סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

וְאַכַּתִּי צְרוֹרוֹת נִינְהוּ אָמַר רַב מָרִי בְּרֵיהּ דְּרַב כָּהֲנָא דְּקָאָזֵיל מִינֵּיהּ מִינֵּיהּ
תַּנְיָא כְּווֹתֵיהּ דִּשְׁמוּאֵל וּתְיוּבְתָּא דְּרַב יֵשׁ חַיָּיב בְּמִיתָה וּבְכוֹפֶר וְיֵשׁ חַיָּיב בְּכוֹפֶר וּפָטוּר מִמִּיתָה וְיֵשׁ חַיָּיב בְּמִיתָה וּפָטוּר מִן הַכּוֹפֶר וְיֵשׁ פָּטוּר מִזֶּה וּמִזֶּה
הָא כֵּיצַד מוּעָד בְּכַוּוֹנָה חַיָּיב בְּמִיתָה וּבְכוֹפֶר מוּעָד שֶׁלֹּא בְּכַוּוֹנָה חַיָּיב בְּכוֹפֶר וּפָטוּר מִמִּיתָה תָּם בְּכַוּוֹנָה חַיָּיב בְּמִיתָה וּפָטוּר מִכּוֹפֶר תָּם שֶׁלֹּא בְּכַוּוֹנָה פָּטוּר מִזֶּה וּמִזֶּה
וְהַנְּזָקִין שֶׁלֹּא בְּכַוּוֹנָה רַבִּי יְהוּדָה מְחַיֵּיב וְרַבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר
מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יְהוּדָה יָלֵיף מִכּוֹפְרוֹ מָה כּוֹפְרוֹ שֶׁלֹּא בְּכַוּוֹנָה חַיָּיב אַף הַנְּזָקִין נָמֵי שֶׁלֹּא בְּכַוּוֹנָה חַיָּיב
וְרַבִּי שִׁמְעוֹן יָלֵיף מִקְּטָלֵיהּ דְּשׁוֹר מָה קְטָלֵיהּ שֶׁלֹּא בְּכַוּוֹנָה פָּטוּר אַף נְזָקִין שֶׁלֹּא בְּכַוּוֹנָה פָּטוּר
וְרַבִּי יְהוּדָה נָמֵי נֵילַף מִקְּטָלֵיהּ דָּנִין תַּשְׁלוּמִין מִתַּשְׁלוּמִין וְאֵין דָּנִין תַּשְׁלוּמִין מִמִּיתָה
וְרַבִּי שִׁמְעוֹן נָמֵי נֵילַף מִכּוֹפְרוֹ דָּנִין חִיּוּבֵיהּ דְּשׁוֹר מֵחִיּוּבֵיהּ דְּשׁוֹר לְאַפּוֹקֵי כּוֹפֶר דְּחִיּוּבֵיהּ דִּבְעָלִים הוּא
נִתְכַּוֵּין לַהֲרוֹג אֶת הַבְּהֵמָה וְהָרַג אֶת הָאָדָם [וְכוּ'] פָּטוּר הָא נִתְכַּוֵּין לַהֲרוֹג אֶת זֶה וְהָרַג אֶת זֶה חַיָּיב מַתְנִיתִין דְּלָא כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן דְּתַנְיָא רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר אֲפִילּוּ נִתְכַּוֵּין לַהֲרוֹג אֶת זֶה וְהָרַג אֶת זֶה פָּטוּר
מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן דְּאָמַר קְרָא הַשּׁוֹר יִסָּקֵל וְגַם בְּעָלָיו יוּמָת כְּמִיתַת בְּעָלִים כָּךְ מִיתַת הַשּׁוֹר מָה בְּעָלִים עַד דְּמִיכַּוֵּין לֵיהּ אַף שׁוֹר נָמֵי עַד דְּמִיכַּוֵּין לֵיהּ
וּבְעָלִים גּוּפַיְיהוּ מְנָלַן דְּאָמַר קְרָא וְאָרַב לוֹ וְקָם עָלָיו עַד שֶׁיִּתְכַּוֵּין לוֹ
וְרַבָּנַן הַאי וְאָרַב לוֹ מַאי עָבְדִי לֵיהּ אָמְרִי דְּבֵי רַבִּי יַנַּאי פְּרָט לַזּוֹרֵק אֶבֶן לְגוֹ
הֵיכִי דָמֵי אִילֵּימָא דְּאִיכָּא תִּשְׁעָה גּוֹיִם וְאֶחָד יִשְׂרָאֵל בֵּינֵיהֶם תִּיפּוֹק לֵיהּ דְּרוּבָּא גּוֹיִם נִינְהוּ אִי נָמֵי פַּלְגָא וּפַלְגָא סְפֵק נְפָשׁוֹת לְהָקֵל
לָא צְרִיכָא דְּאִיכָּא תִּשְׁעָה יִשְׂרְאֵלִים וְאֶחָד גּוֹי דְּאַף עַל גַּב דְּרוּבָּא יִשְׂרְאֵלִים נִינְהוּ כֵּיוָן דְּאִיכָּא חֲדא גּוֹי בֵּינַיְיהוּ הָוֵי לֵיהּ קָבוּעַ וְכׇל קָבוּעַ כְּמֶחֱצָה עַל מֶחֱצָה דָּמֵי וְסָפֵק נְפָשׁוֹת לְהָקֵל
מַתְנִי' שׁוֹר הָאִשָּׁה וְשׁוֹר הַיְּתוֹמִים שׁוֹר הָאַפּוֹטְרוֹפּוֹס שׁוֹר הַמִּדְבָּר שׁוֹר הַהֶקְדֵּשׁ שׁוֹר הַגֵּר שֶׁמֵּת וְאֵין לוֹ יוֹרְשִׁין הֲרֵי אֵלּוּ חַיָּיבִין מִיתָה רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר שׁוֹר הַמִּדְבָּר שׁוֹר הַהֶקְדֵּשׁ שׁוֹר הַגֵּר שֶׁמֵּת פְּטוּרִין מִן הַמִּיתָה לְפִי שֶׁאֵין לָהֶם בְּעָלִים
גְּמָ' תָּנוּ רַבָּנַן שׁוֹר שׁוֹר שִׁבְעָה לְהָבִיא שׁוֹר הָאִשָּׁה שׁוֹר הַיְּתוֹמִים שׁוֹר הָאַפּוֹטְרוֹפּוֹס שׁוֹר הַמִּדְבָּר שׁוֹר הַהֶקְדֵּשׁ שׁוֹר הַגֵּר שֶׁמֵּת וְאֵין לוֹ יוֹרְשִׁין רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר שׁוֹר הַמִּדְבָּר שׁוֹר הַהֶקְדֵּשׁ שׁוֹר הַגֵּר שֶׁמֵּת וְאֵין לוֹ יוֹרְשִׁין פְּטוּרִין מִן הַמִּיתָה לְפִי שֶׁאֵין לָהֶם בְּעָלִים
אָמַר רַב הוּנָא פּוֹטֵר הָיָה רַבִּי יְהוּדָה אֲפִילּוּ נָגַח וּלְבַסּוֹף הִקְדִּישׁ נָגַח וּלְבַסּוֹף הִפְקִיר
מִמַּאי מִדְּקָתָנֵי תַּרְתֵּי שׁוֹר הַמִּדְבָּר וְשׁוֹר הַגֵּר שֶׁמֵּת וְאֵין לוֹ יוֹרְשִׁין שׁוֹר הַגֵּר שֶׁמֵּת מַאי נִיהוּ דְּכֵיוָן דְּאֵין לוֹ יוֹרְשִׁין הֲוָה לֵיהּ שׁוֹר הֶפְקֵר הַיְינוּ שׁוֹר הַמִּדְבָּר הַיְינוּ שׁוֹר הַגֵּר שֶׁמֵּת וְאֵין לוֹ יוֹרְשִׁין אֶלָּא לָאו הָא קָמַשְׁמַע לַן דַּאֲפִילּוּ נָגַח וּלְבַסּוֹף הִקְדִּישׁ נָגַח וּלְבַסּוֹף הִפְקִיר שְׁמַע מִינַּהּ
תַּנְיָא נָמֵי הָכִי יָתֵר עַל כֵּן אָמַר רַבִּי יְהוּדָה אֲפִילּוּ נָגַח וּלְבַסּוֹף הִקְדִּישׁ נָגַח וּלְבַסּוֹף הִפְקִיר פָּטוּר שֶׁנֶּאֱמַר וְהוּעַד בִּבְעָלָיו וְהֵמִית וְגוֹ' עַד שֶׁתְּהֵא מִיתָה וְהַעֲמָדָה בַּדִּין שָׁוִין כְּאֶחָד
וּגְמַר דִּין לָא בָּעֵינַן וְהָא הַשּׁוֹר יִסָּקֵל גְּמַר דִּין הוּא אֶלָּא אֵימָא עַד שֶׁתְּהֵא מִיתָה וְהַעֲמָדָה בַּדִּין וּגְמַר דִּין שָׁוִין כְּאֶחָד
מַתְנִי' שׁוֹר שֶׁהוּא יוֹצֵא לִיסָּקֵל וְהִקְדִּישׁוֹ בְּעָלָיו אֵינוֹ מוּקְדָּשׁ שְׁחָטוֹ בְּשָׂרוֹ אָסוּר וְאִם עַד שֶׁלֹּא נִגְמַר דִּינוֹ הִקְדִּישׁוֹ בְּעָלָיו מוּקְדָּשׁ וְאִם שְׁחָטוֹ בְּשָׂרוֹ מוּתָּר
מְסָרוֹ לְשׁוֹמֵר חִנָּם וּלְשׁוֹאֵל לְנוֹשֵׂא שָׂכָר וּלְשׂוֹכֵר נִכְנְסוּ תַּחַת הַבְּעָלִים מוּעָד מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם וְתָם מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק
גְּמָ' תָּנוּ רַבָּנַן שׁוֹר שֶׁהֵמִית עַד שֶׁלֹּא נִגְמַר דִּינוֹ מְכָרוֹ

רש"י

ואכתי צרורות נינהו. ואין כופר כתוב אלא בנגיחה דהוי גופו ממש: דקאזיל. כותל: מיניה מיניה. ע''י דחיפתו וגלגולו כל שעה עד שמפילו עליו ומיהו אינו מתכוין להרוג: חייב בכופר ופטור מן המיתה. דדרשינן כופר אם כופר והיינו כוותיה דשמואל: והנזקין. שהזיק שור שלא בכוונה ולא הרג: מכופרו. דאמרינן שלא בכוונה חייב מרבויא דאם כופר: חיוביה דשור. תשלומי נזקיו מחמת הבור באין: מחיובי' דשור. קטליה: כופר חיובא דבעלים. כפרת נפשו: מה בעלים עד דמכוין ליה. ר' שמעון אית ליה הך סברא גבי רוצח באלו הן הנשרפין (סנהדרין דף עט.) ורבנן פליגי עליה ואמרי אף בעליו נמי מתכוין להרוג את זה והרג את זה חייב דהאי וארב לו אמרי דבי רבי ינאי רבנן מוקמי ליה פרט לזורק אבן לגו לתוך חבורת אנשים ויש שם כנענים וישראלים ואיכא למימר לכנענים נתכוין: תיפוק ליה דרובא כנענים נינהו. ולא איצטריך קרא למפטריה: ואי נמי. חמשה כנענים וחמשה ישראלים לא איצטריך קרא למפטריה דרחמנא אמר (במדבר לה) ושפטו העדה והצילו העדה דהא ספק נפשות להקל: לא צריכא דאיכא תשעה ישראלים. דאי לאו קרא הוה אמינא זיל בתר רובא ולישראל איכוין ואע''ג דדלמא לאו להאי איכוין נתכוין להרוג את זה והרג את זה חייב קא משמע לן קרא דהואיל והוה ליה כנעני קבוע ביניהן כמחצה על מחצה דמי וספק נפשות להקל ולכל מילי דקיימא לן קבוע כמחצה על מחצה דמי מהאי קרא נפקא לן: מתני' שור היתומים. שאין להן אפוטרופוס או שור אפוטרופוס של יתומין אלא שעל אפוטרופוס לשומרו: גמ' שור שור ז'. ז' שור כתובין בפרשה בנוגח אדם: שור האשה. דלא תימא בעל השור כתיב לשון זכר: מדקתני תרתי. שור הפקר תרי זמני: הא קמ''ל. הא דהדר תנא שור הגר לר' יהודה דאע''ג דנגח בחיי הגר ומת והוי ליה הפקר פטור: והועד בבעליו. היינו בב''ד דאין העדאה אלא בב''ד: מתני' מסרו לשומר חנם. עד שלא נגח ולאו ארישא קאי אלא מילתא אחריתי היא: תחת הבעלים. מתחייבין בנזקין כבעלים: גמ' אם עד שלא נגמר דינו מכרו מכור. ואפילו לרבנן דלא דרשי בבעליו דנהוי מיתה והעמדה בדין כא' ומיחייב קטלא:

תוספות

הוה ליה פלגא ופלגא וספק נפשות להקל. תימה למ''ד התראת ספק לא שמיה התראה בלא טעמא דספק נפשות להקל פטרינן ליה מהאי טעמא דלא שמיה התראה אפילו ס''ל דספיקא לחומרא ואי אליבא דמ''ד שמיה התראה היכי פטרינן ליה מהאי טעמא הכא אם נמצא שישראל הרג הא מחייבינן ליה בהכה את זה וחזר והכה את זה אע''ג דספק הוא ובנותר שאמר לו אל תותיר וי''ל דשאני התם דיודע בבירור דיבא לידי איסור ודאי אם יותיר או אם יכה את שניהם משום הכי שמיה התראה אבל הכא כשזורק אבן לגו אין ידוע שיבא לידי איסור ודאי שאין יודע את מי יכה: כל קבוע כמחצה על מחצה דמי. מהכא נפקא בכל דוכתי כדאיתא בפ''ק דכתובות (דף טו.) ותימה לר' שמעון קבוע מנא ליה ואין לומר הכא כדמסיק בערכין (דף ז) ובהנשרפין (סנהדרין דף עט.) דר' שמעון יליף נתינה נתינה אייתר ליה וארב לו לקבוע דאכתי לתנא דבי חזקיה קשה . מנא ליה דכל קבוע כו' ועוד כיון דפטר ר''ש אפילו בכולן ישראל עד שיאמר לפלוני אני מכוין לא שייך למדרשיה כלל וי''ל דלר' שמעון בכולן ישראל וכנעני אחד ואמר לאותו שעומד שם אני מכוין דפטור מטעם קבוע מוארב לו דכהאי גוונא כולן ישראל חייבין.: שור שור שבעה כו'. חד לגופיה ושית לאתויי: שור האשה. אצטריך לאתויי משום דאמר לעיל (ע''א) כי יגח נגיחה למיתה נגיחה לנזקין ובנזקין כתיב איש דוקא לכך אצטריך ריבוי:

הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר