סקר
איך הלימוד שלך בעקבת הקורונה?






 

פירוש שטיינזלץ

ומשיבים: הני מילי [דברים אלה] אמורים דווקא לחומרא [להחמיר] שלענין זה חוששים משום שחזקה ששליח עשה שליחותו, אבל לקולא [להקל] לא סומכים על כך.

ושואלים: וליהמנה לדידה [ושנאמין לה עצמה] מתוך דברי רב המנונא, שאמר רב המנונא: האשה שאמרה לבעלה "גירשתני" — הרי היא נאמנת, שכן חזקה אין האשה מעיזה פניה בפני בעלה לשקר בדבר כגון זה!

ומשיבים: הני מילי [דברים אלה] אמורים דווקא היכא דליכא דקא [במקום שאין דבר] שמסייע לה, ואין אנו מניחים שתתחצף לשקר לגמרי, אבל היכא [במקום] שיש אדם המסייע לה, שהרי הבעל עצמו אומר ששלח גט ואף השליש אומר כן — מעיזה ומעיזה פנים, ואינה נאמנת על פי דבריה בלבד, אלא כשגיטה בידה.

א משנה נערה המאורסה, היא עצמה או אביה מקבלין את גיטה, ומשעה שקיבל אחד מהם את הגט — הריהי מגורשת. אמר ר' יהודה: אין שתי ידים זוכות כאחת, שלא ייתכן שלגבי אדם אחד יהיו שתי "ידיים" של יכולת זכייה. אלא אביה מקבל את גיטה בלבד. ועוד כלל גדול אמרו: כל אשה שאינה יכולה לשמור את גיטה, אינה יכולה להתגרש.

ב גמרא ומבררים: במאי קמיפלגי [במה, באיזה עקרון נחלקו] חכמים (סתם משנה) ור' יהודה במשנתנו? — רבנן סברי [חכמים סבורים]: ידא יתירתא זכי לה רחמנא [יד יתירה זכתה לה התורה], כלומר, נתנה התורה גם לה זכות לקבל את גיטה, אף שיד אביה כידה, והוא יכול לקבלו עבורה. ור' יהודה סבר: במקום אביה, כאשר האב קיים, יד דילה [שלה] לאו [לא] כלום היא, אינה נחשבת, ולכן אין היא יכולה לקבל גיטה.

ג שנינו במשנה שכל אשה שאינה יכולה לשמור את גיטה אינה יכולה להתגרש. ובענין זה תנו רבנן [שנו חכמים]: קטנה היודעת לשמור את גיטהמתגרשת, ושאינה יודעת לשמור את גיטהאינה מתגרשת. ואיזו היא קטנה שנחשבת כיודעת לשמור את גיטה? כל שמשמרת גיטה ודבר אחר.

ותוהים: מאי קאמר [מה אמר], מה משמעות הדבר שמשמרת את גיטה ודבר אחר? אמר ר' יוחנן, הכי קאמר [כך אמר]: כל שמשמרת דבר אחר מחמת גיטה, כגון שאבד לה גיטה עצמו, והיא שומרת דבר אחר משום שהיא סבורה שהוא הגט.

מתקיף לה [מקשה על כך] רב הונא בר מנוח: הא [זו] שוטה בעלמא [סתם] היא, שמשמרת דבר אחר משום גיטה! אלא אמר רב הונא בר מנוח משמיה [משמו] של רב אחא בריה [בנו] של רב איקא: הכוונה היא, כל שמבחנת בין גיטה לדבר אחר, ושומרת את גיטה ולא דבר אחר.

ובאותו ענין של תינוקות אמר רב יהודה אמר ר' אסי: תינוק שנותנים לו צרור (אבן) וזורקו משום שמבין כי הוא חסר ערך, אבל אם נותנים לו אגוז הריהו מכיר בו ונוטלו — הריהו זוכה בדברים לעצמו, אבל אין זוכה לאחרים שאינו יכול לזכות עבור אחרים. אבל אם הילד יש בו דעת עד כדי כך שנותנים לו חפץ ומחזירו לבעליו לאחר שעה, משום שמבין שהחפץ שייך לו — זוכה בדברים בין לעצמו ובין לאחרים.

כי אמריתה [כאשר אמרתי ] את הדבר הזה של ר' אסי קמיה [לפני] שמואל, אמר לי: דא ודא [זו וזו] אחת היא. ושואלים: מאי [מה] פירוש "דא ודא [זו וזו] אחת היא"? אמר רב חסדא: אחד זה ואחד זהזוכה לעצמו ואין זוכה לאחרים, ואין מבחינים בדרגות הבנה שונות של הקטן.

מתיב [מקשה] רב חיננא וורדאן (מהעיר וורדוניא) ממה ששנינו: כיצד בני המבוי משתתפין במבוי כדי לאפשר להם לטלטל בתוכו בשבת? — מניח אדם אחד את החבית שמכילה יין או שמן שייעד אותה לצורך זה, ואומר: "הרי זו החבית שייכת לכל בני המבוי", ומזכה להם, לכל אחד ואחד את חלקו, על ידי בנו ובתו הגדולים שהם יכולים לזכות עבור אחרים, ועל ידי עבדו ושפחתו העברים.

ונברר: האי [אותה] שפחה הנזכרת כאן היכי דמי [כיצד בדיוק מדובר בה]? אי דאתיא [אם שכבר הביאה] שתי שערות במקום הערווה, והרי הן סימן להיותה בוגרת, מאי בעיא גביה [מה היא עושה אצלו]? הרי אמה עבריה משתחררת מיד בסימנים אלו מן העבדות! אלא לאו [האם לא] מדובר כאן שלא אתיא [הביאה] עדיין שתי שערות, ועדיין קטנה היא, וקתני [ושנה] שהיא זוכה לאחרים, משמע שקטן יכול לזכות גם לאחרים!

ודוחים: מכאן אין להוכיח, כי שאני [שונים] שיתופי מבואות שהם כולם דרבנן [מדברי סופרים], וחכמים עצמם הקלו בדבר, שקטן יזכה גם לאחרים.

אמר רב חסדא: אישתיק [שתק] וורדאן ולא ענה על כך. ושואלים: מאי הוה ליה למימר [מה היה לו לומר, לענות]? ומשיבים: היה יכול לענות: כל דבר דתקון רבנן [שתקנו חכמים]

Talmud - Bavli - The William Davidson digital edition of the Koren No=C3=A9 Talmud
with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0)
אדם סלומון
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר