א משנה דרך תלמידי חכמים לדאוג שלא יהיו כל נדרים על האשה הנישאת. וכיצד היו עושים; כשהיה האב תלמיד חכם, עד שלא (בטרם) היתה בתו יוצאה מאצלו בנישואיה אומר לה: כל נדרים שנדרת בתוך ביתי — הרי הן מופרין. וכן הבעל שהוא תלמיד חכם, עד שלא תכנס לרשותו בעודה ארוסה, אומר לה: כל נדרים שנדרת עד שלא תכנסי לרשותי — הרי הן מופרין. משום שמשתכנס לרשותו — אינו יכול להפר את הנדרים שנדרה קודם לכן.

ב גמרא בעי [שאל] רמי בר חמא: בעל, מהו שיפר בלא שמיעה, כלומר, בלא שידע שנדרה אשתו נדר מסויים? וצדדי השאלה: האם מה שנאמר בהפרת הבעל "ושמע אישה" (במדבר ל, ח) דוקא [מדוייק] הוא, שרק כאשר הוא שומע שנדרה יכול להפר, או לאו דוקא [אינו מדוייק] הוא ויכול להפר אף בלא לשמוע, אלא שדיבר הכתוב בהווה, שלאחר ששומע שנדרה מפר לה?

אמר רבא: תא שמע [בוא ושמע] פתרון לדבר ממשנתנו: דרך תלמידי חכמים עד שלא יצאת בתו מאצלו אומר לה: כל נדרים שנדרת בתוך ביתי הרי הן מופרין, והא [והרי] לא שמע! מכאן, שאפשר להפר בלא שמיעה.

את הראיה הזו דוחים: אין הכוונה שנדרים שלא שמע יהיו מופרים עתה, אלא לכי שמע [שכאשר הוא שומע] הוא שמיפר, שאמר מראש שכל נדר שישמע שנדרה — יפר אותו, ואינו מפר אלא לאחר שישמע. ומקשים: אם כן, אם אין כאן הפרה עכשיו, כי [כאשר] לא שמע, למה ליה [לו] למימר [לומר] עכשיו שהנדר מופר? ימתין עד שישמע את נדרה! ומשיבים: הא קמשמע לן [דבר זה השמיע לנו]: אורחיה דצורבא מרבנן להדורי [דרכו של תלמיד חכם לחזר ולבדוק] ושמא מתוך מה שאמר לה תספר לו שנדרה, ואז יוכל להפר.

ומציעים עוד: תא שמע [בוא ושמע] פתרון לדבר ממה ששנינו בסיפא [סופה של המשנה]: וכן הבעל, עד שלא תכנס לרשותו אומר לה: כל נדרים שנדרת עד שלא תיכנסי לרשותי הרי הן מופרין. משמע שמפר אף בלא שמיעה! ודוחים: הכא נמי [כאן גם כן] הכוונה דאמר [שאומר] הוא לה: לכי שמענא [כאשר אשמע] שנדרת נדר — הריהו מופר.

ומציעים: תא שמע [בוא ושמע] פתרון לדבר ממקור אחר, ששנינו: האומר לאשתו "כל נדרים שתדורי עד שאבא ממקום פלוני הרי הן קיימין" — לא אמר בכך כלום, ואין זה קיום. אם אמר לה שכל הנדרים שתידור עד אז הרי הן מופרין, ר' אליעזר אומר: מופר. והא [והרי] לא שמע. אלא מכאן נדייק שכדי להפר אין צורך שישמע!

ודוחים: מכאן אין ראיה, הכא נמי [כאן גם כן] אפשר לפרש דאמר [שאומר]: "לכי שמענא" [כאשר אשמע] יהיו מופרים. ושואלים: אם כן למה לי שיפר מן השתא [מעכשיו]? לכי שמע ליפר [כאשר ישמע יפר] לה! ומשיבים: קסבר [סבור הוא]: דלמא מטרידנא ההיא שעתא [שמא אהיה טרוד באותה שעה] ואשכח להפר. ולכן מפר מראש, ותחול ההפרה כאשר ישמע.

תא שמע [בוא ושמע] פתרון לדבר ממה ששנינו: האומר לאפוטרופוס (ממונה) שהעמיד בביתו לטפל בצורכי הבית כשהוא נעדר מביתו: כל נדרים שנודרת אשתי מכאן ועד שאבא ממקום פלוני — הפר, והפר לה האפוטרופוס, יכול יהו מופרין — תלמוד לומר: "אישה יקימנו ואישה יפרנו" (במדבר ל, יד), שאין יכול להפר אלא בעלה לבדו. אלו דברי ר' יאשיה.

אמר לו ר' יונתן: הלא מצינו (מצאנו) בכל התורה כולה כי שלוחו של אדם כמותו, ומדוע לא יפר האפוטרופוס?

ולענייננו נלמד מכאן: ואפילו ר' יאשיה לא קאמר [אינו אומר] שאין אפוטרופוס מפר אלא משום שגזירת הכתוב הוא שדווקא "אישה יקימנו ואישה יפרנו", אבל מעיקר הדין דכולי עלמא [לדעת הכל] לולי גזירת הכתוב היינו אומרים כי שלוחו של אדם כמותו אף בהפרת נדרים, והיה השליח יכול להפר לה. והא [והרי] לא שמיע ליה [שמע הבעל עצמו] עדיין את הנדרים! ומכאן ראיה שהבעל עצמו יכול להפר אף בלא לשמוע.