מועדי ה' צריכין קידוש בית דין, שזמני המועדים נקבעים רק על פי בית דין המקדשים את החודש, שבת בראשית אין צריכה קידוש בית דין, שקדושתה חלה מעצמה, ואין צורך בהחלטת בית הדין לשם כך, וזו כוונת מה שאמרו שלא נאמרה שבת עם שאר המועדים.

וכך יש להבין גם את דברי בן עזאי: מועדי ה' צריכין מומחה, שאין קביעת המועדים אלא על פי בית דין מומחים, ואין פרשת נדרים צריכין מומחה אלא אפילו בית דין של הדיוטות יכולים להתיר נדרים.

ומקשים: והא [והרי] בפרשת נדרים "ראשי המטות" כתיב [נאמר] (במדבר ל, ב), ואיך אפשר לומר שיעשו זאת הדיוטות? אמר רב חסדא ואיתימא [ויש אומרים] ר' יוחנן: מה שנאמר "ראשי המטות" בא ללמדנו שגם ביחיד מומחה אפשר להתיר נדר.

א אמר ר' חנינא: בעל השותק לאחר ששמע את אשתו נודרת על מנת למיקט (לצער) את אשתו, כדי שתצטרך לסבול בקיום נדרה, אך בליבו הפר לה, הרי זה מפר לה בפיו אפילו מכאן ועד עשרה ימים. מתיב [מקשה] רבא ממה ששנינו בברייתא: אימתי אמרו שאם מת הבעל (הארוס) נתרוקנה רשות לאב — בזמן שלא שמע הבעל, או ששמע ושתק, או ששמע והפר ומת בו ביום. אבל אם שמע וקיים, או ששמע ושתק ומת ביום של אחריו — אין יכול להפר.

מאי לאו [האם לא] מה שאמרו "שמע ושתק" הוא אפילו בשותק על מנת למיקט (לצער) אותה? ודוחים: לא, מדובר שם דווקא בשותק על מנת לקיים. ומקשים: אי הכי [אם כך] היינו [הרי זה בדיוק] מה ששנינו או שמע וקיים! אלא יש לתרץ בדרך אחרת, ששם מדובר בשותק סתם, שלא נתכוון לכלום.

מתיב [מקשה] רב חסדא ממקום אחר: שנינו: חומר (חומרה) בהקם, בקיום נדרים, מבהפר, מבהפרת נדרים, וחומר בהפר מבהקם; כיצד? חומר בהקם —