נפשה וגופה לשמים, שהרי אינו יכול לאכול את בשרה. אמרו לו: אף הטמאה נפשה לשמים וגופה שלו, שאם ירצה — הרי הוא מוכרה לגוים או מאכילה לכלבים.

א גמרא אמר רב יצחק בר חנניה אמר רב הונא: המודר הנאה מחבירו — מותר להשיא לו בתו. הוי [היה עוסק, מתקשה] בה ר' זירא: במאי עסקינן [במה אנו עוסקים] כאן? אילימא [אם תאמר] שמדובר בשנכסי אבי הכלה אסורין על החתן, הרי כשמשיא לו את בתו נמצא שמוסר לו שפחה לשמשו ומהנה אותו בכך!

אלא יש לומר שמדובר במקרה שנכסי החתן אסורין על אבי הכלה, ואין אבי הכלה נהנה מרכוש החתן למרות שהלה מפרנס את בתו. אולם אם כן, הלא גדולה מזו אמרו במשנה: זן את אשתו ואת בניו ואף על פי שהוא חייב במזונותן, ואין זה נחשב כנהנה ממנו, ואת אמרת [ואתה אומר] כחידוש שמותר המודר להשיא לו למדיר את בתו?! הלא דבר זה מובן מאליו!

אלא לעולם יש לפרש שמדובר במקרה שנכסי אבי הכלה אסורין על החתן, ומדובר פה בבתו בוגרת שהאב אינו רשאי להשיאה בעצמו בעל כרחה, ועושה זאת רק מדעתה, ואם כן לא הוא מהנה אותו.

ומעירים: תניא נמי הכי [שנויה ברייתא גם כן כך]: המודר הנאה מחבירו — אסור להשיא לו בתו הקטנה, אבל משיאו בתו בוגרת ומדעתה.

וכיוצא בזה אמר ר' יעקב: המדיר בנו מהנאה כדי לאלץ את הבן שילך לעסוק בתלמוד תורה — מותר בכל זאת להנות אותו בהנאה קטנה כגון: למלאות לו חבית של מים, ולהדליק לו את הנר. ר' יצחק אמר: אף לצלות לו דג קטן. אמר ר' ירמיה אמר ר' יוחנן: המודר הנאה מחבירו מותר להשקותו כוס של שלום. ושואלים: מאי ניהו [מה הוא] כוס של שלום זה? הכא תרגימו [כאן, בבבל, היו מתרגמים ומסבירים]: כוס של בית האבל, כוס יין שנותנים לאבלים לשתות בסעודת הבראה. במערבא אמרי [בארץ ישראל היו אומרים] ומפרשים שהכוונה היא: כוס של בית המרחץ, ששותים כשיוצאים מבית המרחץ.

ב שנינו במשנה: ולא יזון את בהמתו בין טמאה בין טהורה. תניא [שנויה ברייתא], יהושע איש עוזא אומר: המודר הנאה מחבירו זן את עבדיו ושפחותיו הכנענים, ולא יזון את בהמתו בין טמאה בין טהורה. ושואלים: מאי טעמא [מה טעם] ההבדל? ומסבירים: עבדיו ושפחותיו הכנענים — למנחרותא עבידן [לעבודה הם עשויים], בהמה — לפטומא עבידא [לפיטום היא עשויה, מיועדת] ונמצא שנהנה מבשרה, אם באכילתה (של הבהמה הטהורה), אם במכירתה (של הטמאה) לגוי.

ג משנה המודר הנאה מחבירו ונכנס לבקרו ביקור חולים — עומד בביתו של המודר אבל לא יושב שם. ומרפאו רפואת נפש, אבל לא רפואת ממון.