סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

מַחְזִירִין אֲפִילּוּ בְּשַׁבָּת
וְאַף רַבִּי אוֹשַׁעְיָא סָבַר אַף מַחְזִירִין אֲפִילּוּ בְּשַׁבָּת דְּאָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא פַּעַם אַחַת הַיְינוּ עוֹמְדִים לְעֵילָּא מֵרַבִּי חִיָּיא רַבָּה וְהַעֲלֵנוּ לוֹ קוּמְקְמוֹס שֶׁל חַמִּין מִדְּיוֹטָא הַתַּחְתּוֹנָה לִדְיוֹטָא הָעֶלְיוֹנָה וּמָזַגְנוּ לוֹ אֶת הַכּוֹס וְהֶחֱזַרְנוּהוּ לִמְקוֹמוֹ וְלֹא אָמַר לָנוּ דָּבָר
אָמַר רַבִּי זְרִיקָא אָמַר רַבִּי אַבָּא אָמַר רַבִּי תַּדַּאי לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁעוֹדָן בְּיָדוֹ אֲבָל הִנִּיחָן עַל גַּבֵּי קַרְקַע אָסוּר אָמַר רַבִּי אַמֵּי רַבִּי תַּדַּאי דַּעֲבַד לְגַרְמֵיהּ הוּא דַּעֲבַד אֶלָּא הָכִי אָמַר רַבִּי חִיָּיא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אֲפִילּוּ הַנִּיחָה עַל גַּבֵּי קַרְקַע מוּתָּר
פְּלִיגִי בַּהּ רַב דִּימִי וְרַב שְׁמוּאֵל בַּר יְהוּדָה וְתַרְוַיְיהוּ מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי אֶלְעָזָר אָמְרִי חַד אָמַר עוֹדָן בְּיָדוֹ מוּתָּר עַל גַּבֵּי קַרְקַע אָסוּר וְחַד אָמַר הִנִּיחָן עַל גַּבֵּי קַרְקַע נָמֵי מוּתָּר
אָמַר חִזְקִיָּה מִשְּׁמֵיהּ דְּאַבָּיֵי הָא דְּאָמְרַתְּ עוֹדָן בְּיָדוֹ מוּתָּר לָא אֲמַרַן אֶלָּא שֶׁדַּעְתּוֹ לְהַחֲזִיר אֲבָל אֵין דַּעְתּוֹ לְהַחֲזִיר אָסוּר מִכְּלָל דְּעַל גַּבֵּי קַרְקַע אַף עַל פִּי שֶׁדַּעְתּוֹ לְהַחֲזִיר אָסוּר
אִיכָּא דְאָמְרִי אָמַר חִזְקִיָּה מִשְּׁמֵיהּ דְּאַבָּיֵי הָא דְּאָמְרַתְּ עַל גַּבֵּי קַרְקַע אָסוּר לָא אֲמַרַן אֶלָּא שֶׁאֵין דַּעְתּוֹ לְהַחֲזִיר אֲבָל דַּעְתּוֹ לְהַחֲזִיר מוּתָּר מִכְּלָל שֶׁבְּעוֹדָן בְּיָדוֹ אַף עַל פִּי שֶׁאֵין דַּעְתּוֹ לְהַחֲזִיר מוּתָּר בָּעֵי רַבִּי יִרְמְיָה תְּלָאָן בְּמַקֵּל מַהוּ הִנִּיחָן עַל גַּבֵּי מַטָּה מַהוּ בָּעֵי רַב אָשֵׁי פִּינָּן מִמֵּיחַם לִמְיַחֵם מַהוּ תֵּיקוּ
מַתְנֵי
תַּנּוּר שֶׁהִסִּיקוּהוּ בְּקַשׁ וּבִגְבָבָא לֹא יִתֵּן בֵּין מִתּוֹכוֹ בֵּין מֵעַל גַּבָּיו כּוּפָּח שֶׁהִסִּיקוּהוּ בְּקַשׁ וּבִגְבָבָא הֲרֵי זֶה כְּכִירַיִים בְּגֶפֶת וּבְעֵצִים הֲרֵי הוּא כְּתַנּוּר
גְּמָ
תַּנּוּר שֶׁהִסִּיקוּהוּ סָבַר רַב יוֹסֵף לְמֵימַר תּוֹכוֹ תּוֹכוֹ מַמָּשׁ עַל גַּבָּיו עַל גַּבָּיו מַמָּשׁ אֲבָל לִסְמוֹךְ שַׁפִּיר דָּמֵי אֵיתִיבֵיהּ אַבָּיֵי כּוּפָּח שֶׁהִסִּיקוּהוּ בְּקַשׁ וּבִגְבָבָא הֲרֵי הוּא כְּכִירַיִים בְּגֶפֶת וּבְעֵצִים הֲרֵי הוּא כְּתַנּוּר וְאָסוּר הָא כְּכִירָה שְׁרֵי בְּמַאי עָסְקִינַן אִילֵימָא עַל גַּבָּיו וּבְמַאי אִילֵימָא כְּשֶׁאֵינוֹ גָּרוּף וְקָטוּם אֶלָּא כִּירָה כִּי אֵינָהּ גְּרוּפָה וּקְטוּמָה עַל גַּבָּיו מִי שְׁרֵי אֶלָּא לָאו לִסְמוֹךְ וְקָתָנֵי הֲרֵי הוּא כְּתַנּוּר וַאֲסִיר
אָמַר רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה הָכָא בְּכוּפָּח גָּרוּף וְקָטוּם וְתַנּוּר גָּרוּף וְקָטוּם עָסְקִינַן הֲרֵי הוּא כְּתַנּוּר דְּאַף עַל גַּב דְּגָרוּף וְקָטוּם עַל גַּבָּיו אָסוּר דְּאִי כְּכִירָה כִּי גְּרוּפָה וּקְטוּמָה שַׁפִּיר דָּמֵי
תַּנְיָא כְּווֹתֵיהּ דְּאַבָּיֵי תַּנּוּר שֶׁהִסִּיקוּהוּ בְּקַשׁ וּבִגְבָבָא אֵין סוֹמְכִין לוֹ וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר עַל גַּבָּיו וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר לְתוֹכוֹ וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בְּגֶפֶת וּבְעָצִים כּוּפָּח שֶׁהִסִּיקוּהוּ בְּקַשׁ וּבִגְבָבָא סוֹמְכִין לוֹ וְאֵין נוֹתְנִין עַל גַּבָּיו בְּגֶפֶת וּבְעֵצִים אֵין סוֹמְכִין לוֹ
אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא לְרַב אָשֵׁי הַאי כּוּפָּח הֵיכִי דָמֵי אִי כְּכִירָה דָּמֵי אֲפִילּוּ בְּגֶפֶת וּבְעֵצִים נָמֵי אִי כְּתַנּוּר דָּמֵי אֲפִילּוּ בְּקַשׁ וּבִגְבָבָא נָמֵי לָא אֲמַר לֵיהּ נְפִישׁ הַבְלֵיהּ מִדְּכִירָה וְזוּטַר הַבְלֵיהּ מִדְּתַנּוּר
הֵיכִי דָמֵי כּוּפָּח הֵיכִי דָמֵי כִּירָה אֲמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא כּוּפָּח מְקוֹם שְׁפִיתַת קְדֵרָה אַחַת כִּירָה מְקוֹם שְׁפִיתַת שְׁתֵּי קְדֵרוֹת אֲמַר אַבָּיֵי וְאִיתֵּימָא רַבִּי יִרְמְיָה אַף אֲנַן נָמֵי תְּנֵינָא כִּירָה שֶׁנֶּחְלְקָה לְאוֹרְכָּה טְהוֹרָה לְרׇחְבָּהּ טְמֵאָה כּוּפָּח בֵּין לְאוֹרְכּוֹ בֵּין לְרוֹחְבּוֹ טָהוֹר
מַתְנִי
אֵין נוֹתְנִין בֵּיצָה בְּצַד הַמֵּיחַם בִּשְׁבִיל שֶׁתִּתְגַּלְגֵּל וְלֹא יַפְקִיעֶנָּה בְּסוּדָרִין וְרַבִּי יוֹסֵי מַתִּיר וְלֹא יַטְמִינֶנָּה בְּחוֹל וּבַאֲבַק דְּרָכִים בִּשְׁבִיל שֶׁתִּצָּלֶה מַעֲשֶׂה שֶׁעָשׂוּ אַנְשֵׁי טְבֶרְיָא וְהֵבִיאוּ סִילוֹן שֶׁל צוֹנֵן לְתוֹךְ אַמָּה שֶׁל חַמִּין אָמְרוּ לָהֶם חֲכָמִים אִם בְּשַׁבָּת כְּחַמִּין שֶׁהוּחַמּוּ בְּשַׁבָּת וַאֲסוּרִין בִּרְחִיצָה וּבִשְׁתִיָּהּ אִם בְּיוֹם טוֹב כְּחַמִּין שֶׁהוּחַמּוּ בְּיוֹם טוֹב וַאֲסוּרִין בִּרְחִיצָה וּמוּתָּרִין בִּשְׁתִיָּה
גְּמָ
אִיבַּעְיָא לְהוּ גִּלְגֵּל מַאי אָמַר רַב יוֹסֵף גִּלְגֵּל חַיָּיב חַטָּאת אָמַר מָר בְּרֵיהּ דְּרָבִינָא אַף אֲנַן נָמֵי תְּנֵינָא

רש"י

מחזירין אפילו בשבת. ביום המחרת ולא תימא פלוגתייהו משחשכה והתם הוא דשרו משום דמוכחא מילתא דאדעתא דאהדורי לצורך מחר שקיל ליה אבל ביום לא מוכח דשקיל ליה אדעתא דאהדורי ובטלה לה הטמנה וה''ל כמטמין לכתחלה: קומקמוס. יורה קטנה: דיוטא. עלייה: למקומו. לכירה: אבל הניח על גבי קרקע אסור. להחזיר דבטלי לה הטמנה דאתמול והוי כמטמין לכתחלה: לגרמיה. יחיד הוא בדבר ואין הלכה כמותו: תלאן במקל מהו. כעודן בידו דמי או כהניחן ע''ג קרקע דמי: פינן ממיחם למיחם מהו. מי הוי כמטמין לכתחלה ואסור להחזירן לכירה או לא: מיחם. קומקמוס שמחמם בו חמין: מתני' תנור. מתוך שקצר למעלה ורחב למטה נקלט חומו לתוכו טפי מכירה: כופח. בגמרא מפרש לה עשוי חלל ככירה אבל ארכו כרחבו ואין בו אלא שיעור שפיתת קדירה אחת וכירה יש בה שפיתת שתי קדירות: גמ' על גביו. על שפתו: אבל לסמוך. אצל דופנו: הא ככירה שרי. כלומר מדקתני הרי הוא כתנור מכלל דאי הוה מדמי ליה לכירה הוה שרי ושמעינן מינה דכירה שהוסק בגפת ובעצים שרי: ובמאי קאי. קס''ד בשאינה גרופה ואי על גבה מי שרי: תניא כוותיה דאביי. דאסור לסמוך אתנור: אפי' בגפת ועצים. לשתרי בגרופה וקטומה: שנחלקה לאורכה. הרי בטלו שתי שפיתותיה שנחלקת רחבה לשתים הלכך טהרה מטומאתה שהרי ניתצה: נחלקה לרחבה. נמצאו שתי השפיתות קיימות זו לבדה וזו לבדה: כופח בין לאורכה בין לרחבה טהורה. שהרי ארכה כרחבה וכולה מקום שפיתה אחת: מתני' אין נותנין ביצה בצד המיחם. קומקמוס של נחשת: בשביל שתתגלגל. שתצלה קצת עד שתהא מגלגלת: ולא יפקיענה בסודרין. לא ישברנה על סודר שהוחם בחמה כדי שתצלה מחומו של סודר: בחול ובאבק דרכים. שהוחמו מכח חמה ובגמרא מפרש אמאי לא פליג רבי יוסי בהא: והביאו סילון. מבעוד יום: של צונן. כדי לחממן דהמים נמשכין ובאין כל השבת: לתוך אמה. של חמי טבריא: אם בשבת. אותן שבאו בשבת: ה''ג כחמין שהוחמו:

תוספות

אפילו בשבת. פירש בקונטרס בשבת ביום המחרת ולפ''ז ה''ל למינקט אפי' ביום השבת ולמאי דפרישית דעיקר פלוגתייהו בחול אתי שפיר: פינה ממיחם למיחם מהו. וא''ת דבפרק במה טומנין (לקמן דף נא.) תניא וכן היה רשב''ג אומר לא אסרו אלא באותו מיחם אבל פינה ממיחם למיחם מותר אלמא במיחם אחר שרי טפי והכי משמע איפכא ואור''ת דהכא גבי השהה ע''ג כירה כשהוא באותו מיחם שהוא חם לא אתי לחתויי אבל במיחם אחר שהוא קר אתי לחתויי אבל גבי הטמנה שרי טפי כשהוא קר דבחיתוי מועט לא יועיל: ורשב''א מפרש בשם ר''י דהתם בהטמנה דהוי לצורך מחר ליכא למיחש לחיתויי דבלא חיתוי יתחמם הרבה אבל הכא דבעי לה בלילה איכא למיחש לחיתויי ומיהו קצת משמע התם דמיירי במטמין בלילה (ת''י). תנור שהסיקוהו בקש ובגבבא לא יתן כו'. אי להחזיר תנן הכא נמי האי לא יתן לא יחזיר אבל להשהות משהה אפילו בתנור שאינו גרוף וקטום כדמשמע בפ''ק (דף יח:) דשרינן קידרא חייתא ובשיל כמאכל בן דרוסאי אפילו באינו גרוף וקטום ומשמע התם דבתנור איירי דקאי אהא דקתני התם לעיל לא תמלא אשה קדרה עססיות כו': אילימא בשאינה גרופה. האי לישנא לאו דוקא דאביי סבר דלא מיתוקמה בגרופה דבגרופה לא מסתבר ליה שיהא חילוק בין גפת ועצים לקש וגבבא דאי הוה מצי אביי לאוקמה בגרופה כדמוקי לה רב אדא לא הוה מצי למפשט מידי ורב אדא דמוקי לה בגרופה סבר דיש לעולם יותר חום כשהסיקוה בגפת ובעצים אע''ג דגרופה מבקש ובגבבא: תניא כוותיה דאביי כו'. יש דגרסי בסיפא כופח שהסיקוהו בגפת ובעצים אין סומכין לה דאי גרס סומכין לה לא אתא כוותיה דאביי דאית ליה דבכופח נמי אין סומכין כדאמרינן לעיל וי''ל דאי גרסינן סומכין איכא לאוקמה בגרופה ונקט גפת ועצים לרבותא דאפילו הכי סומכין לה: לא יטמיננה בחול. אע''ג דאמר בלא יחפור (ב''ב דף ימ. ושם) דחול דקריר מקרר דחמים מחים והכא ביצה היא קרה הכא מיירי בחול שהוחם בחמה דומיא דאבק דרכים: מעשה והביאו סילון של צונן לתוך אמה של חמין כו'. מבעוד יום הביאוהו כדפירש בקונטרס ואין שום איסור כלל בהבאה כדתניא בפרק קמא (דף יח.) פותקין מים לגינה ומתמלאת והולכת כל השבת כולה ואסרו ברחיצה גזירה שמא יערבם בשבת ולערבם בשבת אסור משום תולדות האור וחשיבא כחדא גזירה ואם היינו מפרשים דבסילון היו בו נקבים וכשהיו רוחצים בשבת היו פותחים הנקבים ומתערבין הצוננין בחמין הוה אתי שפיר טפי דהשתא ליכא אלא חדא גזירה אטו חמי האור אך בגמרא מדמי לה להטמנה מבעוד יום ויליף מינה לאסור

הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר