סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

זֶה הַנִּמְכָּר לַעֲבוֹדָה זָרָה עַצְמָהּ
אֲמַר לֵיהּ הָתָם הָא אַהְדְּרֵיהּ קְרָא דְּתָנֵי דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל הוֹאִיל וְהָלַךְ זֶה וְנַעֲשָׂה כּוֹמֶר לַעֲבוֹדָה זָרָה אֵימָא לִידְחֵי אֶבֶן אַחַר הַנּוֹפֵל תַּלְמוּד לוֹמַר אַחֲרֵי נִמְכַּר גְּאֻלָּה תִּהְיֶה לּוֹ אֶחָד מֵאֶחָיו יִגְאָלֶנּוּ
וְאֵימָא גְּאוּלָּה תִּהְיֶה לוֹ כִּי הֵיכִי דְּלָא לִיטַּמַּע בֵּין הַנׇּכְרִים הָא לְעִנְיַן פִּדְיוֹן נַחְמִיר עֲלֵיהּ מִדְּרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא
אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק תְּרֵי קְרָאֵי כְּתִיבִי כְּתִיב אִם עוֹד רַבּוֹת בַּשָּׁנִים וּכְתִיב וְאִם מְעַט נִשְׁאַר בַּשָּׁנִים וְכִי יֵשׁ שָׁנִים מְרוּבּוֹת וְיֵשׁ שָׁנִים מוּעָטוֹת אֶלָּא נִתְרַבָּה כַּסְפּוֹ מִכֶּסֶף מִקְנָתוֹ נִתְמַעֵט כַּסְפּוֹ כְּפִי שָׁנָיו
וְאֵימָא הָכִי קָאָמַר הֵיכָא דַּעֲבַד תְּרֵי וּפֻשׁ לֵיהּ אַרְבַּע נִיתֵּיב לֵיהּ אַרְבַּע מִכֶּסֶף מִקְנָתוֹ עֲבַד אַרְבַּע וּפֻשׁו לֵיהּ תַּרְתֵּי נִיתֵּיב תַּרְתֵּי כְּפִי שָׁנָיו
אִם כֵּן נִכְתּוֹב קְרָא אִם עוֹד רַבּוֹת שָׁנִים אִם מְעַט נִשְׁאַר שָׁנִים מַאי בַּשָּׁנִים נִתְרַבָּה כַּסְפּוֹ בַּשָּׁנִים מִכֶּסֶף מִקְנָתוֹ נִתְמַעֵט כַּסְפּוֹ בַּשָּׁנִים כְּפִי שָׁנָיו אָמַר רַב יוֹסֵף דַּרְשִׁינְהוּ רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק לְהָנֵי קְרָאֵי כְּסִינַי
(סִימַן עֶבֶד בַּיִת חֲצָאִין בַּיִת עֶבֶד קְרוֹבִים) בְּעָא מִינֵּיהּ רַב הוּנָא בַּר חִינָּנָא מֵרַב שֵׁשֶׁת עֶבֶד עִבְרִי הַנִּמְכָּר לְנׇכְרִי נִגְאָל לַחֲצָאִין אוֹ אֵינוֹ נִגְאָל לַחֲצָאִין
גְּאֻלָּתוֹ גְּאֻלָּתוֹ מִשְּׂדֵה אֲחוּזָּה גָּמַר מָה שְׂדֵה אֲחוּזָּה אֵינוֹ נִגְאָל לַחֲצָאִין אַף הַאי נָמֵי אֵינוֹ נִגְאָל לַחֲצָאִין אוֹ דִילְמָא לְקוּלָּא אָמְרִינַן לְחוּמְרָא לָא אָמְרִינַן
אֲמַר לֵיהּ לָאו אָמְרַתְּ הָתָם נִמְכַּר כּוּלּוֹ וְלֹא חֶצְיוֹ הָכִי נָמֵי נִגְאָל כּוּלּוֹ וְלֹא חֶצְיוֹ
אָמַר אַבָּיֵי אִם תִּימְצֵי לוֹמַר נִגְאָל לַחֲצָאִין מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ לְקוּלָּא וּלְחוּמְרָא לְקוּלָּא זַבְנֵיהּ בִּמְאָה יְהַב לֵיהּ חַמְשִׁין פַּלְגָא דְּדָמֵי וְאַשְׁבַּח וְקָם עַל מָאתַן אִי אָמְרַתְּ נִגְאָל לַחֲצָאִין יָהֵיב לֵיהּ מְאָה וְנָפֵיק וְאִי אָמְרַתְּ אֵין נִגְאָל לַחֲצָאִין יָהֵיב לֵיהּ מְאָה וְחַמְשִׁין וְנָפֵיק
וְהָאָמְרַתְּ נִתְרַבָּה כַּסְפּוֹ מִכֶּסֶף מִקְנָתוֹ כְּגוֹן דְּאוֹקִיר וְזָל וְאוֹקִיר
מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ לְחוּמְרָא זַבְנֵיהּ בְּמָאתַן יְהַיב מְאָה פַּלְגֵי דִּדְמֵי וְאִיכְּסִף וְקָם עַל מְאָה אִי אָמְרַתְּ נִגְאָל לַחֲצָאִין יָהֵיב לֵיהּ חַמְשִׁין וְנָפֵיק וְאִי אָמְרַתְּ אֵין נִגְאָל לַחֲצָאִין הָנָךְ מְאָה פִּקָּדוֹן נִינְהוּ גַּבֵּיהּ יָהֵיב לְהוּ נִיהֲלֵיהּ וְנָפֵיק
בְּעָא מִינֵּיהּ רַב הוּנָא בַּר חִינָּנָא מֵרַב שֵׁשֶׁת הַמּוֹכֵר בַּיִת בְּבָתֵּי עָרֵי חוֹמָה נִגְאָל לַחֲצָאִין אוֹ אֵינוֹ נִגְאָל לַחֲצָאִין גְּאֻלָּתוֹ גְּאֻלָּתוֹ מִשְּׂדֵה אֲחוּזָּה גָּמַר מָה שְׂדֵה אֲחוּזָּה אֵינָהּ נִגְאֶלֶת לַחֲצָאִין אַף הַאי נָמֵי אֵינוֹ נִגְאָל לַחֲצָאִין
אוֹ דִילְמָא הֵיכָא דְּגַלִּי גַּלִּי הֵיכָא דְּלָא גַּלִּי לָא גַּלִּי
אֲמַר לֵיהּ מִמִּדְרָשׁוֹ שֶׁל רַבִּי שִׁמְעוֹן נִשְׁמַע שֶׁלֹּוֶה וְגוֹאֵל וְגוֹאֵל לַחֲצָאִין דְּתַנְיָא אִם גָּאֹל יִגְאַל מְלַמֵּד שֶׁלֹּוֶה וְגוֹאֵל וְגוֹאֵל לַחֲצָאִין
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן מָה טַעַם לְפִי שֶׁמָּצִינוּ בְּמוֹכֵר שְׂדֵה אֲחוּזָּה שֶׁיִּפָּה כֹּחוֹ שֶׁאִם הִגִּיעַ יוֹבֵל וְלֹא נִגְאֲלָה חוֹזֶרֶת לִבְעָלֶיהָ בַּיּוֹבֵל הוֹרַע כֹּחוֹ שֶׁאֵינוֹ לֹוֶה וְגוֹאֵל וְגוֹאֵל לַחֲצָאִין
מַקְדִּישׁ שֶׁהוֹרַע כֹּחוֹ שֶׁאִם הִגִּיעַ יוֹבֵל וְלֹא נִגְאֲלָה יוֹצְאָה לְכֹהֲנִים בַּיּוֹבֵל יִפָּה כֹּחוֹ שֶׁלֹּוֶה וְגוֹאֵל וְגוֹאֵל לַחֲצָאִין
הַאי מוֹכֵר בַּיִת בְּבָתֵּי עָרֵי חוֹמָה נָמֵי הוֹאִיל וְהוֹרַע כֹּחוֹ שֶׁאִם מָלְאָה לוֹ שָׁנָה תְּמִימָה וְלֹא נִגְאֲלָה נֶחְלָט יִפָּה כֹּחוֹ שֶׁלֹּוֶה וְגוֹאֵל וְגוֹאֵל לַחֲצָאִין
אֵיתִיבֵיהּ אִם גָּאֹל יִגְאַל מְלַמֵּד שֶׁלֹּוֶה וְגוֹאֵל וְגוֹאֵל לַחֲצָאִין
שֶׁיָּכוֹל וַהֲלֹא דִּין הוּא וּמָה מוֹכֵר שְׂדֵה אֲחוּזָּה שֶׁיִּפָּה כֹּחוֹ שֶׁאִם הִגִּיעַ יוֹבֵל וְלֹא נִגְאֲלָה חוֹזֶרֶת לִבְעָלֶיהָ בַּיּוֹבֵל הוֹרַע כֹּחוֹ שֶׁאֵין לֹוֶה וְגוֹאֵל וְגוֹאֵל לַחֲצָאִין מַקְדִּישׁ שֶׁהוֹרַע כֹּחוֹ שֶׁאִם הִגִּיעַ יוֹבֵל וְלֹא נִגְאֲלָה יוֹצְאָה לְכֹהֲנִים בַּיּוֹבֵל אֵינוֹ דִּין שֶׁהוֹרַע כֹּחוֹ שֶׁאֵין לֹוֶה וְגוֹאֵל וְגוֹאֵל לַחֲצָאִין
מָה לְמוֹכֵר שְׂדֵה אֲחוּזָּה שֶׁכֵּן הוֹרַע כֹּחוֹ לִיגָּאֵל מִיָּד תֹּאמַר בְּמַקְדִּישׁ שֶׁיִּפָּה כֹּחוֹ לִיגָּאֵל מִיָּד
מוֹכֵר בַּיִת בְּבָתֵּי עָרֵי חוֹמָה יוֹכִיחַ שֶׁיִּפָּה כֹּחוֹ לִיגָּאֵל מִיָּד וְאֵין לֹוֶה וְגוֹאֵל וְגוֹאֵל לַחֲצָאִין לָא קַשְׁיָא

רש"י

זה הנמכר לעבודת כוכבים עצמה. לחטוב עצים ושאר צרכיה ולא לשם אלהות: הא אהדריה קרא. לכל ישראל לרחם עליו: לידחי אבן אחר הנופל. אדחה אבן שלא תהא לו גאולה: רבות בשנים. משמע שיהא רבוי בשנים וכי אפשר להיותן מרובות על שש או מועטות: אלא. ה''ק אם יש רבוי בדמיו שנתרבה בתוך שנים הללו כגון שהשביח מכסף מקנתו חשוב כמשעת קנייה להקל: נתמעט כספו. בתוך שנים הללו חשוב אותו כפי דמי שניו של עכשיו: ניתיב ליה. דמי ארבע שנים ולא איירי קרא לא בהשביח ולא בהכסיף: לחצאין. הגיע ידו לדמי חצי גרעונו יתנם וימעט חצי שניו מעליו: או אין נגאל. כלל אלא א''כ מצא כדי גאולתו: שדה אחוזה. כתיב בה ומצא כדי גאולתו ולא לחצאין והכא כתיב ישיב גאולתו ולא כתיב כדי: או דילמא לקולא אמרינן. דגאולת חצאין יש בה להקל ולהחמיר כדלקמיה והיכא דהוי קולא לגביה אמרינן דנגאל והיכא דהוי חומרא אמרינן דאינו נגאל כדאמר קרא גבי השביח והכסיף דאזלינן לקולא: לאו אמרת. לעיל (דף יח.) גניבו חמש מאות ושוה אלף לדברי הכל אינו נמכר אלמא ונמכר כולו ולא חציו משמע הכא נמי דכתיב (ויקרא כה) או השיגה ידו ונגאל כולו ולא חציו משמע: משכחת לה לקולא. דהויא לה הגאולה קולא גביה לטובתו ומשכחת לה לרעתו: זבניה במאה. קנאו במנה ויהיב ליה האי עבד בתר הכי חמשים בגאולת חציו אי אמרת הויא גאולה כי אייקר תו לא ברשות דמריה אייקר אלא פלגיה ואם בא עכשיו לגמור פדיונו יהיב ליה מאה ונפיק: ואי אמרת אינו נגאל. אייקר כוליה ברשות דמריה ויהיב ליה מאה וחמשין: והא אמרת נתרבה כו'. דהיכא דנשבח אין מחשבים לו אלא כשעת מקנתו: דאייקר וזל ואייקר. שקנהו במאתים והוזל ועמד על מנה וחשיב ליה כפי שניו ונתן לו חמשים ולא הספיק לגמור פדיונו עד שהוקר ועמד על מאתים: ה''ג במסקנא ואי אמרת אינו נגאל לחצאין הני מאה פקדון נינהו גביה יהיב ליה ניהליה ונפיק. ול''ג והא אמרת נתמעט כספו כו'. ואי אמרת אינו נגאל לחצאין לא קנאן האדון בתורת גאולה ועכשיו שהכסיף הוא עומד כוליה לפדותו והנך זוזי הוו פקדון גביה ויהיב להו ניהליה ונפיק: המוכר בית בעיר חומה. שהוא נגאל עד שנה ולא יותר: נגאל לחצאין. אם נתן חצי דמיו בתוך שנה מפריק פלגיה או לא: גאולתו. ימים תהיה גאולתו: היכא דגלי. בכדי גאולתו למימרא דכולה גאולה בעינן גלי: והיכא. דלא כתיב בה כדי לא מייתינן ליה: שלוה. אם אין לו לוה מאחרים וגואל מה שאין כן מוכר בשדה אחוזה דבעינן והשיגה ידו (ויקרא כה) משמע נמי שגואל לחצאין: ואם גאל יגאל. במקדיש שדה אחוזה: לפי שמצינו כו'. ר''ש דריש טעמא דקרא בכל דוכתא (ב''מ דף קטו.) והכא נמי יהיב טעמא לקרא ואשמעינן דהקפידה תורה לחזור שלא תפקע אחוזה מיורשים לפי שיפה כח מוכר שאין נחלתו נפקעת שהרי חוזרת לו ביובל לפיכך לא חש ליפות כחו ללוות ולגאול לחצאין אבל מקדיש לפי שהורע כחו להפסיד נחלתו ביובל כדכתיב (ויקרא כז) והיה השדה בצאתו ביובל קדש וגו' ומתחלק לכהנים ייפה הכתוב כחו בתחלת פדיונו ללוות ולגאול לחצאין ומהכא אית לן למיגמר נמי מוכר בית בבתי ערי חומה דלוה וגואל וגואל לחצאין שהרי הורע כחו ליחלט בסוף שנה ולא יצא ביובל: איתיביה. דקתני סיפא מוכר בית בבתי ערי חומה יוכיח שאין לוה וגואל וכו': מוכר שדה אחוזה הורע כחו ליגאל מיד. עד שתהא שתי שנים ביד הלוקח כדכתיב (שם כה) במספר שני תבואות ימכר לך אין מכירה פחותה משתי שנים מעת לעת ואח''כ גואל בגרעון כסף כדכתיב (שם) לפי רוב השנים וחשב את שני ממכרו וגו' כמה שנים הם משלקחה עד היובל שהיה עתיד להחזיר לבעלים עשרים שנה ודמיה עשרים מנה הרי שקניית תבואות כל שנה במנה וכן יגרע לכל שנה שאכלה לפי גאולתו:

תוספות

גאולתו גאולתו גמר. נראה לר''ת דלאו ג''ש גמורה היא אלא גלוי מילתא בעלמא הוא דאי ג''ש גמורה היא א''כ מאי קאמר או דלמא לקולא אמרינן לחומרא לא אמרינן הא כיון דהוי ג''ש בין לקולא בין לחומרא אית לן למילף דאין ג''ש למחצה וכן משמע לקמיה גבי בתי ערי חומה קאמר היכא דגלי גלי והיכא דלא גלי לא גלי ואי ג''ש היא אפילו היכא דלא גלי נמי: איתיביה. פי' מסיפא דקתני מוכר בית בבתי ערי חומה יוכיח שאינו לוה וגואל וגואל לחצאין ואם תאמר מאי פריך לרבי שמעון דילמא הך ברייתא אתיא כוותיה דרבי שמעון והא דקאמר לעיל גבי בתי ערי חומה שלוה וגואל וגואל לחצאין היינו בתר דרבי לן קרא במקדיש אם גאל יגאל אבל
הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר