סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

לְתָרוֹצֵי סוּגְיָא עֲבִידָא הָכָא לִסְמוֹךְ עִילָּוֵיהּ הוּא דַּעֲבִידָא וְסָמֵיךְ עֲלֵיהּ
טְמֵאִין מִדְרָס וְאֵין יוֹצְאִין בָּהֶן בְּשַׁבָּת וְאֵין נִכְנָסִין בָּהֶן לָעֲזָרָה תָּנֵי תַּנָּא קַמֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן נִכְנָסִין בָּהֶן לָעֲזָרָה אֲמַר לֵיהּ אֲנִי שׁוֹנֶה אִשָּׁה חוֹלֶצֶת בּוֹ וְאַתְּ אָמְרַתְּ נִכְנָסִין תְּנִי אֵין נִכְנָסִין בָּהֶן לָעֲזָרָה
לוּקַטְמִין טְהוֹרָה מַאי לוּקַטְמִין אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ חֲמָרָא דְּאַכַּפָּא רָבָא בַּר פָּפָּא אָמַר קִישְׁרֵי רָבָא בַּר רַב הוּנָא אָמַר פְּרָמֵי
מַתְנִי' הַבָּנִים יוֹצְאִין בִּקְשָׁרִים וּבְנֵי מְלָכִים בְּזוֹגִין וְכׇל אָדָם אֶלָּא שֶׁדִּבְּרוּ חֲכָמִים בַּהוֹוֶה
גְּמָ' מַאי קְשָׁרִים אָמַר אַדָּא מָרִי אָמַר רַב נַחְמָן בַּר בָּרוּךְ אָמַר רַב אָשֵׁי בַּר אָבִין אָמַר רַב יְהוּדָה קִשּׁוּרֵי פוּאָה אָמַר אַבָּיֵי אֲמַרָה לִי אֵם תְּלָתָא מוֹקְמִי חֲמִשָּׁה מַסּוּ שִׁבְעָה אֲפִילּוּ לִכְשָׁפִים מְעַלּוּ אָמַר רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב וְהוּא דְּלָא חֲזִי לֵיהּ שִׁמְשָׁא וְסֵיהֲרָא וְלָא חֲזִי מִיטְרָא וְלָא שְׁמִיעַ לֵיהּ קָל בַּרְזְלָא וְקָל תַּרְנוּגְלָא וְקָל נִיגְרֵי אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק נְפַל פּוּתָא בְּבֵירָא מַאי אִירְיָא בָּנִים אֲפִילּוּ בָּנוֹת נָמֵי מַאי אִירְיָא קְטַנִּים אֲפִילּוּ גְּדוֹלִים נָמֵי אֶלָּא מַאי קְשָׁרִים כִּי הָא דְּאָמַר אָבִין בַּר הוּנָא אָמַר רַבִּי חָמָא בַּר גּוּרְיָא בֵּן שֶׁיֵּשׁ [לוֹ] גַּעְגּוּעִין עַל אָבִיו נוֹטֵל רְצוּעָה מִמִּנְעָל שֶׁל יָמִין וְקוֹשֵׁר לוֹ בִּשְׂמֹאלוֹ אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק וְסִימָנָיךְ תְּפִילִּין וְחִילּוּפָא סַכַּנְתָּא
אָמַר אָבִין בַּר הוּנָא אָמַר רַב חָמָא בַּר גּוּרְיָא סַחוֹפֵי כָּסָא אַטִּיבּוּרֵי בְּשַׁבְּתָא שַׁפִּיר דָּמֵי וְאָמַר אָבִין בַּר הוּנָא אָמַר רַב חָמָא בַּר גּוּרְיָא מוּתָּר לָסוּךְ שֶׁמֶן וּמֶלַח בְּשַׁבָּת כִּי הָא דְּרַב הוּנָא מִבֵּי רַב וְרַב מִבֵּי רַבִּי חִיָּיא וְרַבִּי חִיָּיא מִבֵּי רַבִּי כִּי הֲווֹ מִיבַּסְּמִי מַיְיתוּ מִשְׁחָא וּמִילְחָא וְשָׁיְיפִי לְהוּ לְגַוָּיָיתָא דִּידַיְיהוּ וְגַוָּיָיתָא דְּכַרְעַיְיהוּ וְאָמְרִי כִּי הֵיכִי דְּצָיֵל הָא מִישְׁחָא לֵיצִיל חַמְרֵיהּ דִּפְלָנְיָא בַּר פְּלָנִיתָא וְאִי לָא מַיְיתֵי שִׁיעָא דְּדַנָּא וְשָׁרֵי לֵיהּ בְּמַיָּא וְאָמַר כִּי הֵיכִי דְּצָיֵל הַאי שִׁיעָא לֵיצִיל חַמְרֵיהּ דִּפְלָנְיָא בַּר פְּלָנִיתָא
וְאָמַר אָבִין בַּר הוּנָא אָמַר רַב חָמָא בַּר גּוּרְיָא מוּתָּר לֵחָנֵק בְּשַׁבָּת וְאָמַר אָבִין בַּר הוּנָא אָמַר רַב חָמָא בַּר גּוּרְיָא לַפּוֹפֵי יָנוֹקָא בְּשַׁבְּתָא שַׁפִּיר דָּמֵי
רַב פָּפָּא מַתְנֵי בָּנִים רַב זְבִיד מַתְנֵי בֵּן רַב פָּפָּא מַתְנֵי בָּנִים וְתַרְוַיְיהוּ מַתְנֵי לְהוּ בְּאָבִין בַּר הוּנָא רַב זְבִיד מַתְנֵי בֵּן קַמַּיְיתָא מַתְנֵי בְּאָבִין בַּר הוּנָא וְהַאי מַתְנֵי לַהּ בְּרַבָּה בַּר בַּר חָנָה דְּאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה לַפּוֹפֵי יָנוֹקָא בְּשַׁבְּתָא שַׁפִּיר דָּמֵי
אָמַר אַבָּיֵי אֲמַרָה לִי אֵם כֹּל מִנְיָינֵי בִּשְׁמָא דְאִימָּא וְכֹל קִטְרֵי בִּשְׂמָאלָא וְאָמַר אַבָּיֵי אֲמַרָה לִי אֵם כֹּל מִנְיָינֵי דְּמִפָּרְשִׁי כִּדְמִפָּרְשִׁי וּדְלָא מִפָּרְשִׁי אַרְבְּעִין וְחַד זִימְנֵי
תָּנוּ רַבָּנַן יוֹצְאִין בְּאֶבֶן תְּקוּמָה בְּשַׁבָּת מִשּׁוּם רַבִּי מֵאִיר אָמְרוּ אַף בְּמִשְׁקַל אֶבֶן תְּקוּמָה וְלֹא שֶׁהִפִּילָה אֶלָּא שֶׁמָּא תַּפִּיל וְלֹא שֶׁעִיבְּרָה אֶלָּא שֶׁמָּא תִּתְעַבֵּר וְתַפִּיל אָמַר רַב יֵימַר בַּר שֶׁלֶמְיָא מִשְּׁמֵיהּ דְּאַבָּיֵי וְהוּא דְּאִיכַּוַּון וְאִיתְּקַל בָּעֵי אַבָּיֵי מִשְׁקָל דְּמִשְׁקָל מַאי תֵּיקוּ
וְאָמַר אַבָּיֵי אֲמַרָה לִי אֵם לְאִשָּׁתָא בַּת יוֹמָא לִישְׁקוֹל זוּזָא חִיוּוֹרָא וְלֵיזִיל לְמִלְחֲתָא וְלִיתְקוֹל מַתְקָלֵיהּ מִילְחָא וְלִצְיְירֵיהּ בַּחֲלָלָא דְבֵי צַוָּאר בְּנִירָא בַּרְקָא וְאִי לָא לִיתֵּיב אַפָּרָשַׁת דְּרָכִים וְכִי חָזֵי שׁוּמְשְׁמָנָא גַּמְלָא דְּדָרֵי מִידֵּי לִישְׁקְלֵיהּ וְלִישְׁדְּיֵיהּ בְּגוּבְתָּא דִנְחָשָׁא וְלִיסְתְּמֵיהּ בַּאֲבָרָא וְלִיחְתְּמֵיהּ בְּשִׁיתִּין גּוּשְׁפַּנְקֵי וּלְבַרְזוֹלֵיהּ וְלִידְרֵיהּ וְלֵימָא לֵיהּ טְעוּנָךְ עֲלַי וּטְעוּנַאי עֲלָךְ אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב הוּנָא לְרַב אָשֵׁי וְדִילְמָא אִינִישׁ אַשְׁכְּחֵיהּ וְאִיפְּסִק בֵּיהּ אֶלָּא לֵימָא לֵיהּ טְעוּנַאי וּטְעוּנָךְ עֲלָךְ וְאִי לָא לִישְׁקוֹל כּוּזָא חַדְתָּא וְלֵיזִיל לְנַהְרָא וְלֵימָא לֵיהּ נַהֲרָא נַהֲרָא אוֹזְפַן כּוּזָא דְמַיָּא לְאוֹרְחָא דְּאִיקְּלַע לִי וְלַיהְדַּר שָׁב זִימְנֵי עַל רֵישֵׁיהּ וְלִשְׁדְּיֵיהּ לַאֲחוֹרֵיהּ וְלֵימָא לֵיהּ נַהֲרָא נַהֲרָא שְׁקוֹל מַיָּא דִּיהַבְתְּ לִי דְּאוֹרְחָא דְּאִיקְּלַע לִי בְּיוֹמֵיהּ אֲתָא וּבְיוֹמֵיהּ אֲזַל
אָמַר רַב הוּנָא

רש"י

לתרוצי סוגיא. לתקן פסיעותיו ולזקוף קומה מפני שרגליו ושוקיו רותתות ולא לסמיכת כל גופו: אני שונה אשה חולצת בהן. אלמא נעל קרינא ביה: חמרא דאכפא. חמור הנישא בכתפיים הליצנים עושין אותו ונראה כמי שרוכב עליו ובמקומנו נקרא ארדפיס''א: קישורי. אשקצ''ש שמהלכין בהם במקום טיט וקשיא לי נהי דטהורין מטומאת מגע דפשוטי כלי עץ נינהו אבל מן המדרס למה טהורין: פרמי. טלמוס"א הנקשרת על הפרצוף להבעית הבנים קטנים: מתני' בקשרים. מפרש בגמרא: בזגין. אישקליט''ש של זהב לנוי: גמ' אדא מרי. כך שמו: קשרי פואה. גרנצ''א קושרים בקשרים ותולין בצואר לרפואה ולא ידעתי לאיזה חולי: מוקמי. מעמידין החולי שלא יגדל: ה'. קשרים: מסו. מתרפאין: נגרי. פסיעות: נפל פותא בבירא. נפל רפואת הפואה בבור דאין אדם נזהר בכל אלו: מאי איריא בנים. לרב יהודה פריך אי קישורין דמתני' לרפואת חולי נינהו מאי איריא בנים: געגועין. ברמור''ט מגעגע עליו ואינו יכול ליפרד ממנו ורפואה זו לא שייכא בנקבות שאין האב מחבבן כל כך מתחילתן שיהיו מגעגעין עליו: תפילין. שיד ימינו קושרתו לשמאלו זהו סימן לגירסא: סכנתא. שמגעגע יותר מדאי: סחופי כסא. כוס שיש בו הבל כגון שעירו ממנו מים חמין וכופהו על הטיבור למי שחש במעיו ואוחז הכוס את הבשר ומושך אליו את המעיים ומושיבן במקומן: לסוך. בכפות ידיו ורגליו: דרב הונא מבי רב. שהיה בא מבי רב שהוא רבו וכן רב מבי ר' חייא ור' חייא מבי רבי: מבסמי. שכורין שהיו משקין את התלמידים ואלו מפני שחשובין הן היו עושין להן דבר להפג את יינן: לגוייתא דידייהו. תוכי ידיהם דהיינו כף: דצייל שהולך ונעשה צלול כל שעה מחום הבשר: שיעא דדנא. מגופת החבית: דציל האי שיעא. מחמת המים: ליחנק. מי שנפרקה חוליא של מפרקת צוארו ונופלת בגרונו תולין אותו בראשו שיהא צוארו נפשט ודומה לחניקה: לפופי. לכורכו בבגדים וקושרו בחגורה רחבה ומתיישבין פרקי אבריו שהן רכין ונשמטין בחבלי הלידה וקורין אנמלטויי''ר בלע''ז: מתני בנים. שתי שמועות דאיירי בקטנים היה שונה בשם רבי (אבא) בר הונא משמיה דרב חמא בר גוריא: בן. חדא שמעתא דאיירי בקטן מתני בשמיה: תרוייהו. געגועין ולפופי: כל מנייני. כל לחישות ומפני שכופלין אותן יש ג' פעמים ויש יותר קרי להו מנייני: בשמא דאמא. פלוני בן פלונית: דמיפרשי. כל לחשים שמפורש מניין כמה פעמים שיאמרו ויכפלו אותו: כדמפרשי. כופלין אותו כפי מניינו ודלא מיפרשי בהם סתם כפילתן ארבעין וחד זימנין: אבן תקומה. אבן שנושאות אותה נשים עוברות שלא יפילו וקורין לה קוטאנ''א בלע''ז: במשקל. שום דבר ששקלוהו כנגדה: ולא שהפילה. ולא תאמר שלא התירו לצאת בה אלא לאשה שעלולה להפיל עוברה שהפילה כבר עובר אחר: ולא שעיברה. שידוע לה שהיא מעוברת: והוא דאיכוין ותקל. שנמצא החפץ מאליו למשקל האבן ולא שחיסרו ממנו או הוסיפו עליו לכוונו: בת יומא. שאחזתו בכל יום: זוזא חיוורא. צרוף וחדש: למלחתא. למקום שריפת המים שעושין נגרים על שפת הים להמשיך מים לבריכות רחבות העשויות לכך וכשנתמלאו סותם החריצין והשמש שורף את המים שמלוחין הן ונעשה מלח: בחללא דבי צוארו. תחת גרונו כנגד מפתחי חלוקו לשון רבינו הלוי: נירא ברקא. ליצ"א של שער: פרשת דרכים. מקום ששני דרכים מתפרשים: שומשמנא גמלא. נמלה גדולה: דדרי מידי. שטוען כלום: לישקליה. לשומשמנא: בגובתא דנחשא. כמין קנה של נחשת: ולסתמייה באברא. יסתום פיה בעופרת: גושפנקי. חותמות ולאו דוקא שיתין נקט ולאו דוקא חותמות של צורה אלא סתימות הרבה זו על זו שעוה על העופרת ושוב זפת ושוב טיט: וליברזוליה. ינענענו:. ולידריה. ישאנו: ולימא ליה. לשומשמנא: טעונך עלי. מה שהיית נושא אשאנו: וטעונאי. החולי שלי: איניש אשכחיה ואיפסיק ביה. חולי כזה שזה עושה וכי אמר ליה טעונך עלי זהו חולי של חברו: כוזא חדתא. כלי חרס קטן חדש: אוזפן. הלוני: וליהדריה ז' זימני ארישיה. יקיפנו סביבות ראשו:

תוספות

קישורי. פי' הקונטרס אשקצ''ש והקשה בקונטרס ור''י תירץ דכיון שאינם עשויים אלא ללכת דרך העברה בטיט אינו טמא מדרס ובערוך פירש דקישורי היינו אשקצ''ש שעושין הליצני והן גבוהין מאד ואינן אלא לרקד עליהן ולא להילוך עבידי:

הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר