והאידנא הוא דליוה פרסאי [ועכשיו הוא שהעלוהו הפרסים] והעמידו גשר צפונה יותר. אמר ליה [לו] אביי לרב יוסף: להא גיסא [לצד זה] של פרת עד היכא [היכן], כלומר, לצד מערב של הפרת עד היכן גבול בבל? אמר ליה [לו]: מאי דעתיך [דעתך], משום מה אתה שואל? — משום העיר בירם, הלא מייחסי [מיוחסי] העיר פומבדיתא מבירם נסבי [הם נושאים] להם נשים, הרי שאנשי בירם בחזקת כשרים.

אמר רב פפא: כמחלוקת זו בין רב ושמואל לענין יוחסין של בבל, כך מחלוקת לענין גיטין, האם מקומות אלה נחשבים כמדינת הים ששליח הגט הבא משם צריך לומר "בפני נכתב ובפני נחתם". ורב יוסף אמר: מחלוקת זו היא ליוחסין, אבל לגיטין דברי הכל דינה של בבל הוא עד ארבא תניינא דגישרא [האגם השני של הגשר].

אמר רמי בר אבא: מחוז חביל ימא — תכילתא [תכלתה, פארה] של בבל מבחינת יוחסין. המקומות שוניא וגוביא הם תכילתא [תכלתו, יופיו] של חביל ימא. רבינא אמר: אף המקום ציצורא בכלל אלה. תניא נמי הכי [שנויה ברייתא גם כן כך], חנן בן פנחס אומר: חביל ימא תכילתא [תכלת] של בבל, שוניא וגוביא וציצורא — תכילתא [תכלת] של חביל ימא. אמר רב פפא: והאידנא [ועכשיו, בימינו] — איערבי בהו כותאי [התערבו בהם כותיים (שומרונים)]. ומעירים: ולא היא, אין הדבר נכון, אלא איתתא [אשה] הוא דבעא מינייהו [שביקש כותי אחד מהם] ולא יהבו ליה [נתנו לו] ומשום כך יצא קול שהכותים התערבו באנשי מקום זה. ושואלים: מאי [מהו] האיזור הזה שקראו לו חביל ימא? אמר רב פפא: זו איזור הסמוך לפרת שליד

בורסי. ההוא גברא [אדם אחד] שאמר להו [להם] לחכמים: אנא [אני] מן המקום הנקרא שוט מישוט. עמד ר' יצחק נפחא על רגליו ואמר: שוט מישוט בין הנהרות עומדת. ושואלים: וכי (ואם) בין הנהרות עומדת, מאי הוי [מה היה] מה חשוב הדבר להלכה? אמר אביי, אמר ר' חמא בר עוקבא, אמר ר' יוסי בר' חנינא: ארץ בין הנהרות הרי היא כגולה (פומבדיתא) ליוחסין. ושואלים: והיכא קיימא [והיכן מצוי] הוא תחום בין הנהרות לענין זה? אמר ר' יוחנן: מהמקום איהי דקירא ולעיל [ולמעלה] לצפון. ושואלים, והא [והרי] אמר ר' יוחנן: עד מעברתא [המעבורת] שבמקום גיזמא ולא יותר! אמר אביי: רצועה נפקא [יוצאת] מהאיזור המיוחד עד מעבר לאיהי דקירא.

אמר רב איקא בר אבין אמר רב חננאל אמר רב: חלזון ניהוונד הרי היא כגולה לענין יוחסין. אמר להו [להם] אביי: לא תציתו ליה [אל תקשיבו לו], אל תקבלו את דבריו לענין זה, יבמה היא שנפלה ליה התם [לפניו משם] ממקום זה, והוא רוצה לשאת אותה, ולכן הוא אומר שהם מיוחסים. אמר ליה [לו]: אטו דידי [וכי הלכה זו שלי] היא? הלא של רב חננאל היא! אזיל שיילוה [הלכו שאלוהו] לרב חננאל, אמר להו [להם]: הכי [כך] אמר רב: חלזון ניהוונד הרי היא כגולה לענין יוחסין.

ומעירים: ופליגא [וחלוקה] שמועה זו על מה שאמר ר' אבא בר כהנא. שאמר ר' אבא בר כהנא: מאי דכתיב [מהו שנאמר] "וינחם בחלח ובחבור נהר גוזן וערי מדי" (מלכים ב יח, יא) חלח — זו חלזון, חבור — זו הדייב, נהר גוזן — זו גינזק, ערי מדי — זו חמדן וחברותיה, ואמרי [ויש אומרים] לה: זו נהוונד וחברותיה. ועשרת השבטים נתערבו בגויים, ולכן אין ייחוסם של הישראלים שם ברור.

ושואלים: מאי [מה] הן חברותיה של נהוונד? אמר שמואל: כרך מושכי חוסקי ורומקי. אמר ר' יוחנן: וכולם לפסול, לכולם יש אותו פסול יוחסין. קסלקא דעתא [עלה על הדעת] לומר שמושכי היינו [זו היא] מושכני. ושואלים: והאמר [והרי אמר] ר' חייא בר אבין אמר שמואל: מושכני הרי היא כגולה, כפומבדיתא, לענין יוחסין! אלא צריך לומר שמושכי מקום לחוד, ומושכני מקום לחוד.

אגב הזכרת מקומות אלה, הביאו מה שפירשו על הכתוב "ותלת עלעין בפמה בין שנה" [ושלוש צלעות בפיה בין שיניה] (דניאל ז, ה). אמר ר' יוחנן: זו חלזון, הדייב ונציבין, שפעמים בולעתן (מושלת בהם) מלכות פרס ופעמים פולטתן. שעברו מקומות אלו מידי הפרסיים לידי הרומיים ושבו אליהם כמה פעמים.

ועל אותה חיה שנאמר שם "וארו חיוה אחרי תנינה דמיה לדב" (שם ה) [והנה חיה אחרת שניה דומה לדוב], תני [שנה] רב יוסף: אלו פרסיים שאוכלין ושותין הרבה כדוב, ומסורבלין (שמנים) כדוב, ומגדלין שער כדוב, ואין להם מנוחה כדוב, שהוא כל הזמן נודד ממקום למקום. ר' אמי כי הוה חזי פרסא דרכיב [כשהיה רואה פרסי רוכב], אמר: היינו דובא ניידא [זהו דוב נודד].

אמר ליה [לו] רבי ללוי: הראני פרסיים, כלומר, תן לי תיאור קצר כיצד נראים הפרסיים. אמר ליה [לו]: דומים לחיילות של בית דוד. הראני חברין (כהני הפרסים). אמר לו: דומין למלאכי חבלה. הראני ישמעאלים. אמר לו: דומין לשעירים (שדים) של בית הכסא. הראני תלמידי חכמים שבבבל. אמר לו: דומים למלאכי השרת.

כי הוה ניחא נפשיה [כאשר נחה נפשו, נפטר] רבי, אמר בדרך נבואה: מקום ששמו הומניא איכא [יש] בבבל — כולה עמונאי (מבני עמון) היא. מקום ששמו מסגריא איכא [יש] בבבל — כולה דממזירא [של ממזרים] היא. מקום ששמו בירקא איכא [יש] בבבל — שני אחים יש שם שמחליפים נשותיהם זה לזה, וממילא בניהם ממזרים. מקום ששמו בירתא דסטיא איכא [יש] בבבל — היום סרו ("סטיא") מאחרי המקום. ומה היה הדבר — דאקפי פירא בכוורי בשבתא ואזיל וצדו בהו בשבתא [שהקיפו מקום שהיו בו דגים בשבת והלכו וצדו בהם את הדגים בשבת], ושמתינהו [ונידה אותם] ר' אחי בר' יאשיה, ואישתמוד [והשתמדו] כולם. מקום שנקרא אקרא דאגמא איכא [יש] בבבל — אדא בר אהבה יש בה,