ אֲזַל רֵישׁ לָקִישׁ אֲמַר לֵיהּ לְרַבִּי יוֹחָנָן אֲרִי עָלָה מִבָּבֶל לְעַיֵּין מָר בִּמְתִיבְתָּא דְּלִמְחַר
לִמְחַר אוֹתְבוּהּ בְּדָרָא קַמָּא קַמֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר שְׁמַעְתְּתָא וְלָא אַקְשִׁי שְׁמַעְתְּתָא וְלָא אַקְשִׁי אַנְחֲתֵיהּ אֲחוֹרֵי שְׁבַע דָּרֵי עַד דְּאוֹתְבֵיהּ בְּדָרָא בָּתְרָא אֲמַר לֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן לְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אֲרִי שֶׁאָמַרְתָּ נַעֲשָׂה שׁוּעָל
אָמַר יְהֵא רַעֲוָא דְּהָנֵי שְׁבַע דָּרֵי לִהְווֹ חִילּוּף שְׁבַע שְׁנִין דַּאֲמַר לִי רַב קָם אַכַּרְעֵיהּ אֲמַר לֵיהּ נֶהְדַּר מָר בְּרֵישָׁא אֲמַר שְׁמַעְתְּתָא וְאַקְשִׁי אוֹקְמֵיהּ בְּדָרָא קַמָּא אָמַר שְׁמַעְתְּתָא וְאַקְשִׁי
רַבִּי יוֹחָנָן הֲוָה יָתֵיב אַשְּׁבַע בִּסְתַּרְקֵי שָׁלְפִי לֵיהּ חֲדָא בִּסְתַּרְקָא מִתּוּתֵיהּ אֲמַר שְׁמַעְתְּתָא וְאַקְשִׁי לֵיהּ עַד דְּשָׁלְפִי לֵיהּ כּוּלְּהוּ בִּסְתַּרְקֵי מִתּוּתֵיהּ עַד דְּיָתֵיב עַל אַרְעָא רַבִּי יוֹחָנָן גַּבְרָא סָבָא הֲוָה וּמְסָרְחִי גְּבִינֵיהּ אֲמַר לְהוּ דַּלּוֹ לִי עֵינַי וְאֶחְזְיֵיהּ דַּלּוֹ לֵיהּ בְּמַכְחַלְתָּא דְכַסְפָּא
חֲזָא דִּפְרִיטָה שִׂפְווֹתֵיהּ סְבַר אַחוֹכֵי קָמְחַיֵּיךְ בֵּיהּ חֲלַשׁ דַּעְתֵּיהּ וְנָח נַפְשֵׁיהּ לִמְחַר אֲמַר לְהוּ רַבִּי יוֹחָנָן לְרַבָּנַן חָזֵיתוּ לְבַבְלָאָה הֵיכִי עָבֵיד אֲמַרוּ לֵיהּ דַּרְכֵּיהּ הָכִי עָל לְגַבֵּי מְעָרְתָּא חֲזָא דַּהֲוָה

רש"י

אי דינא. הוא שמסור ישלם: גמרינן. מהאי מעשה דרב נחמן לשאר גרמי דנזקין דעלמא: ואי קנסא. הוא דקנסיה רב נחמן משום דרגיל היה בכך לא גמרינן מיניה: המטמא. טהרותיו של חבירו או מנסך יינו של חבירו לע''ז דאע''ג דקמיה מנח ואין הזיקו ניכר משלם: לא חזרו. לא היינו גמרי' מדמע ממנסך: המדמע. ערב חולין בתרומה דהפחית דמי החולין דלא חזו מהשתא אלא להמכר לכהנים: להפסד מרובה. מטמא תרומה הפסד מרובה הוא דתו לא חזיא לאכילה מדמע הפסד מועט הוא דהא מזדבן לכהנים בדמי תרומה: אף המנסך [כו']. לא חזרו לא גמרינן מנסך אע''ג דהפסידו מרובה ממדמע ומטמא דהפסידן מועט לגבי מנסך: זרק חץ. בשבת: עקירה צורך הנחה. דכיון דבין עקירה להנחה קרע נמצא מעשה שבת ומעשה עקירה באין כאחד ולא אמרינן משעת עקירה חייב ממון ומתחייב בנפשו לא הוי עד שעת הנחת חץ והכא נמי הגבהת יין צורך ניסוך הוא ותשלומין וחיוב מיתה דע''ז באין כאחד: לבי אביוני. מקום: נשא ונתן ביד חייב. דהציל עצמו בממון חברו: מעצמו. בלא אונס: דרי ואמטי. שאי והולך עמנו לבית המלך: ה''מ. דאם נשא ונתן ביד חייב: היכא דלא אוקמינהו. העובדי כוכבים על הממון מעיקרא ע''י האונס אלא הלך ונטל ונתנו להם אבל הכא דאוקמינהו על היין קלייה ואההיא שעתא פטור כי אמטי תו דידהו אמטי: פקיע. קשר: חייב. ואע''ג דקאי עכו''ם ע''ג הממון הואיל ונשא ונתן ביד חייב: בתרי עיברי נהרא. עכו''ם מצד זה והעמיר מצד זה דאי לא יהביה נהליה לא מצי אנס למשקליה: שותא. מכמורת לדגים או לחיות: לקועיה. לצואריה שבר מפרקתו: תוא. חיה והוא שור הבר כדמתרגם (דברים יד) תוא וזמר תורבלא תור שור בלא יער: אין מרחמין עליו. ושפיר עבדת דקטלתיה: מסיים מתיבתא דיומא לרבנן. היה מחזר ושונה להם מה שדרש רבי יוחנן אותו היום לפי שר''ל חכם גדול היה ולאחר ששמעו כולן מפי הרב חוזר ומכוונה בידם: בדרא קמא. שבע שורות תלמידים יושבים לפניו זו לפנים מזו: ביסתרקי. תפי''ד בלעז: מסרחי גביניה. גבות עיניו גדולים ומכסין עיניו: פריטא שפתיה. נקרעה שפתו על ידי מכה:

תוספות

לאו משום דקנס הוא. והא דמעיקרא לא גזרו על זה כמו על זה למאי דלא מסיק אדעתיה השתא טעמא דהפסד מועט איכא למימר דמעשה אירע במטמא ובמנסך לכך גזרו עליהם בשעת מעשה: כיון שנפל בידי עובדי כוכבים אין מרחמים עליו. כלומר שפיר מיקרי מסור שדבר ברור הוא שיקחו מאחר שהראהו: השתא יווני נינהו כו'. קשה לר''י דבפ''ב דגיטין (דף טז: ושם יז. ד''ה הא) אמר רבה בר בר חנה חלש על לגביה כו' אמר רחמנא או בטולך. וכו' ופריך למימרא דרומאי מעלי מפרסאי אלמא משמע שאז עדיין היו פרסיים בבבל ולכאורה משמע שאותו מעשה היה אחר מעשה שבכאן ואור''י שהשרים והפקידים היו משתנים והיו פעמים מפרסיים ופעמים מיוונים:
הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר