סקר
איזו "בבא" הכי קשה?






 
חיפוש מתקדם

טקסט הדף מנוקד

לוֹ וּמוּתָּר בִּקְרוֹבוֹת שְׁנִיָּה וּשְׁנִיָּה מוּתֶּרֶת בִּקְרוֹבָיו וְאִם מֵתָה רִאשׁוֹנָה מוּתָּר בַּשְּׁנִיָּה
אָמְרוּ לוֹ מֵתָה אִשְׁתּוֹ וְנָשָׂא אֶת אֲחוֹתָהּ וְאַחַר כָּךְ אָמְרוּ לוֹ קַיֶּימֶת הָיְתָה וּמֵתָה הַוָּלָד רִאשׁוֹן מַמְזֵר וְהָאַחֲרוֹן אֵין מַמְזֵר רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר כׇּל שֶׁפּוֹסֵל עַל יְדֵי אֲחֵרִים פּוֹסֵל עַל יְדֵי עַצְמוֹ וְכֹל שֶׁאֵין פּוֹסֵל עַל יְדֵי אֲחֵרִים אֵינוֹ פּוֹסֵל עַל יְדֵי עַצְמוֹ
גְּמָ' וְאַף עַל גַּב דַּאֲזוּל אִשְׁתּוֹ וְגִיסוֹ לִמְדִינַת הַיָּם דְּאַהֲנִי הָנֵי נִשּׂוּאִים דְּקָמִיתַּסְרָא אֵשֶׁת גִּיסוֹ אַגִּיסוֹ אֲפִילּוּ הָכִי אֵשֶׁת גִּיסוֹ אֲסִירָא אִשְׁתּוֹ שַׁרְיָא
וְלָא אָמְרִינַן מִתּוֹךְ שֶׁנֶּאֶסְרָה אֵשֶׁת גִּיסוֹ אַגִּיסוֹ תֵּיאָסֵר אִשְׁתּוֹ עָלָיו לֵימָא מַתְנִיתִין דְּלָא כְּרַבִּי עֲקִיבָא דְּאִי רַבִּי עֲקִיבָא הָוְיָא לַהּ אֲחוֹת גְּרוּשָׁתוֹ
דְּתַנְיָא כׇּל עֲרָיוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה אֵין צְרִיכוֹת הֵימֶנּוּ גֵּט חוּץ מֵאֵשֶׁת אִישׁ שֶׁנִּשֵּׂאת עַל פִּי בֵּית דִּין וְרַבִּי עֲקִיבָא מוֹסִיף אַף אֵשֶׁת אָח וַאֲחוֹת אִשָּׁה וְכֵיוָן דְּאָמַר רַבִּי עֲקִיבָא בָּעֲיָא גֵּט מִמֵּילָא אִיתַּסְרָא עֲלֵיהּ דְּהָוְיָא לַהּ אֲחוֹת גְּרוּשָׁתוֹ
וְלָאו אִיתְּמַר עֲלַהּ אָמַר רַב גִּידֵּל אָמַר רַב חִיָּיא בַּר יוֹסֵף אָמַר רַב הַאי אֵשֶׁת אָח הֵיכִי דָּמֵי כְּגוֹן שֶׁקִּדֵּשׁ אָחִיו אֶת הָאִשָּׁה וְהָלַךְ לִמְדִינַת הַיָּם וְשָׁמַע שֶׁמֵּת אָחִיו וְעָמַד וְנָשָׂא אֶת אִשְׁתּוֹ דְּאָמְרִי אִינָשֵׁי הָךְ קַמָּא תְּנָאָה הֲוָה לֵיהּ בְּקִידּוּשִׁין וְהַאי שַׁפִּיר נָסֵיב
וְהַאי אֲחוֹת אִשָּׁה נָמֵי הֵיכִי דָּמֵי כְּגוֹן שֶׁקִּידֵּשׁ אֶת אִשָּׁה וְהָלְכָה לִמְדִינַת הַיָּם וְשָׁמַע שֶׁמֵּתָה עָמַד וְנָשָׂא אֶת אֲחוֹתָהּ דְּאָמְרִי אִינָשֵׁי הָךְ קַמַּיְיתָא תְּנָאֵי הֲוָה לֵיהּ בְּקִדּוּשֶׁיהָ וְהָא שַׁפִּיר נָסֵיב אֶלָּא נִשּׂוּאִין מִי אִיכָּא לְמֵימַר תְּנָאָה הֲוָה לֵיהּ בְּנִשּׂוּאִין
אֲמַר לֵיהּ רַב אָשֵׁי לְרַב כָּהֲנָא אִי רַבִּי עֲקִיבָא לִיתְנֵי נָמֵי חֲמוֹתוֹ דְּהָא שָׁמְעִינַן לֵיהּ לְרַבִּי עֲקִיבָא דְּאָמַר חֲמוֹתוֹ לְאַחַר מִיתָה לָאו בִּשְׂרֵפָה
דְּתַנְיָא בָּאֵשׁ יִשְׂרְפוּ אוֹתוֹ וְאֶתְהֶן אוֹתוֹ וְאֶת אַחַת מֵהֶן דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר אוֹתוֹ וְאֶת שְׁתֵּיהֶן
בִּשְׁלָמָא לְאַבָּיֵי דְּאָמַר מַשְׁמָעוּת דּוֹרְשִׁין אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ דְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל סָבַר חֲדָא כְּתִיב וְרַבִּי עֲקִיבָא סָבַר תַּרְתֵּי כְּתִיב שַׁפִּיר
אֶלָּא לְרָבָא דְּאָמַר חֲמוֹתוֹ לְאַחַר מִיתָה אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ לִיתְנֵי נָמֵי חֲמוֹתוֹ
אֲמַר לֵיהּ נְהִי דְּמַיעֲטַהּ קְרָא מִשְּׂרֵפָה מֵאִיסּוּרָא מִי מַיעֲטַהּ קְרָא
וְתֵאָסֵר בִּשְׁכִיבָה דַּאֲחוֹתָהּ מִידֵּי דְּהָוֵה אַאִשָּׁה שֶׁהָלַךְ בַּעְלָהּ לִמְדִינַת הַיָּם לָא דָּמֵי אִשְׁתּוֹ דִּבְמֵזִיד אֲסִירָא מִדְּאוֹרָיְיתָא בְּשׁוֹגֵג גְּזַרוּ בַּהּ רַבָּנַן

רש"י

ומותר בקרובות השניה. לישא בתה דקי''ל (לקמן דף צז.) נושאין על האנוסה ועל המפותה: ר' יוסי. בגמ' מפרש לה: גמ' וגיסו. בעל אחות אשתו ובא עד אחד ואמר לו מתה אשתך ולזו אמר מת בעליך ועמד ונשאה ואח''כ באו אשתו וגיסו: לימא מתני'. דקתני מותרת לחזור לו: דלא כר''ע דאי ר''ע. כיון דבעיא הך גיטא מיניה הויא ליה אשתו אחות גרושתו: חוץ מאשת איש שנשאת ע''פ ב''ד. ומשום גזרה שמא יאמרו גירש זה כו כדאמרינן לעיל בפירקין (דף פח:) ר''ע מוסיף. והשתא ס''ד אפילו נשואת אחיו ושמע שמת ויבמה ובא אחיו בעיא גט וכן באחות אשה וטעמא לא ידעינן דהכא ליכא למימר גירשה זה ונשאה זה שאפילו גירשה בעלה אין קדושין של זה תופסין בה וכן לגבי אחות אשה מאחר שבאת אשתו גלוי לכל שאין קידושי שניה קדושין ואפ''ה קניס לה ר''ע אגיטא דאמרי אינשי. כי חזו לארוס קמא אמרי מדנסבה אחוה תנאה הוה ליה לקמא בקדושין ולא נתקיים והא בתרא שפיר נסיב ואי מפיק לה בלא גט נמצאת אשת איש נראית יוצאה בלא גט וכן אחות אשה כו': אבל נשואין כי מתני' דאשתו הראשונה היתה נשואה לו מי איכא למימר תנאה הוה ליה בנשואין הא כ''ע ידעי דאין אדם משים בעילתו בעילת זנות הלכך קים להו דנישואי שניה אינם כלום אי ר''ע. אי מתני' ר''ע היא דקמהפכת לאוקומי נמי כר''ע ליתני חמותו אמרו לו מתה אשתך ונשא אמה דלר''ע חמותו לאחר מיתת אשתו שריא: ואת אחת מהן. שכן בלשון יוני קורין לאחת הינא ואמרה רחמנא אחרונה שנשא באיסור תשרף: אותו ואת שתיהן כדקבעינן התם בסנהדרין מאי בינייהו הא ודאי אשתו גמורה לא אמר ר''ע דבשרפה שהרי עניה זו מה חטאה הרי בהיתר נשאת לו ואמר אביי משמעות דורשין איכא בינייהו דר''ע סבר תרתי כתיבי חמותו ואם חמותו נפקי מהאי קרא דבשרפה דהכי אמר קרא איש כי יקח את אשה ואמה ושתיהן לאיסור כגון שנשא חמותו ואם חמותו באש ישרפו ור' ישמעאל סבר חדא כתיב חמותו לחודה שמעינן מינה דהאי כי יקח את אשה היינו אשתו הראשונה הנשאת בהיתר ואת אמה זו חמותו ואמר רחמנא ישרפו אותו ואת אחת מהן ואם חמותו דבשרפה מג''ש נפקא לן באלו הן הנשרפין (סנהדרין עה:) ורבא אמר חמותו לאחר מיתת אשתו איכא בינייהו דלר' ישמעאל בשרפה דה''ק אותו ואת אחת מהן אפי' אין שתיהן קיימות כגון שמתה אשתו ונשא את אמה תשרף ור''ע סבר אותו ואת שתיהן בזמן ששתיהן קיימות אשתו וחמותו ישרפו אותו ומסתמא כדינו כן דין חמותו דהשוה הכתוב אשה לאיש לכל עונשין שבתורה ומתני' דלא קתני חמותו הניחא לאביי דאמר משמעות דורשין איכא בינייהו לר''ע נפקא ליה אם חמותו מהאי קרא ולר' ישמעאל לא נפקא ליה מהכא ולא איירי ר' ישמעאל ור''ע בחמותו לאחר מיתה כלל שפיר אלא לרבא ליתנייה ומשנינן נהי דמיעטה קרא לחמותו אחר מיתה משרפה כו': ותאסר. אשתו הראשונה עליו בשכיבתה דאחותה: מידי דהוה אאשה שהלך בעלה למדינת הים. דמיתסרא לבעלה בשכיבת האחרון ואע''פ שהיא שוגגת ואמאי קתני מתני' מותרת לחזור לו: ומשנינן לא דמי אשה שהלך כו': דבמזיד מיתסרא מדאורייתא. דכתיב (במדבר ה) והיא לא נתפשה דמשמע איסורא הלכך בשוגג כגון ע''פ ב''ד גזרו בה רבנן:

תוספות

ואע''ג דאזיל אשתו וגיסו למדינת הים. אין לפרש דמשמע ליה מתני' באזיל אשתו וגיסו משום דאחות אשתו פנויה לא היה צ''ל דמותרת לחזור לו דהא איצטריך דלא נימא דשכיבת אחותה אוסרת' מק''ו דא''א כדקאמר לקמן אלא משמע ליה דאיירי בנשואה מדקאמר עלה רבי יוסי כל שפוסל ע''י אחרים כו' משמע דת''ק איירי בפוסל על ידי אחרים ומיירי באמרו לו שני עדים שמתה אשתו ועד אחד על גיסו אבל בעד אחד על מיתת אשתו אין יכול לישא אחותה א''נ בדאיכא תרי על גיסו נמי וכמ''ד לעיל (דף צא.) דרבנן פליגי ארבי שמעון בניסת שלא ברשות וקניס אפילו בב' עדים ולקמן נמי בשמעתין דפריך ותאסר בשכיבתה דאחותה מידי דהוה אאשה שהלך בעלה למדינת הים על כרחך פריך אליבא דמאן דקניס בב' עדים דמיתת אשתו לא מיתוקמא אלא בב' עדים: אשת גיסו אסורה. דקנסינן ככולהו קנסא דמתניתין אבל גט לא בעיא דלא שייך כאן שמא יאמרו גירש זה ונשא זה דכיון דאשתו קיימת לא שייך בה קדושין וידעי דעל ידי שמועת טעות נשאת לו ומש''ה אשתו שריא והא דקתני מתני' אם מתה ראשונה מותר בשניה ההיא לאו באזיל אשתו וגיסו איירי דכיון דאסירא אגיסו לדידיה נמי תאסר אלא בפנויה מיירי: לימא מתני' דלא כר''ע. משום דמשמע ליה דאזיל אשתו וגיסו קאמר מתני' דלא כר''ע אבל אי הוה מיירי בפנויה בההיא פשיטא דלא בעיא אחות אשתו גט אפי' לר''ע כיון דלא שייך בה קנסא כדאמר לקמן דלא קנסינן כיון דבמזיד אין שכיבת אחותה אוסרתה: רבי עקיבא מוסיף אף אשת אח כו' אשת אביו ואשת אחי אביו לא בעי למינקט דלא שכיח דנסבי להו ע''י שמועת טעות דאסירי לאחר מיתה: ולאו איתמר עלה כו'. הך שינויא לא מיתוקמא אלא כר' אמי לקמן (צה:) דלר' יצחק נפחא לא מיתוקמא ת''ק כר''ע דלדידיה רבי יוסי הוא דקאי כר' עקיבא דמפליג בין ארוסתו וגיסו לאשתו וגיסו אבל ת''ק לא שני ליה: אלא נשואין מי איכא למימר תנאה הוה ליה בנשואין. ואפילו למ''ד (כתובות דף עד.) המקדש על תנאי ובעל אינה צריכה הימנו גט מ''מ לא שכיחא מילתא שיתבטלו הנשואין מחמת התנאי משום דאיכא חיבת ביאה ושלא יהא בעילתו בעילת זנות תדע דהא שמואל אית ליה האי סברא ואית ליה יש תנאי בנשואין לקמן בפרק בית שמאי (דף קז: ושם): אי ר''ע ניתני נמי חמותו. אברייתא לא קשה ליה אמאי לא מוסיף נמי רבי עקיבא חמותו דאיכא למימר דלדבריהם דרבנן קאמר לדידי אף חמותו נמי אלא לדידכו אודו לי מיהת באשת אח ואחות אשה אבל במתני' הוה ליה למינקט חמותו דהוי חידוש טפי מאחות אשה: מאיסורא מי מיעטה רחמנא. כלומר מלאו וכרת לא מיעטה אלא משרפה:

הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג CC BY-NC
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר