סקר
איזו "בבא" הכי קשה?






 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

וְרַבִּי אֶלְעָזָר אוֹסֵר וְכֵן הַמְגָרֵשׁ אֶת הַיְּתוֹמָה וְהֶחְזִירָהּ מוּתֶּרֶת לַיָּבָם וְרַבִּי אֶלְעָזָר אוֹסֵר קְטַנָּה שֶׁהִשִּׂיאָהּ אָבִיהָ וְנִתְגָּרְשָׁה כִּיתוֹמָה בְּחַיֵּי הָאָב וְהֶחְזִירָהּ דִּבְרֵי הַכֹּל אֲסוּרָה לַיָּבָם
גְּמָ' אָמַר עֵיפָה מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי אֶלְעָזָר הוֹאִיל וְעָמְדָה עָלָיו שָׁעָה אַחַת בְּאִיסּוּרָא אֲמַרוּ לֵיהּ רַבָּנַן לְעֵיפָה אִי הָכִי חֲלִיצָה נָמֵי לָא תִּיבְעֵי
וְכִי תֵּימָא הָכִי נָמֵי וְהָתַנְיָא מִשּׁוּם רַבִּי אֶלְעָזָר אָמְרוּ חוֹלֶצֶת אֶלָּא אָמַר עֵיפָה רַבִּי אֶלְעָזָר לָא יָדַעְנָא מַאי טַעְמָא
אָמַר אַבָּיֵי הַיְינוּ טַעְמָא דְּרַבִּי אֶלְעָזָר מְסַפְּקָא לֵיהּ אִי מִיתָה מַפֶּלֶת אִי נִשּׂוּאִין הָרִאשׁוֹנִים מַפִּילִים אִי מִיתָה מַפֶּלֶת הָא רַמְיָא קַמֵּיהּ לְיִיבּוּם אִי נִשּׂוּאִין הָרִאשׁוֹנִים מַפִּילִים הָא עָמְדָה עָלָיו שָׁעָה אַחַת בְּאִיסּוּר
רָבָא אָמַר לְעוֹלָם פְּשִׁיטָא לְרַבִּי אֶלְעָזָר דְּמִיתָה מַפֶּלֶת וּמִיהוּ הַכֹּל בְּקִיאִין בְּגֵירוּשִׁין וְאֵין הַכֹּל בְּקִיאִין בַּחֲזָרָה
אַדְּרַבָּה חֲזָרָה כֵּיוָן דְּיָתְבָא תּוּתֵיהּ אִית לֵיהּ קָלָא מִי לָא עָסְקִינַן דְּאַהְדְּרַהּ בְּאוּרְתָּא וּשְׁכֵיב בְּצַפְרָא
רַב אָשֵׁי אָמַר הַיְינוּ טַעְמָא דְּרַבִּי אֶלְעָזָר דְּגָזַר הָנֵי מִשּׁוּם יְתוֹמָה בְּחַיֵּי הָאָב וְהֶחְזִירָהּ הָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא מִדְּקָתָנֵי סֵיפָא קְטַנָּה שֶׁהִשִּׂיאָהּ אָבִיהָ וְנִתְגָּרְשָׁה כִּיתוֹמָה בְּחַיֵּי הָאָב וְהֶחְזִירָהּ דִּבְרֵי הַכֹּל שֶׁאֲסוּרָה לַיָּבָם
הַאי מַאי לְמֵימְרָא פְּשִׁיטָא אֶלָּא לָאו הָא קָא מַשְׁמַע לַן טַעְמָא דְּרַבִּי אֶלְעָזָר דְּגָזַר הָנָךְ מִשּׁוּם הַאי שְׁמַע מִינַּהּ
תַּנְיָא כְּווֹתֵיהּ דְּרַב אָשֵׁי מוֹדִים חֲכָמִים לְרַבִּי אֶלְעָזָר בִּקְטַנָּה שֶׁהִשִּׂיאָהּ אָבִיהָ וְנִתְגָּרְשָׁה הֲרֵי הִיא כִּיתוֹמָה בְּחַיֵּי הָאָב וְהֶחְזִירָהּ שֶׁאֲסוּרָה לַיָּבָם מִפְּנֵי שֶׁגֵּירוּשֶׁיהָ גֵּירוּשִׁין גְּמוּרִין וְאֵין חֲזָרָתָהּ חֲזָרָה גְּמוּרָה
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים שֶׁגֵּירְשָׁהּ כְּשֶׁהִיא קְטַנָּה וְהֶחְזִירָהּ כְּשֶׁהִיא קְטַנָּה אֲבָל גֵּירְשָׁהּ כְּשֶׁהִיא קְטַנָּה וְהֶחְזִירָהּ כְּשֶׁהִיא גְּדוֹלָה אִי נָמֵי הֶחְזִירָהּ כְּשֶׁהִיא קְטַנָּה וְגָדְלָה אֶצְלוֹ וָמֵת אוֹ חוֹלֶצֶת אוֹ מִתְיַיבֶּמֶת מִשּׁוּם רַבִּי אֶלְעָזָר אָמְרוּ חוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְיַיבֶּמֶת
בְּעָא מִינֵּיהּ רָבָא מֵרַב נַחְמָן צָרָתָהּ מַהוּ אֲמַר לֵיהּ הִיא גּוּפַהּ גְּזֵירָה וַאֲנַן נֵיקוּם וְנִיגְזוֹר גְּזֵירָה לִגְזֵירָה
וְהָא תַּנְיָא מִשּׁוּם רַבִּי אֶלְעָזָר אָמְרוּ הִיא וְצָרָתָהּ חוֹלֶצֶת הִיא וְצָרָתָהּ סָלְקָא דַּעְתָּךְ אֶלָּא לָאו אוֹ הִיא אוֹ צָרָתָהּ חוֹלֶצֶת לָאו תָּרוֹצֵי קָמְתָרְצַתְּ תָּרֵיץ הָכִי הִיא חוֹלֶצֶת צָרָתָהּ אוֹ חוֹלֶצֶת אוֹ מִתְיַיבֶּמֶת
מַתְנִי' שְׁנֵי אַחִין נְשׂוּאִין לִשְׁתֵּי אֲחָיוֹת קְטַנּוֹת וּמֵת בַּעְלָהּ שֶׁל אַחַת מֵהֶן הַלֵּזוּ תֵּצֵא מִשּׁוּם אֲחוֹת אִשָּׁה וְכֵן שְׁתֵּי חֵרְשׁוֹת גְּדוֹלָה וּקְטַנָּה מֵת בַּעְלָהּ שֶׁל קְטַנָּה תֵּצֵא הַקְּטַנָּה מִשּׁוּם אֲחוֹת אִשָּׁה
מֵת בַּעְלָהּ שֶׁל גְּדוֹלָה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר מְלַמְּדִין אֶת הַקְּטַנָּה שֶׁתְּמָאֵן בּוֹ
רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר אִם מֵיאֲנָה מֵיאֲנָה וְאִם לָאו תַּמְתִּין עַד שֶׁתַּגְדִּיל וְתֵצֵא הַלֵּזוּ מִשּׁוּם אֲחוֹת אִשָּׁה
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר אִי לוֹ עַל אִשְׁתּוֹ אִי לוֹ עַל אֵשֶׁת אָחִיו מוֹצִיא אֶת אִשְׁתּוֹ בְּגֵט וְאֵשֶׁת אָחִיו בַּחֲלִיצָה
גְּמָ' וּמִי שְׁרֵי וְהָתָנֵי בַּר קַפָּרָא לְעוֹלָם יִדְבַּק אָדָם בִּשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים וְיִתְרַחֵק מִשְּׁלֹשָׁה דְּבָרִים יִדְבַּק בִּשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים בַּחֲלִיצָה וּבַהֲבָאַת שָׁלוֹם וּבַהֲפָרַת נְדָרִים וְיִתְרַחֵק מִשְּׁלֹשָׁה דְּבָרִים מִן הַמֵּיאוּן וּמִן הַפִּקְדוֹנוֹת וּמִן הָעֵרְבוֹנוֹת מֵיאוּן דְּמִצְוָה שָׁאנֵי
גּוּפָא תָּנֵי בַּר קַפָּרָא לְעוֹלָם יִדְבַּק אָדָם בִּשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים בַּחֲלִיצָה כְּאַבָּא שָׁאוּל דְּתַנְיָא אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר הַכּוֹנֵס אֶת יְבִמְתּוֹ לְשֵׁם נוֹי לְשֵׁם אִישׁוּת לְשֵׁם דָּבָר אַחֵר כְּאִילּוּ פּוֹגֵעַ בְּעֶרְוָה וְקָרוֹב בְּעֵינַי לִהְיוֹת הַוָּלָד מַמְזֵר
בַּהֲבָאַת שָׁלוֹם דִּכְתִיב בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרׇדְפֵהוּ

רש"י

ורבי אלעזר אוסר. מפרש טעמא בגמ': וכן המגרש היתומה. קטנה שהשיאוה אמה ואחיה והחזירה בין בקטנותה בין בגדלותה מותרת ליבם כדאמר דמיתה מפלת ובשעת מיתה היתה אשתו: קטנה שהשיאה אביה ונתגרשה. בקטנותה וקבל אביה גיטה כדאמר בפרק נערה שנתפתתה (כתובות מו:) ומקבל את גיטה הרי היא כיתומה בחיי האב אע''פ שאביה חי הוא היא כיתומה לענין קידושין דשוב אין לו כח לקבל קידושיה כדאמר התם אם משהשיאה אין לאביה רשות בה: והחזירה בקטנותה אסורה ליבם. אם מת בקטנותה ואפי' לרבנן דגירושיה גירושין גמורין ואין חזרתה חזרה גמורה דקידושי קטנה אינן כלום הואיל ופקע זכות אב והיא אין לה יד והויא לה כגרושה ועומדת: גמ' עיפה. שם חכם: שעה אחת. באיסור גרושת אחיו שהיא בכרת: אי מיתת בעל מפלת. לייבום או כח נישואין הראשונים: בקיאים בגירושין. הכל רואין שגרשה דגירושין קלא אית להו אבל חזרה לית ליה קלא דזימנין דקא מהדר לה באורתא ושכיב בצפרא דלא חזו אינשי בחזרתה ואמרי זה מייבם גרושת אחיו: מי לא עסקינן. מי ליכא לאוקומי נמי מתני' בהכי דזימנין דהוי הכי: דגזר הנך. כל מוחזרת גזר משום יתומה בחיי האב דאמרי' במתני' דלאחר חזרתה הרי היא כגרושה: פשיטא. דהואיל ואין לאביה רשות בה והיא קטנה אין חזרתה חזרה והרי היא כגרושה אלא להכי תנייה במתני' לאשמועינן דטעמא דקמייתא משום הא: בד''א. דחכמים מודים כשגירשה כשהיא קטנה וקבל אביה גיטה והחזירה כשהיא קטנה דאין כח לא לאביה ולא לה לקדשה ומת כשהיא קטנה דלא בעלה משגדלה דתהוי ביאה משגדלה קידושין: וגדלה אצלו. אמרי' סתם ביאה ראשונה משגדלה קידושין הן: משום ר' אלעזר אמרו כו'. ומדקתני לעיל ומודים חכמים לרבי אלעזר ביתומה בחיי האב אלמא איירי בה רבי אלעזר דטעמא דבאחרנייתא משום הא: צרתה. דמוחזרת גדולה לר''א מהו: היא גופא גזירה. משום יתומה בחיי האב: גזירה לגזירה. צרתה אטו היא: היא חולצת. אם בא יבם להזקק לה חולצת ופוטרת צרתה ולא מתייבמת אבל אם נזקק לצרתה או חולצת או מתייבמת והיא נפטרת: מתני' תצא משום אחות אשה. ופטורה מחליצה ומייבום: מת בעלה של גדולה. ונפלה לפני בעל הקטנה זיקתה של גדולה שהיא מן התורה אוסרת הקטנה עליו דנישואיה מדרבנן ולא אלימא לאפקועי זיקה דאורייתא והויא לה אחות זקוקתו ומה יעשו: רבי אליעזר אומר מלמדין הקטנה שתמאן בו. ותעקור נישואיה ויהא מייבם את הגדולה: ר''ג אומר. אין זיקתה אוסרת את זו דר''ג סובר אין זיקה כלומר לא אלימא זיקה כדפי' בפ' ר''ג (לעיל נא.) הלכך אם מיאנה מיאנה ותתייבם גדולה ואם לאו תמתין קטנה אצלו עד שתגדיל ויהיו נישואיה גמורין ותצא הלזו משום אחות אשה אבל מיחלץ לגדולה לא דפסל את הקטנה עליו משום אחות חלוצה: אי לו. אוי לו: מוציא את אשתו בגט. ואין מלמדין אותה למאן כדאמר בגמ' יתרחק אדם מן המיאונין ומיתב נמי לא יתבה תותיה דקסבר יש זיקה אלא תצא בגט וזו לא תתייבם משום אחות גרושה אלא תצא בחליצה: גמ' ומי שרי. ללמד קטנה שתמאן: ידבק אדם כו'. מפרש טעמא דכולהו לקמן: מן ערבון. שלא יהא ערב: כאבא שאול. פרק החולץ הכונס יבמתו לשם נוי וכו':

תוספות

היא גופה גזירה ואנן ניקום ונגזור גזירה לגזירה. פי' בקונטרס היא גופה גזירה משום יתומה בחיי האב ואין נראה לר''י דהא רב אשי הוא דאמר להאי טעמא ולא רבא אלא יש לפרש היא גופה גזירה שמא יאמרו העולם ייבם גרושת אחיו לפי שהכל בקיאין בגירושין ואין הכל בקיאין בחזרה כדאמר רבא לעיל ולאו דוקא קאמר גזירה לגזירה דלא שייך הכא אלא כלומר אינה אלא איסורא דרבנן: ויתרחק מן המיאונים. פר''ח בריש פירקין (לעיל קז:) בשם גאון דאין לקדש יתומה עד שיביאו ראיה שהיא בוגרת כדי להתרחק מן המיאונים והא דתקינו לה רבנן נישואין כדאמר לקמן (דף קיב:) צריך לומר לדברי הגאון דהיינו דוקא היכא שיש לחוש שלא ינהגו בה מנהג הפקר ומיהו מהכא אין לו ראיה אלא שלא ילמדוה למאן:

הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר