גזירה שמא ימלא את הקרנות לאחר שזרע מתחילה את הערוגה, ויבוא לידי כלאיים. ושואלים: ומה בכך? ולא יהא דינה של ערוגה זו אלא כראש תור (משולש) של ירק. מי האם לא תנן [שנינו במשנה]: היה ראש תור ירק נכנס לתוך שדה אחר — מותר ואין בכך משום כלאיים, מפני שנראה סוף שדה ולפי הצורה מבחינים ששני שדות אלה נפרדים זה מזה! ומשיבים: אין ראש תור בערוגה. שהיתר זה של ראש תור הריהו רק בשדה גדול שניכרת בו צורת ראש תור, אבל בערוגה שקטנה היא והזרעים בה סמוכים זה לזה אין אפשרות להבחין.

ואילו שמואל אמר: במשנתנו אף ערוגה בין הערוגות שנינו בהיתר חמשה מיני זרעים, ולאו דווקא בערוגה בודדת. ושואלים: והא קא מיתערבי בהדדי [והרי מתערבים הם זה בזה]! ומשיבים: בנוטה שורה לכאן ושורה לכאן, שמטה את הצמחים בשורות שיגדלו לשני כיוונים שונים (מאירי) ואין הם נראים עוד כמעורבים.

א אמר עולא: בעו במערבא [שאלו במערב, בארץ ישראל ]: הפקיע (פתח) תלם אחד על פני כולה, שמסביב לערוגה חפר תלם אחד, האם נחשב הוא כמפסיק בין הערוגות (גאונים, תוספות). אמר רב ששת: בא הערבוב של הערוגות זו בזו וביטל את השורה, ועל ידי תלם זה אין עוד הפרש בין הערוגות. רב אשי אמר: אין עירובו מבטל את השורה. איתיביה [הקשה לו] רבינא לרב אשי ממה ששנינו במשנה: הנוטע שתי שורות של קישואים ושתי שורות של דילועין ושתי שורות של פול המצרי — מותר. שניכר כל מין לעצמו. אבל אם נטע שורה אחת של קישואים ושורה אחת של דילועין ושורה אחת של פול המצרי — אסור, שבשורה אחת אין כדי היכר לכל מין. והאם לא נלמד מכאן שתלם אחד בלבד מתערב באחרים ואינו ניכר לעצמו? ענה לו רב אשי: המקרה במשנה יוצא מן הכלל, שאני הכא דאיכא שראכא [שונה כאן שיש ענפים נמשכים], שהמינים הללו ענפיהם ארוכים ונוחים להסתבך זה בזה והם מבטלים את התלם שביניהם, אבל שאר ירקות שאינם כן, תלם אחד דיו להפריד ביניהם.

ב אמר רב כהנא שכך אמר ר' יוחנן: הרוצה למלאות כל גינתו ירק ולא להרחיק בין השורות הזרועות — עושה ערוגה בת ששה על ששה טפחים ועוגל בה חמשה עיגולים (גאונים, רמב"ם) וממלא את קרנותיה של ערוגה זו בכל מה שירצה, ובעיגולים זורע ממין אחר.

ושואלים: והא איכא דביני וביני [והרי יש את הזרעים שבין העיגולים]! שעל ידם מתערבים שוב כל מיני הירקות בערוגה! אמרי דבי [אומרים בני בית מדרשו] של ר' ינאי בתשובה לכך: מדובר כאן במחריב ואינו זורע בין הביניים. ורב אשי אמר: אפשר למלא את הערוגה כולה וכדי להבדיל בין הזרעים, אם היו זרועין העיגולים בערוגה שתי, זורען את אלה שבין הביניים ערב, ואם היו זרועים ערב — זורען שתי. איתיביה [הקשה לו] רבינא לרב אשי, שנינו: עבודת ירק בירק אחר, כלומר, יש להניח לכל ירק תחום עיבוד שאסור לזרוע בו ממין אחר, וגודל אותו תחום הוא ששה טפחים. ורואין אותם