נערה שנדרה כשעדיין לא בגרה והיא יתומה. נערה שנדרה כשהיא בוגרת ומת אביה. נערה שנדרה ונעשתה בוגרת ומת אביה. נערה שנדרה כשעדיין לא בגרה ומת אביה. נערה שנדרה ומת אביה ומשמת אביה בגרה, או אם נדרה כשהיא בוגרת ואביה קיים, נערה שנדרה ונעשתה בוגרת ואביה קיים. ר' יהודה אומר: אף המשיא את בתו הקטנה ונתאלמנה או נתגרשה וחזרה אצלו ועדיין היא נערה מבחינת הגיל — בכל זאת נדריה קיימים.

א גמרא אמר רב יהודה אמר רב: משנה זו דברי ר' יהודה היא, שפירט את הדינים ביותר ומנה תשע נערות. אבל חכמים אומרים שאין צורך בפירוט זה אלא אפשר לומר בדרך כלל: שלש נערות נדריהן קיימין: בוגרת, ויתומה, ויתומה בחיי האב — זו שנתאלמנה או נתגרשה בחיי אביה, והריהי כיתומה שאין לאביה רשות בה.

ב משנה אמרה אשה לבעלה "קונם שאיני נהנה (נהנית) לאבא ולאביך (מאבא ומאביך) אם עושה אני על פיך (לצורכך) ", או "שאיני נהנית לך אם עושה אני על פי (לצורך) אבא שלי ועל פי אביך" — הרי זה יפר את הנדר.

ג גמרא תניא [שנויה ברייתא]: נדרה אשה "שאיני נהנית לאבא ולאביך אם אני עושה לפיך", ר' נתן אומר: לא יפר, ותעשה לפיו (שהרי היא חייבת בכך מכוח נישואיה) ותיאסר בהם, שאינו יכול להפר נדר שלא חל עדיין ותלוי בתנאי מסויים. וחכמים אומרים: אף במקרה זה יפר.

אמרה "נטולה (אסורה) אני מן היהודים אם אני משמשתך", ר' נתן אומר: לא יפר, ותשמש אותו ותהא נטולה מן היהודים. וחכמים אומרים: יפר.

ד מסופר: ההוא גברא דאיתסר הנייתא דעלמא עליה [אדם אחד נדר שנאסרת הנאת העולם עליו] אי נסיב איתתא [אם הוא נושא אשה] כי לא תנינא הילכתא [כאשר, כל עוד אינו שונה הלכות]. רהיט בגפא ותובליא [היה רץ בסולם ובחבל] ולא אמצי למיתנא [יכול היה לשנות]. כלומר, בלשון ציורית — שהתאמץ בכל כוחו ולא עלה בידו ללמוד. אתא [בא] רב אחא בר רב הונא ושבשיה [והטעה אותו] ואינסיב איתתא [ונשא אשה],